התכנית המוניטרית לחודש פברואר 2002
28.01.02
התוכנית המוניטרית לחודש פברואר 2002
בנק ישראל הודיע על תוכניתו המוניטרית לחודש פברואר 2002 לפיה לא תשונה ריבית בנק ישראל ותישאר ברמה של 3.8 אחוזים.
בבנק ישראל מסבירים, כי אמנם נרשמה עלייה בהערכות האינפלציה לשנים הקרובות - המתקבלות מהציפיות לאינפלציה בשוק ההון, הערכות החזאים הפרטיים והערכות האינפלציה בחלק מהמודלים שפותחו בבנק ישראל - אך מרביתן נמצאות בגבול העליון של היעד לשנת 2002 (2-3 אחוזים) ולשנת 2003 ואילך (1 עד 3 אחוזים). למרות הגידול המסתמן באי-הוודאות בשווקים הפיננסיים, ישנן אינדיקציות לכך שהשנויים שחלו בשער החליפין צפויים להוביל לעלייה חד-פעמית במחירים ולא לאינפלציה מתמשכת, וזאת על רקע רמת הפעילות הממותנת. לפיכך ניתן, בשלב זה, להמשיך ולשמור על יציבות המחירים ללא שינוי בשער הריבית.
הכרחית לצמיחה בת-קיימא ולחיזוק היציבות הפיננסית בשוקי הכספים, ההון ומטבע-החוץ. יציבות זו, התורמת לחוסנו של המשק, מחייבת שמירה על המשמעת הפיסקלית והמוניטרית.
כזכור, הוריד בנק ישראל את הריבית בסוף שנת 2001 באפן חד-פעמי בשיעור של 2 אחוזים, במסגרת שנוי בתמהיל המדיניות הכלכלית, אשר במסגרתו החליטה הממשלה לחזור למדיניות תקציבית מרסנת ולתוואי יורד של הגרעון והחוב הציבורי לשנים הבאות. ראוי להדגיש את החשיבות של צמצום הגרעון הממשלתי והחוב והשפעתם על ירידת שערי הריבית לטווח ארוך, ועל היציבות של השווקים הפיננסיים ושוק מטבע-חוץ. נדרשת על כן, שמירה על הגרעון התקציבי שנקבע, בשיעור של 3 אחוזי תוצר ל-2002, אחרת תגבר אי-הודאות (אשר ממילא גברה לאחרונה עקב המיתון בעולם והמצב הביטחוני), ותקשה על היציאה מהמיתון ועל עידוד התעסוקה כאשר התנאים החיצוניים יאפשרו זאת. זאת ועוד; אם לא תושג יציבות בשוק מט"ח, ואם הריבית לטווח בינוני וארוך תעלה, על רקע גרעון תקציבי גבוה יותר מזה שהוחלט עליו, וצפי להמשך העלייה בגרעון, תידרש גם התאמת הריבית לטווח קצר כדי לשמור על יציבות המחירים.
בבנק ישראל מוסיפים, כי השנוי בסוף השנה במדיניות הכלכלית, הביא עד כה להתאמה מתונה יחסית בתיק הנכסים של הציבור והיא התרכזה בעיקר ברכישת קרנות נאמנות המתמחות בהשקעות במטבע-חוץ על ידי משקי הבית. תגובה זו טבעית לנוכח השנוי בריבית השקלית לעומת הריבית הדולרית, והיא התבטאה, בין היתר, בעלייה של שער החליפין של השקל לעומת הדולר בשיעור של 7-8 אחוזים. עלייה זו לוותה בגידול בתנודתיות של שער החליפין, וסטיית התקן - הנגזרת ממחירי האופציות של בנק ישראל - עלתה מ- 5.0 ל- 7.0 אחוזים. ראוי לזכור שבשוקי המטבע בעולם מקובלות סטיות תקן גבוהות יותר. מבנק ישראל מציינים, כי עליית שער החליפין התרחשה תוך כדי מחזורי מסחר גדולים המבטאים את שכלולו של השוק.
בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת באיגרות החוב של ממשלת ישראל הנסחרות בחו"ל, נרשמה ירידה קלה, אך קשה להסיק מהן על הערכת הסיכון של משקיעים זרים לגבי ישראל, בשל מעורבות רבה של משקיעים ישראליים בשווקים אלו, ובשל רמת הסחירות הנמוכה.
לוח 1. השינויים בשערי ריבית של הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב
_____________________
* השוואת פערי הריבית מחייבת התייחסות של המשקיעים והלווים גם לסיכון הפיננסי של המשק הישראלי הנע עתה - עפ"י שוקי ההון בעולם - בין 0.80% (לחצי שנה) ל- 1.40% (ל-10 שנים). ראוי לציין, כי פרמיית הסיכון מתאפיינת בתנודתיות הנובעת לעיתים מסיבות שמקורן במשק הישראלי, בהתפתחויות בשווקים הפיננסיים בעולם ובשינויים במידת הסחירות בשווקים אלו.
** ב- 30 בינואר 2002 צפויה להתכנס "ועדת השוק הפתוח" של הבנק המרכזי בארה"ב לדיון הרגיל על מדיניות הריבית. ריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומדת היום, לפני דיון זה, על 1.75%.
לוח 2 - הריבית הריאלית של בנק ישראל
והתשואה הריאלית על אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד
(ממוצע חודשי - אחוזים)
_____________________
- ריבית מוצהרת במונחים שנתיים פשוטים (ללא ריבית דריבית).
- ריבית המחושבת לפי ריבית דריבית בחישוב יומי, על פי הריבית הבינבנקאית. (ראה הסבר ב"מבט כלכלי מס' 6").
- הריבית הריאלית מחושבת על פי הריבית האפקטיבית בניכוי הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון.