11.03.2010
 
המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, נשא היום דברים
לסיכום הכנס הפיננסי של בנק ישראל בתל אביב.
 
פרופ' אקשטיין הסביר, שהגורם העיקרי למשבר הנוכחי היה מינוף יתר של אשראי מעבר לנכס הבסיס. לדבריו, הספרות מראה שמשברים פיננסיים רבים ב-150 השנים האחרונות נגרמו כתוצאה מתופעה כזו, ובמשבר הנוכחי נכס הבסיס שהמינוף כנגדו היה גדול מדי היה הנדל"ן, הן בישראל, והן במדינות שבהן פרץ המשבר. גם הרגולציה במדינות אלו כשלה, בכך שאפשרה גידול זה בהיקפי האשראי, מתוך מציאות של תפיסות פיקוח לקויות וחוסר תיאום בין מפקחים, ומתוך תפיסות מוטעות שעל פיהן השוק חכם יותר מהרגולטור ולכן אין הצדקה בהגבלת הגידול של האשראי. נכסים חסרי בסיס כלכלי איתן נכנסו למאזנים של בנקים רבים בעולם. תופעה זו יצרה פחד בשווקים כבר ביולי 2007, אולם היקף הבעיה הופנם לחלוטין רק לאחר קריסת ליהמן ברדרס בסתיו 2008.
תגובת המדיניות בפרוץ המשבר הייתה מהוססת: לפני קריסת ליהמן ברדרס לא היו תכניות מגירה ברורות. לאחר מכן, הופנם עומקו של המשבר, ותגובת המדיניות הייתה יוצאת דופן הן בהיקפה, והן ברמת התיאום בין קובעי המדיניות בעולם. בישראל החל הבנק המרכזי בהורדת הריבית עוד טרם קריסת להמן ברדרס, אולם התייקרות הנפט והסחורות חלחלה למחירים בישראל והביאה לכך שהתגובה המוניטארית באותו שלב הייתה מתונה. בהמשך, התבססה המדיניות המוניטארית בעולם על הידע שהצטבר בספרות מאז המשבר הגדול, ובאה לידי ביטוי בצעדים חריגים, שהצליחו להחזיר לשווקי הכספים יציבות ונזילות ובכך לייצב את הפעילות הפיננסית והריאלית. גם בארץ ננקטו צעדים חריגים שסייעו לייצב את שוקי המט"ח והאג"ח.
המשנה לנגיד ציין שעוד טרם למשבר נעשו בבנק ישראל צעדים שהביאו אותו למשבר מוכן יותר: השינוי הארגוני שהכניס את ניהול המדיניות המוניטארית וניהול יתרות המט"ח תחת גג אחד בחטיבת השווקים, הקמת החטיבה למידע וסטטיסטיקה, ההתארגנות מחדש בפיקוח על הבנקים, אימוץ מסגרת העבודה של באזל II, ושינויים נוספים. יתרה מזאת, בשנים האחרונות נערכו בבנק תרגולים ותרחישים שונים למצבי חירום. פרופ' אקשטיין ציין, שבבנק ישראל נערכים היום ללמידת הלקחים מהמשבר: צוות משותף למספר יחידות בבנק עוסק בכתיבת מסמך להפקת לקחי המשבר, שיתאר את תגובת המדיניות למשבר, וינסה לברר באילו מקומות המדיניות פעלה כשורה ומהם הדברים שניתן וצריך היה לעשות אחרת. כמו כן, הוקם בבנק צוות מיוחד בראשות המשנה לנגיד ומנהלת חטיבת המחקר, שבונה מערכת לניתוח ומעקב אחר היציבות הפיננסית המאקרו כלכלית (Macro Prudentials). הצוות כולל כלכלנים מכל החטיבות הכלכליות בבנק.
בסיכום דבריו ציין המשנה לנגיד שהלמידה והפקת הלקחים מהמשבר לא בהכרח תמנע את המשבר הבא, אבל תביא את בנק ישראל ואת הרשויות האחרות בישראל מוכנים יותר לקראתו.