20.06.04

התפתחות הפיקדונות במט"ח של תושבי חוץ (פת"ח)-2001 עד מרץ 2004

החל מחודש יוני 2001 ועד מרץ 2004 משכו תושבי חוץ כ-2 מיליארדי דולרים מפיקדונותיהם במט"ח בארץ (פת"ח), לעומת מגמה אחידה של הפקדות בעשור האחרון.

¦

הסיבות העיקריות למשיכות של תושבי חוץ מפיקדונותיהם במט"ח בארץ הן ירידת הריביות, המצב הגיאו-פוליטי, החוק לאיסור הלבנת הון והרפורמה במס הכנסה על יחידים. 

¦

עקב הירידה בזמינותו של הפת"ח מיוני 2001- המהווה מקור מרכזי של מט"ח מחו"ל עבור מערכת הבנקאות הישראלית - הבנקים מגדילים את הנפקות האג"ח בחו"ל ומקטינים חלק מנכסיהם בחו"ל.

¦

משקלו היחסי של הפת"ח במכלול המקורות במטבע חוץ של המשק, הולך ופוחת במקביל לגידול בזמינות המקורות מחו"ל.

¦

 

מהמחלקה לפעילות המשק במט”ח בבנק ישראל נמסר, כי בשלוש השנים האחרונות משכו תושבי חוץ מפיקדונותיהם במט"ח בארץ ("פת"ח") כ-2 מיליארדי דולרים (לא כולל ריבית) - כ-10% מיתרת הפת"ח. זאת, לאחר מגמה אחידה ורציפה של הפקדות במהלך העשור האחרון. משנת 1990 ועד חודש יוני 2001 – עת השתנתה המגמה ותושבי חוץ החלו למשוך מפיקדונותיהם בארץ – הפקידו תושבי חוץ בממוצע כ-1.1 מיליארדי דולרים בשנה. הפת"ח, שיתרתם לסוף חודש מרץ 2004 הסתכמה בכ-20.6 מיליארדי דולרים, מהווים מקור מט"ח מרכזי מחו"ל של מערכת הבנקאות – למעט שלוחותיהם בחו"ל - ומהווה כ-50% מסך הפיקדונות הנקובים במט"ח בבנקאות בישראל, המשמשיםבעיקר למתן אשראי במט"ח לתושבי ישראל.

המגמה המתמשכת של משיכות.  מהפת"ח מוסברת במספר גורמים:

מרבית המשיכות מהפת"ח מוסברות על ידי ירידת הריביות בעולם על הפיקדונות לטווח קצר בתקופה הנסקרת מ-6% לכ-1% במונחים שנתיים - הריבית הנמוכה ביותר מזה כ-40 שנה. ירידה זו גורמת למפקידים להעדיף אפיקי השקעה אלטרנטיביים, כגון אג"ח ומכשירים פיננסיים מובנים.

א.

החוק לאיסור הלבנת הון, שנכנס לתוקפו ב-2002, עורר חששות בקרב חלק מהמפקידים בשל השפעתו האפשרית על חשיפת זהותם ושל העסקאות המבוצעות על ידם וגרם להם להעביר את כספם למדינות אחרות.

ב.

המצב הגיאו-פוליטי בארץ מאז אוקטובר 2000 שלווה בחשש מהורדת דרוג האשראי של מדינת ישראל ובעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים בחו"ל – כל אלה השפיעו, ככל הנראה, בעיקר עד ראשית 2003.

ג.

הירידה בדירוג האשראי של הבנקים הישראליים ב-2002 ובתחילת 2003 על ידי חברות הדירוג הבין-לאומיות גרם למעבר של המפקידים לרכישת אג"ח בעלות דרוג גבוה יותר.

ד.

במסגרת הרפורמה במס הכנסה על יחידים בוטל הפטור ממס שחל על חלק מהמפקידים (תושבי חוץ) וכתוצאה מכך חלק מהפיקדונות הועבר לחו"ל, אולם בהיקף קטן.

ה.

 מהמחלקה לפעילות המשק במט”ח נמסר עוד, כי למרות המשיכות מהפת"ח מאמצע 2001, שמשמעותן הקטנת המקורות הזמינים במט"ח של מערכת הבנקאות, המשיכו הבנקים לספק אשראי במט"ח לתושבי ישראל בעיקר הודות לניצול מקורות מט"ח אלטרנטיביים:

האחד, הקטנה של נכסיהם בחו"ל: משיכות מפיקדונותיהם של הבנקים בבנקים זרים בחו"ל ומכירת איגרות חוב זרות מתיק הנוסטרו. כך, במחצית הראשונה של שנת 2002 משכו הבנקים כ-2.1 מיליארדי דולרים, כ-25%מיתרת פיקדונותיהם בחו"ל;

השני, החלטת בנק ישראל מחודש יולי 2002 לבטל את חובת הנזילות המשנית החלה על פיקדונות במטבע חוץ, שהגדילה את מקורות המט"ח של הבנקים ב-4 מיליארדי דולרים;

והשלישי, הגדלת ההנפקות של אג"ח הנסחרות במט"ח באמצעות חברות בנות זרות בחו"ל. הבנקים החלו להנפיק אג"ח אלו בשנת 1996 והיקפן המצטבר עומד על כ-3 מיליארדי דולרים. התמורות מהנפקות אלו מופקדות בחשבונות הפת"ח של הבנקים ולפיכך, בלעדיהם, הירידה ביתרות הפת"ח הייתה חדה יותר.

במחלקה לפעילות המשק במט”ח מסבירים, כי מרבית כספי הפת"ח שנמשכו הועברו לניהול תיק השקעות בנאמנות על ידי מערכת הבנקאות. נכסים אלו אינם חלק מנכסי הבנקים ולפיכך אינם מהווים מקור במט"ח. הבנקים רוכשים עבור המפקידים מוצרים פיננסיים בעלי תשואה גבוהה יותר מהריבית על הפיקדונות- בעיקר אג"ח בדרוג גבוה ומכשירים פיננסיים מובנים.

במחלקה לפעילות המשק במט"ח מעריכים, כי שינויים מאקרו כלכליים בינלאומיים כמו עלייה אפשרית בשיעורי הריבית הבינלאומית עשויים לפעול בכיוון של הקטנת קצב המשיכות ויתכן כי נראה גידול בהפקדות נטו. עם זאת, מאחר שחלק מהגורמים למשיכות מהפת"ח שנמנו לעיל הם מבניים ובעלי השפעה ארוכת טווח, ניתן להעריך שהיקף ההפקדות יהיה נמוך יותר מאשר בעשור האחרון. יש לציין, שמאחר וכיום הממשלה והסקטור הפרטי יכולים לגייס מטבע חוץ ישירות בחו"ל, משקלו היחסי של הפת"ח בתוך מכלול המקורות במטבע חוץ של המשק, הולך ופוחת.