התפתחות תנועות ההון של תושבי ישראל יחידים
למרות הסרת המגבלות על הפעולות במט"ח של משקי בית – בשנת 1998 – היקף פעילותם
במט"ח, יחסית למגזר העסקי, עדיין מצומצם.
מהפיקוח על מט"ח בבנק ישראל נמסר, כי למרות ההסרה המוחלטת - ב- 1998 - של הפיקוח על
פעילותם במט"ח של משקי בית, לא נרשמה פעילות חריגה במט"ח על-ידם. עיקר הפעילות במט"ח
במשק הישראלי נותרה, כפי שהיתה בטרם הסרת הפיקוח, בידי המגזר העסקי. תוצאה זו, ציינו
בפיקוח על מט"ח, איננה מובנת מאליה, מאחר ובידי יחידים מרוכז חיסכון פיננסי שקלי בממדים
העולים על זה של התוצר הלאומי. כזכור, ב- 1998 הוסרו כליל המגבלות על ניהול חשבונות
במט"ח בארץ ע"י תושבי ישראל (בעוד שקבלת הלוואות במט"ח הייתה מותרת, זה מכבר) והוסרו
ההגבלות על העברות שוטפות (חד-צדדיות) לחו"ל ועל ייצוא ההון של תושבי ישראל.
מעקב אחר הפעילות של משקי בית במט"ח בתקופה האחרונה - אשר נערך בבנק ישראל - מעלה
את הממצאים הבאים:
- ההעברות השוטפות לחו"ל - הכוללות מימוש רכוש פיזי, מתנות ותמיכות - עמדו בשליש
הראשון של 1999 על 216 מיליוני דולרים, לאחר שגדלו מ- 270 מיליונים ב- 1997 , ל- 542 מיליונים
דולרים ב- 1998.
- תושבי ישראל יחידים, אשר אינם בחזקת "עולים", ניצלו בצורה מוגבלת בלבד את האפשרות
להחזיק ללא הגבלה חשבונות בחו"ל ולהעביר כספים אליהם ומהם לארץ. במחצית השניה של
שנת 1998, לאחר הסרת הפיקוח על מט"ח, תושבי ישראל יחידים - שאינם "עולים" - העבירו
לחשבונות בחו"ל סכום של כ- 150 מיליוני דולרים. אולם, במקביל, הם העבירו כספים לארץ
בסכום גדול יותר - כ- 360 מיליוני דולרים. ההפרש בין ההעברות אלה, המסתכם בכ- 210 מיליוני
דולרים, משקף העברה נטו של מט"ח לארץ אשר הוחזק קודם לכן בחשבונות בחו"ל. עם זאת,
ייתכן שהעברות אלו כוללות כספים שמקורם בפעילות של יחידים מול חוץ לארץ - כגון יבוא
ויצוא של שירותים וטובין, אשר הופקדו בחשבונות בחו"ל לתקופת ביניים, עד להעברתם ארצה.
רק לאחר קבלת המידע המלא לגבי פעילויות אלה ניתן לסווגן על פי מהותן.
- גם בתחום הפיקדונות הנקובים במט"ח (פמ"ח), והצמודים לשער החליפין (פצ"מ) הייתה פעילות
מוגבלת ע"י משקי בית, יחסית לפוטנציאל הגלום בהם. פיקדונות אלה גדלו בקצב מהיר במהלך
שנת 1998, מ- 1.9 מיליארדי דולרים בסוף 1997 ל- 2.9 מיליארדים בסוף 1998. אולם, אלה נשארו
ברמה זו גם ב- 1999, עד אפריל.
- תחום נוסף, בו משקי הבית לא היו מקור משמעותי ליצוא הון, הוא השקעותיהם הפיננסיות
והריאליות (האחרונות מוגדרות גם כהשקעות ישירות וכוללות השקעות בנדל"ן ורכישת שליטה
בתאגידים) בחו"ל. מנתוני הפיקוח על מט"ח עולה, כי ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל נותרו
ברמה אפסית גם לאחר שלב הליברליזציה שבוצע בחודש מאי 1998. בפיקוח על מט"ח מסבירים,
כי חלק מההשקעות הריאליות מבוצעות באמצעות תאגידים וחלק באמצעות העברות לחשבונות
בחו"ל, המשמשים כתחנות ביניים. יתר על כן, מימון ההשקעות בנדל"ן בחו"ל נעשה בחלקו הגדול
באמצעות אשראי מבנקים בחו"ל. על כן, מציינים בפיקוח על מט"ח, העברות הכספים מהמשק
הישראלי לחו"ל משקפות רק חלק קטן מהיקף המלא של השקעותיהם הריאליות של תושבי
ישראל. בשלב זה, הנתונים אינם מאפשרים לנתח את הכספים המועברים על-ידם לחשבונות
לחו"ל, על פי שימושם הסופי.
בבנק ישראל ציינו, כי התמונה העולה מנתונים אלה ממחישה שהסרת הפיקוח על החזקת נכסים
פיננסיים במט"ח, כשלעצמה, אינה גורמת לגידול בה. השיקול הדומיננטי לגבי החזקתם הוא,
בסופו של דבר, כדאיותה הכלכלית, המתבטאת בתשואה הצפויה ממנה (נטו ממס), לעומת הסיכון
הגלום בה. שיקול זה לא גרם לעלייה במשקל הנכסים הצמודים לשער החליפין והנקובים במט"ח
בסך נכסיהם של משקי הבית, או לפעילות חריגה במט"ח על ידם.