התפתחות החוב של המגזר העסקי מאז החרפת המשבר העולמי

17.6.2009

בנק ישראל מתחיל לפרסם נתונים חדשים על האשראי במשק

התפתחות החוב של המגזר העסקי מאז החרפת המשבר העולמי

פרסום נתוני אשראי חדשים
החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מתחילה היום בפרסום נתונים חדשים על האשראי במשק. מצרפי האשראי החדשים מציגים את יתרות החוב הכולל של הסקטור העסקי, של משקי הבית ושל הממשלה לכל הגופים והסקטורים המלווים ובכל המכשירים והאפיקים לגיוס חוב. יתרות חוב אלה משקפות את ערך החוב מנקודת מבטם של הסקטורים הלווים. זאת, להבדיל מנתוני יתרות האשראי שהיו קיימים כבר קודם לכן באתר, המשקפים את ערך האשראי מנקודת מבטם של המלווים.
נתוני האשראי הקיימים מושפעים משינויים בערך השוק של החוב (באג"ח), ומהפרשות לחובות מסופקים (באשראי בנקאי). לעומת זאת, היקף החוב של הלווים אינו תלוי בשווי השוק של האג"ח שהנפיקו או בערך החוב בספרי המלווים. שני הסוגים של מצרפי האשראי מושפעים משינויים בשערי החליפין ובמדדי המחירים.
לאור השינויים החדים במחירי האג"ח בשוק מאז החרפת המשבר העולמי בספטמבר 2008 ולאור הגידול המהיר בהפרשות לחובות מסופקים, ניתוח ההתפתחויות באשראי במשק יכול להיעשות בצורה טובה יותר בעזרת הנתונים החדשים, המוצגים בתדירות גבוהה יותר- חודשית. ניתוח קצר מעין זה לגבי החוב הכולל של הסקטור העסקי מוצג בהודעה זו.
ממצאים עיקריים מניתוח ההתפתחויות בחוב של המגזר העסקי
מספטמבר 2008 ועד אפריל 2009, עת החריף המשבר הפיננסי העולמי, נמשך הגידול בחוב של המגזר העסקי, אך בקצב מתון; החוב גדל בתקופה זו בקצב שנתי של כ- 1.9% בהשוואה ל- 7.7% בשמונת החודשים הראשונים של 2008 ול- 11% בשנת 2007.
החוב של המגזר העסקי לבנקים ולתושבי חוץ, גדל בתקופה זו, ב-19 מיליארדי ₪, ואילו יתרת האג"ח (סחיר ולא סחיר) התכווצה ב-11 מיליארדי ₪, על רקע העצירה בהנפקות והמשך פירעונות.
מתחילת שנת 2009 התחדשו ההנפקות של אגרות חוב של חברות במקביל לעצירה בגידול בחוב של המגזר העסקי לבנקים.
הריבית על האשראי הבנקאי במגזר השקלי הלא צמוד ירדה בכ- 3.2 נקודות אחוז מאז אוקטובר 2008 ועד אפריל 2009 – במקביל להפחתת ריבית בנק ישראל, אך בשיעור מתון יותר. בפער בין הריבית על אשראי לריבית על פיקדונות חלה ירידה מתונה.
יתרות החוב של המגזר העסקי הסתכמה בסוף אפריל 2009 בכ- 735 מיליארד ₪ - גידול של כ- 9 מיליארד ₪ מאז סוף אוגוסט 2008, עת החריף המשבר העולמי וגברו השלכותיו על המשק הישראלי. קצב הגידול בחוב של הסקטור העסקי בתקופה זו היה נמוך בהשוואה לתקופות קודמות: קצב שנתי של 1.9%, בהשוואה לקצב גידול שנתי של 7.7% מתחילת 2008 ועד סוף אוגוסט 2008, ול- 11% בשנת 2007. יש לציין, כי ההתמתנות בקצב הגידול בחוב של הסקטור העסקי התרחשה במקביל להתמתנות בצמיחה במשק בפועל, וגם בציפיות לצמיחתו בעתיד הקרוב: כך למשל, בתקופה הנסקרת פחת אומדן קצב הגידול השנתי בתוצר בכ-2.2 נקודות אחוז (מקצב שנתי של כ- 5% באוגוסט 2008 לכ-2.8% באפריל 2009).
נכון לסוף אפריל 2009 כ- 56% מהחוב של הסקטור העסקי הינו למערכת הבנקאות בישראל, והחלק הנותר מתחלק בין חוב לגופים ומלווים אחרים בארץ (כ-24%, בעיקר אג"ח חברות סחיר ולא-סחיר בארץ וקבלת הלוואות מהמשקיעים המוסדיים) לבין החוב של הסקטור העסקי לתושבי חוץ (כ-18% , הלוואות ואג"ח).
ניתוח נתוני החוב ע"י כלכלני החטיבה למידע ולסטטיסטיקה מעלה, כי בתקופה הנסקרת גדל החוב של המגזר העסקי לבנקים בכ-11 מיליארדים (4.2%, בחישוב שנתי), והחוב לתושבי חוץ ב-7 מיליארדים (9.3%), זאת, במקביל לירידה בגיוס באמצעות אג"ח חברות בארץ (סחיר ולא-סחיר) שיתרתן פחתה בכ-11 מיליארדים (9%-).
הגידול ביתרת החוב לבנקים ולתושבי חוץ הושפע מאוד מהפיחות הניכר של השקל מול הדולר בתקופה הנסקרת (כ-16%); בניכוי השפעת הפיחות ירדו יתרות החוב לבנקים ולתושבי חוץ בשיעורים מתונים.
מתחילת שנת 2009 התחדשו ההנפקות של אגרות חוב ע"י המגזר העסקי. במקביל ניכרת עצירה בגידול בחוב לבנקים והמשך עלייה, בחוב לתושבי חוץ בקצב מתון יותר.

