יבוא ההון למשק הסתכם בשנת 1997 ובכ – 8.5 מיליארד דולר – בהשוואה לכ- 5.1 מיליארד בשנת 1996 וכ- 8.8 מיליארד בשנת 1995
יבוא ההון בידי תושבי ישראל הסתכם בשנת 1997 בכ- 4.8 מיליארד דולר, התרכז רובו במחצית הראשונה של השנה, והתבטא בעיקר בנטילת אשראי במט"ח.
יבוא ההון של תושבי חוץ הסתכם בשנת 1997 בכ- 3.7 מיליארד דולר – גידול של כמיליארד דולר לעומת שנת 1996, שמוסבר בעלייה של כחצי מיליארד דולר בהשקעותיהם הריאליות בישראל, ובגידול בהיקף דומה בהשקעותיהם הפיננסיות במשק.
לראשונה מזה תקופה ארוכה, נרשם במחצית השניה של 1997 יצוא הון על ידי תושבי ישראל – בהיקף של כ- 0.6 מיליארד דולר. המגמה של גידול בהשקעות חברות ישראליות בחו"ל נמשכה גם בשנת 1997.
תושבי ישראל הפסיקו למעשה לקחת אשראי במט"ח ממערכת הבנקאות במחצית השניה של 1997, ומנגד הגדילו את פקדונותיהם במט"ח בתקופה זו בכ- 1.3 מיליארד דולר.
מהפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי במחצית השנייה של 1997 חלה ירידה משמעותית בסך יבוא ההון למשק והוא הסתכם בכ- 3.7 מיליארדי דולרים, לעומת כ- 6.9 מיליארדים במחצית הראשונה. ירידה זו, בהיקף יבוא ההון נבעה מהתפנית שחלה מאז חודש יולי 1997 בתנועות ההון של תושבי ישראל למשק. לראשונה מזה זמן, נרשם בתקופה זו יצוא הון של תושבי ישראל – בהיקף של כ- 570 מיליוני דולרים – לאחר שבששת החודשים הראשונים של 1997 היה יבוא הון של תושבי ישראל – בהיקף של כ- 5.4 מיליארדי דולרים. במקביל, יבוא ההון של תושבי חוץ המשיך לגדול – עקב עליה בהשקעותיהם בישראל – והסתכם בכ- 2.2 מיליארדי דולרים במחצית השניה של 1997 , לעומת כ1.5- מיליארדים בששת החודשים הראשונים.
עיקר השינוי בתנועות ההון של תושבי ישראל במחצית השניה של 1997 נבע מעצירת המגמה של נטילת אשראי במט"ח ממערכת הבנקאות, ומחידוש הפקדותיהם בפיקדונות במט"ח – בהיקף של כ- 1.3 מיליארדי דולרים. זאת, על רקע הצמצום בפער הריביות בין הארץ לחו"ל, והגידול בסיכון שער החליפין בעיני הציבור, עקב הרחבת רצועת הניוד של שער החליפין ביוני 1997, והתנודתיות הרבה בשערי החליפין בעולם על רקע המשברים הפיננסיים בחלק ממדינות דרום מזרח אסיה. בנוסף, עלה סיכון האשראי בעיני הבנקים והלקוחות, עקב הגידול שחל במחצית הראשונה של השנה במשקל האשראי הנקוב במט"ח והצמוד לו, מ- 28% מסך האשראי הבנקאי, בסוף 1996 ל- 33% באמצע 1997. עם זאת, לא נפרע אשראי במט"ח (נטו), בין היתר, על רקע המשך הכוחות הפועלים לייסוף שער החליפין – השיפור בגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים ובהשקעות הזרות.
עוד מסבירים בפיקוח על מט"ח, כי יבוא ההון של תושבי ישראל למשק במחצית הראשונה של 1997, נבע בעיקר מנטילת אשראי במט"ח ממערכת הבנקאות הישראלית, בהיקף של כ- 4.2 מיליארדי דולרים. זאת, על רקע פערי הריביות בין האשראי השקלי לאשראי במט"ח והסיכון הנמוך בשער החליפין בעיני הציבור ששררו בתקופה זו.
ההשקעות הריאליות של תושבי ישראל בחו"ל בשנת 1997 – אשר התרכזו בענפי האלקטרוניקה והתקשורת – הסתכמו בכ- 720 מיליוני דולרים, לעומת 640 מיליונים בשנת 1996. לעומת זאת, היקף ההשקעות הפינססיות של תושבי ישראל בחו"ל ב- 1997 ירד והסתכם בכ- 70 מיליוני דולרים, לעומת מימוש השקעות בשווי של 230 מיליון דולר ב- 1996.
תושבי חוץ המשיכו להרחיב את השקעותיהם הפיננסיות במשק הישראלי בשנת 1997 ואלה הסתכמו בכ- 2.1 מיליארדי דולרים, לעומת כ- 1.4 מיליארדים ב- 1996. בשנת 1997 הוכפל היקף ההשקעות הזרות בבורסה בתל-אביב – שהתרכזו במחצית הראשונה של השנה – והגיע לכ- 720 מיליוני דולרים, לעומת כ- 350 מיליונים בכל אחת מהשנים 1996 ו- 1995. ההשקעות הריאליות של תושבי חוץ בישראל גדלו אף הן ב- 1997, והסתכמו בכ- 1.8 מיליארדי דולרים, לעומת כ- 1.2 מיליארדים בכל אחת מן השנים 1996 ו- 1995. עיקר הגידול בהשקעות אלה נבע מההשקעות של בעלי עניין בני"ע סחירים בבורסה בתל-אביב – בהיקף של כ- 800 מיליוני דולרים – בין היתר, לק מהפרטת תאגידים גדולים, כגון בנק הפועלים.
בפיקוח על מט"ח מציינים, כי בשנת 1997, בדומה לעבר, היתה הפעילות של תושבי חוץ בנכסים שקליים מצומצמת מאד. הדבר מצביע על כך, שפעילותם של תושבי חוץ כמעט ולא הושפעה מהפער בין הריבית השיקלית לריביות בחו"ל – ככל הנראה, מאחר והערכתם לגבי סיכון שער החליפין הייתה שונה מזו של תושבי ישראל – גם בתקופות בהן גדל האשראי במט"ח בצורה משמעותית.