התמסורת משער הדולר אל סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן

04.10.2009

התמסורת משער הדולר אל סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן

בשנתיים האחרונות היה בחוזי שכר הדירה מעבר ממחירים הנקובים בדולרים למחירים בשקלים. בעבר ננקבו המחירים בדולרים בכ-90 אחוזים מחוזי שכר הדירה – לעומת כ-15 אחוזים כיום.
כתוצאה מהמעבר לחוזים שקליים פחתה התמסורת משער הדולר אל סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן: תמסורת הטווח הקצר (עד חודש) ירדה מכ-0.9 ל-0.48, ותמסורת הטווח הארוך (לשנה ומעלה), שהייתה בעבר מלאה, נפסקה.
למרות ירידת התמסורת והמעבר לחוזים שקליים, הדולר הוא עדיין הגורם הדומיננטי המסביר את תנודות סעיף הדיור בטווח הקצר.
מדד הדיור הוא מהגדולים שבסעיפי התצרוכת במדד המחירים לצרכן – משקלו כ-21 אחוזים. בסעיף הדיור שלושה רכיבים: שירותי הדיור בבעלות הדיירים (77 אחוזים), שכר הדירה (19.5 אחוזים) והוצאות הדיור האחרות (3.5 אחוזים). בעבר היה נהוג למדוד את מחיריהם של שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות. בעקבות המלצות של ועדת מומחים ושל קרן המטבע הבין-לאומית, שונתה שיטת המדידה כך שהיא מבטאת את עלות שירותי הדיור, לא את מחיר ההון: מאז 1999 נמדד סעיף זה באמצעות מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים. לכן, מזה עשור מרביתו המכרעת של סעיף הדיור מודדת למעשה את השינויים בשכר הדירה.
בגלל האינפלציה הגבוהה של שנות השמונים החלו לנקוב את מחיריהם של מוצרים שונים בשוק המקומי בדולרים. בשוק הדיור נשמר נוהג זה במשך שנים גם לאחר שהאינפלציה ירדה. כתוצאה מכך, שינויים בשער החליפין התבטאו בתנודות בסדרי גודל דומים במחירים השקליים של הדיור, לפחות ככל שהמחיר הנקוב בדולרים היה קשיח.
בשנתיים האחרונות, עם היחלשותו של הדולר, הנוהג לנקוב מחיר דולרי הולך ונעלם, ובחוזים חדשים המחיר ננקב לרוב בשקלים. עד 2007 כ-90 אחוזים מחוזי שכר הדירה ננקבו במחיר דולרי, ואילו כיום עומד שיעור זה על פחות מ-15 אחוזים. איור 1 מציג את התפתחות מחירי הדיור במדד המחירים לצרכן, את השינוי בשער הדולר ואת אחוז החוזים החדשים שבהם שכר הדירה נקוב בדולרים. מהאיור ניכר הקשר ההדוק בין שער הדולר למחירי הדיור והתנתקות מסוימת של הקשר עם המעבר לחוזים שקליים.
בחינת הנתונים מעלה כי השפעת שער הדולר על סעיף הדיור אכן פחתה, דבר המתבטא בירידה מתמשכת של מקדם התמסורת. דרך פשוטה למדוד זאת היא באמצעות רגרסיה מתגלגלת, שבה שיעור הפיחות החודשי מסביר את תנודות סעיף הדיור. איור 2 מציג את מקדם התמסורת הנגזר מאמידה זו; ניכר מהאיור שהשפעת הדולר על סעיף הדיור קטנה בעקביות על פני זמן, ובפרט עם המעבר לחוזים שקליים. תוצאה זו מתיישבת גם עם התוצאות של ניתוח אקונומטרי זהיר יותר, המתייחס לדרך המדידה של סעיפי מדד הדיור ולאפשרות שהשפעת הדולר איננה רק מיידית אלא נמשכת גם בפיגור מסוים. מאמידות של חטיבת המחקר עולה כי עד סוף 2006, טרם המעבר לחוזים שקליים, התמסורת מהדולר אל סעיף הדיור הייתה מהירה ומלאה, ואילו מאז 2007 התמסורת פחתה, ובטווח הארוך היא למעשה נעלמה.
אף על פי כן - למרות המעבר לחוזים שקליים - בחינת הנתונים מעלה כי הדולר היה, ולמרבה ההפתעה גם נותר, הגורם הדומיננטי המסביר את תנודות סעיף הדיור בטווח הקצר. אינדיקציה לכך ניתן לקבל מהמיתאם שבין סעיף הדיור לשער הדולר. איור 2 מציג את התפתחותו של המיתאם בין תנודותיו החודשיות של סעיף הדיור לשער הדולר על פני זמן; מהאיור עולה כי המיתאם היה ונותר גבוה. בשנים 2006-2005 הוא אמנם ירד מעט, אך זאת בתקופה שלפני המעבר לחוזים שקליים; החל מ-2007 הוא שב לעלות, וכיום רמתו דומה לזו של תחילת תקופת המדגם, בשנת 2001.