לוח 1 : סה"כ החוב של הסקטור העסקי 1

שיעורי שינוי (מונחים שנתיים)								יתרות לסופי תקופה		מיליארדי ₪, מחירים שוטפים
04/09 מול 12/08	12/08 מול 08/08	04-09 מול 08-08	08/08 מול 12/07	2007	04-09	12-2008	08-2008	12-2007	12-2006
		תקופת המשבר	לפני המשבר
2.6%	1.2%	1.9%	7.7%	11%	734.5	728.3	725.3	690.0	624.2	סה"כ החוב של המגזר העסקי
										מזה:
0.0%	8.3%	4.2%	7.5%	6%	411.7	411.7	400.6	381.6	361.4	החוב לבנקים (ללא אג"ח)
2.4%	-19.7%	-8.7%	8.9%	43%	177.5	176.1	188.4	178.9	124.7	אג"ח סחיר ולא סחיר בארץ
6.2%	12.1%	9.3%	-0.1%	-2%	128.3	125.7	120.9	121.0	123.7	החוב לחו"ל (אג"ח +הלוואות)

1 החוב לבנקים לפני ניכוי הפרשה לחובות מסופקים וללא אחזקותיהם באג"ח חברות, האג"ח בערך נקוב

החוב לבנקים
החוב של הסקטור העסקי למערכת הבנקאות בישראל הוא הרכיב העיקרי בחוב של המגזר העסקי (כ-56%), והוא מורכב רובו ככולו מאשראי והלוואות שהעמידו לו הבנקים.
יתרת החוב של המגזר העסקי למערכת הבנקאות גדלה מאז אוגוסט 2008 בכ-11 מיליארדי ש"ח ועמדה באפריל 2009 על 412 מיליארדים. קצב הגידול בחוב בתקופה זו, 4.2% בשיעור שנתי, היה נמוך יחסית לקצב הגידול השנתי בחוב עד אוגוסט 2008 (7.5%), ובשנת 2007 (6%). יצוין, כי כל הגידול בחוב לבנקים חל בחודשים בהם חלה החרפה במשבר הפיננסי (ספטמבר-דצמבר 2008) ובזמן שנעצרו הנפקות האג"ח, ואילו מתחילת שנת 2009 לא חל שינוי ביתרת האשראי מבנקים למגזר העסקי.
גם הגידול ביתרת החוב לבנקים הושפע מהפיחות הניכר בשקל מול הדולר בתקופה הנסקרת; בניכוי השפעת הפיחות על יתרת החוב במט"ח, ירדה יתרת החוב לבנקים, בתקופה זו, בכ-2 מיליארדים.
השפעת המשבר הפיננסי השתקפה בגידול של כ-3.2 מיליארדי ₪ ביתרת ההפרשות של הבנקים לחובות מסופקים במרץ 2009 לעומת יוני 2008; זאת לעומת ירידה רצופה ביתרה ההפרשות מאז דצמבר 2006 ועד יוני 2008. כתוצאה מגידול זה ביתרת ההפרשה, הגידול באשראי בספרי הבנקים הסתכם בתקופה הנסקרת בכ-8 מיליארדי ₪.
אג"ח חברות בארץ
יתרת החוב של הסקטור העסקי למחזיקי האג"ח הסחיר והלא סחיר בארץ (בעיקר משקיעים מוסדיים) פחתה בתקופה הנסקרת (במונחי ערך נקוב) – מסוף אוגוסט 2008 ועד סוף אפריל 2009 - בכ-11 מיליארדי ש"ח (9%-, במונחים שנתיים). לשם השוואה, קצב הגידול ביתרה בשמונת החודשים הראשונים של 2008 היה 9% וב-2007 43%. ההחרפה במשבר הפיננסי באה לידי ביטוי בעצירה מוחלטת של הנפקות של אג"ח חברות במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 2008, שבאה לאחר תקופת גאות ממושכת בשוק האג"ח והנפקות של חברות בהיקפים חסרי תקדים בשנים האחרונות. ב- 2009 התחדשו ההנפקות והן הסתכמו בחודשים ינואר-אפריל בכ-6 מיליארדי ₪ (ללא הנפקות בנקים, ביטוח וזרים). ההנפקות נטו, בניכוי פדיונות, הסתכמו בשליש הראשון של השנה בכ-1.4 מיליארדי ש"ח.
