התפתחות הנכסים הצמודים למדד בתיק הנכסים הכספיים של
הציבור בעשור האחרון
הציבור בעשור האחרון
משקלו של הרכיב הצמוד למדד בתיק הנכסים הכספיים של הציבור ירד מכ- 65% בסוף שנות ה-80 לכ- 39% בסוף שנות ה-90, על רקע הירידה בסביבת האינפלציה.
בעשור האחרון עלה משקלן של תוכניות החיסכון, תוכניות הביטוח וקרנות הפנסיה בסך הנכסים הצמודים למדד שבידי הציבור ובמקביל, ירד משקלן של קופות הגמל ואג"ח המוחזקות ישירות ע"י הציבור.
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי הנכסים הכספיים הצמודים למדד שבידי הציבור הסתכמו בסוף 1999 ב- 395 מיליארדי ש"ח ואילו ההיקף של סך הנכסים הכספיים שבידי הציבור הסתכם באותה עת ב- 1,002 מיליארדי ש"ח. כך, משקלו של הרכיב הצמוד למדד בתיק הנכסים הכספיים של הציבור הגיע בסוף שנת 1999 לכ- 39% לעומת כ- 65% בסוף שנות ה-80. ירידה זו התרחשה בתקופה בה בוצע תהליך ההסדרה – דרגולציה – מרחיק לכת בשוק ההון המקומי, אשר במסגרתו, צומצם במהירות תפקיד הממשלה בהכוונת השווקים בפיננסים. זאת, בעיקר באמצעות שלושה צעדים. ראשית, הקטנת מערכת ההלוואות לסקטורים שונים במשק מפיקדונות צמודים לטווח ארוך של הממשלה (פמל"ה). שנית, הגמשת ההגבלות על הרכב תיק ההשקעות של אפיקי החיסכון לטווח ארוך, תוך ביטוח הזכאות לאג"ח מיועדות עבור קופות הגמל ותכניות לביטוח חיים חדשות. שלישית, ביטול ההגבלה על התקופה המינימלית להפקדת פיקדונות צמודים בבנקים. במקביל, חלה ירידה בסביבת האינפלציה שהביאה לירידת האטרקטיביות היחסית של הנכסים הצמודים למדד עבור המשקיעים והחוסכים.
במחלקה המוניטרית מסבירים, כי בד בבד עם הירידה במשקלו של הרכיב הצמוד למדד בתיק הנכסים הכספיים של הציבור, ועל רקע התנודתיות בתשואות של קופות הגמל, חל גם שינוי בהרכבו, מאז סוף 1991 ועד היום:
משקלן של תכניות החיסכון הצמודות למדד – המבטיחות תשואה ריאלית קבועה וידועה מראש – עלה מכ- 16% בסוף 1991 לכ- 25% כיום. עלייה זו משקפת גידול ריאלי של 100% ביתרתן, העומדת כיום על 99 מיליארדי ש"ח.
משקלם של הנכסים הצמודים שבידי קופות הגמל ירד מ- 36% בסוף 1991 ל- 21%, לאחר ירידה ריאלית של 26% ביתרתם.
משקלם של הנכסים הצמודים למדד בידי תכניות הביטוח עלה מ- 9% בסוף 1991 ל- 14%, לאחר שיתרתם גדלה ריאלית ב- 117% ושווים הגיע לכ- 56 מיליארדי ש"ח. עלייה זאת חלה בעקבות התפתחותו של החיסכון לטווח בינוני וארוך המתבצע באמצעות התכניות לביטוחי החיים.
משקלם של הנכסים הצמודים למדד בידי קרנות הפנסיה – אשר יתרתם עומדת כיום על כ- 103 מיליארדי ש"ח, לאחר עלייה ריאלית של 50% מאז סוף 1991 – עלה מ- 22% ל- 26% כיום.
במחלקה המוניטרית מציינים, כי תיפקודו של שוק אג"ח הסחירות צפוי להמשיך ולהיפגע וזאת, מאחר ורוב נכסי קרנות הפנסיה הם אג"ח מיועדות – אג"ח לא סחירות – שהממשלה מחויבת להנפיק להן, בהתאם לדרישתן. זאת, על רקע הצמצום הצפוי בצרכי גיוס ההון של הממשלה, הנובע מהירידה המתוכננת בגירעון הממשלתי.
במחלקה המוניטרית מציינים, כי תיפקודו של שוק אג"ח הסחירות צפוי להמשיך ולהיפגע וזאת, מאחר ורוב נכסי קרנות הפנסיה הם אג"ח מיועדות – אג"ח לא סחירות – שהממשלה מחויבת להנפיק להן, בהתאם לדרישתן. זאת, על רקע הצמצום הצפוי בצרכי גיוס ההון של הממשלה, הנובע מהירידה המתוכננת בגירעון הממשלתי.
משקל אג"ח הצמודות המוחזקות ישירות ע"י הציבור – פירמות ומשקי בית – ירד מכ- 9% לכ- 4%. כך, יתרתן עומדת כיום על 16 מיליארדי ש"ח, לאחר ירידה ריאלית של 41% מאז סוף שנת 1991. במחלקה המוניטרית מסבירים, כי ירידה זו נובעת בעיקר, מכללי המס המפלים לרעה אג"ח אלו באמצעות הטלת מס על הכנסתן מריבית ומתן פטור ממס על הריביות בתכניות החיסכון.
במחלקה המוניטרית מציינים, כי אחת ההשלכות הבולטות הנובעות, בין היתר, ממחויבות הממשלה להנפיק אג"ח מיועדות ומכללי המס המפלים בין הכנסות מנכסים פיננסיים שונים עבור אותו סוג משקיע, היא העובדה שבמשק הישראלי – בניגוד למקובל במדינות המפותחות – לא התפתח שוק אג"ח של חברות, ואלה נאלצות להישען באופן בלעדי על אשראי בנקאי.