- עודף הוצאות על הכנסות של 1.1 מיליארד ש"ח במאזן בנק ישראל בשנת 1997, בעיקר תוצאה מהצורך לספוג כמויות גדולות של נזילות במשק שנבעו מרכישות מטבע חוץ מהציבור בשנים האחרונות, כדי להגן על משטר שער החליפין.
- הכנסות בנק ישראל מיתרות המט"ח בשנת 1997 הסתכמו בכ- 5.5 מיליארדי ש"ח לעומת כ – 2.2 מיליארדים בשנת 1996.
-עליה ב"רווחים הריאליים הממומשים" של בנק ישראל שהסתכמו ב- 2.4 מיליארדי ש"ח בשנת 1997, לעומת 1.3 מיליארד ש"ח ב- 1996.
מבנק ישראל נמסר, כי במאזן הבנק נרשם עודף הוצאות על הכנסות, בסך של 1.1 מיליארד שקל בהשוואה לעודף הוצאות של 456 מיליוני ש"ח ב- 1996 ועודף הכנסות ממוצע של כ- 1.3 מיליארד שקלים, בחמש השנים הקודמות. עם זאת, נרשמה בשנת 1997 עלייה ברווחים הריאליים הממומשים של בנק ישראל, והם הסתכמו ב- 2.4 מיליארד ש"ח לעומת כ- 1.3 מיליארד ש"ח ב- 1996 (רווחים אלו כוללים, בין היתר, את ההכנסות מהשקעת יתרות המט"ח ומניירות ערך מקומיים, בניכוי הוצאות כגון תשלומי ריבית על פיקדונות הבנקים במט"ח בבנק ישראל). כידוע, בתקציב המדינה נכללים "הרווחים הריאליים הממומשים" של בנק ישראל.
סך מאזן הבנק ל- 1997 מסתכם בכ- 86 מיליארד ש"ח. רזרבות מטבע החוץ הסתכמו ב- 71 מיליארדי ש"ח ומשקלן במאזן עלה מ- 72 אחוזים ב- 1996 ל- 82 אחוזים ב- 1997. במקביל עלה משקלן של ההתחייבויות במטבע מקומי – מרביתן פיקדונות הבנקים בשקלים ומק"מ. בנק ישראל מנהל, כידוע, מדיניות רב-שנתית להפחתת שיעורי הנזילות, במט"ח ובשקלים, וכתוצאה מכך גדל במאזן הבנק משקלם של פקדונות הבנקים הנושאים את ריבית השוק, לכך יש השפעה מצטברת להגדלת הוצאות הבנק. הכנסות הבנק ב- 1997 הסתכמו בכ- 7.3 מיליארדי ש"ח והוצאותיו ב- 8.4 מיליארדי ש"ח, מהם למעלה מ- 6 מיליארדים – תשלומים לבנקים ולציבור בגין פקדונות ומילוות.
בבנק ישראל מבהירים כי הבנק ממלא את תפקידו וקובע את מדיניותו שלא על פי שיקולי רווח והפסד. תוצאות הפעילות של הבנק מושפעים מהגירעון התקציבי ומהזרמות הממשלה בשנים האחרונות, מתנועות ההון אל המשק וממנו, משער החליפין ומהתפתחויות כלכליות בחו"ל.
בבנק ישראל הדגישו, כי הזרמת הממשלה הסתכמה בשנת 1997 בכ- 2.5 מיליארד ש"ח (לעומת כ- 7.7 מיליארדים ב- 1996) ובנק ישראל נדרש לקזז את עודפי הנזילות השנה, בנוסף לאלה שקוזזו בעבר, ושנבעו מגרעונות המצטברים של הממשלה ומפעילות הציבור במטבע חוץ. במסגרת מחויבותו של בנק ישראל לשמור על גבולות הרצועה האלכסונית ובמסגרת משטר שער החליפין שקבעה הממשלה רכש בנק ישראל מטבע חוץ מהציבור במחצית הראשונה של 1997.
על מנת למנוע עודפי נזילות, שמשמעותם גידול מהיר ובלתי מבוקר בבסיס הכסף ובאמצעי התשלום, דבר שהיה פוגע בהשגת יעדי האינפלציה של הממשלה, נוהג בנק ישראל לספוג עודפים אלו. ספיגת עודפי הנזילות במשק נעשתה השנה בעיקר באמצעות מכרזי פיקדונות שהסתכמו בסוף 1997 בכ- 31 מיליארדי ש"ח. לעומת זאת, הלוואות בנק ישראל ושנויים במכירות המק"מ לא מילאו השנה תפקיד מרכזי.
בשנת 1997 חלה עליה בהכנסות הבנק מיתרות המט"ח לעומת השנה הקודמת והן עמדו על 5.5 מיליארדי ש"ח לעומת כ- 2.2 מיליארדי ש"ח ב- 1996. העלייה בהכנסות מיתרות המט"ח, מוסברת בשילוב של מספר גורמים ובהם גידולן של יתרות המט"ח שמנהל בנק ישראל, וכן מעליות מחירי איגרות חוב בשוק האמריקאי, אשר קוזזה בחלקה בשל ירידת מחירי איגרות חוב האירופאיים ובשל התחזקות הדולר ביחס למטבעות אחרים.
במונחים דולריים הסתכמו ההכנסות מיתרות מטבע חוץ ב- 1997, ב- 305 מיליוני דולר, בדומה להכנסות ב- 1996 בסך 302 מיליונים. ההכנסות במונחים דולריים הושפעו משתי התפתחויות מנוגדות: עליה בהכנסות מריבית ומרווחי הון ל- 845 מיליוני דולרים לעומת 509 מיליוני דולרים אשתקד שנבעה בעיקרה מהעליה ברמת היתרות; הכנסות אלו קוזזו בחלקן מהפרשי שערים שנבעו מהתחזקות שערו של הדולר יחסית לרוב המטבעות האחרים.
בשנת 1997 ירד מספר עובדי הבנק ב- 25 עובדים, תהליך הנמשך כבר שנים רבות. במסגרת תהליך זה ירד מספר עובדי הבנק מכ- 1,400 מקבלי שכר לפני כעשור לכ- 900 מקבלי שכר כיום.