שווי השוק של יתרת האג"ח (הסחיר והלא סחיר בארץ) שהנפיק הסקטור העסקי עמד בסוף חודש אפריל 2009 על 152 מיליארדי ש"ח, ירידה של כ-12%, 21 מיליארדי ש"ח, בהשוואה ליתרה בסוף אוגוסט 2008. תקופה זו ניתן לחלק לשתיים: לאחר ירידה של כ-31% (כ-53 מיליארדים) מספטמבר עד דצמבר 2008, באה התאוששות ועליה של 27% (כ-33 מיליארדים) מתחילת 2009. התפתחות זו שיקפה בעיקרו של דבר את התנודתיות הגבוהה במחירי אג"ח החברות במהלך התקופה (גרף 2).

החוב לתושבי חוץ

יתרת החוב לתושבי חוץ, הכוללת אג"ח שהנפיקו חברות ישראליות בחו"ל והלוואות שגייסו מתושבי חוץ, גדלה בתקופת הנסקרת בכ-8 מיליארדי ₪(כ-9.3%), לרמה של כ-128 מיליארדי ₪. הגידול ביתרה הושפע מהפיחות הניכר (כ-16%) בשקל מול הדולר באותה תקופה. בניכוי השפעת שער החליפין, חלה בחודשים ספטמבר-08 ועד אפריל-09 עלייה של כ-1.3 מיליארדי ש"ח בהלוואות הפיננסיות והלוואות הבעלים מחו"ל, וירידה של כ-4 מיליארדים באשראי ספקים. ביתרת האג"ח הסחירות בחו"ל לא חל שינוי משמעותי בתקופה זו.

ריביות על האשראי הבנקאי

צעדי הפחתת הריבית של בנק ישראל בתקופה הנסקרת באו לידי ביטוי בהפחתה מצטברת של 3.75 נקודות אחוז בריבית השקלית מאוקטובר ועד אפריל. הירידה בריבית על אשראי בנקאי שקלי לא צמוד באותה תקופה הייתה מתונה יותר - כ-3.2 נקודות אחוז. הריבית המשולמת על חלק משמעותי מההלוואות הקיימות צמודה לריבית הפריים ומושפעת באופן מיידי משינויים בריבית בנק ישראל; לעומתה, הריבית על הלוואות חדשות לא ירדה באופן המבטא את מלוא הפחתת הריבית של בנק ישראל וזאת להערכתנו בשל שתי סיבות: העלייה בסיכון האשראי מחד, והקושי להמשיך בהפחתת הריבית על הפיקדונות ברמת ריבית אפסית מאידך. עם זאת, חלה, בתקופה זו, ירידה מתונה בפער בין הריבית על אשראי לריבית על פיקדונות (כ-0.4 נקודות אחוז).

בריבית על אשראי בנקאי צמוד למדד חלה באותם חודשים (אוקטובר-אפריל) ירידה של כ-0.9 נקודות אחוז, לשם השוואה, בתשואות על אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד חלה ירידה שהסתכמה בכ-2 נקודות אחוז. בפער בין הריבית על אשראי לריבית על פיקדונות הצמודים למדד חלה ירידה של כ-0.4 נקודות אחוז.