מחקר בבנק ישראל: "הקשר בין סחר עולמי וצמיחה בישראל"
הדעות המובאות במחקר זה אינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל
היצוא מהווה אחד הקטרים של תהליך הצמיחה בישראל.
הרחבת היצוא הביאה לשיפור בפריון של גורמי הייצור במשק.
בעשור שבין 1994 עד 2004 הפיריון הכולל תרם 12 אחוזים לגידול הצמיחה, לעומת כמחצית בשנות השישים.
במחקר שערך סאלם אבו-זאיד, ממחלקת המחקר של בנק ישראל, נבדק הקשר בין התפתחות היצוא לבין התפתחות התוצר והפריון של גורמי הייצור במשק. נמצא כי היצוא הוא אחד מקטרי הצמיחה של המשק הישראלי. המחבר מצא כי קיים קשר ארוך טווח בין התפתחות היצוא והתפתחות התוצר בתקופה 1960 עד 2004. על פי ממצאי המחקר, קשר זה מאופיין כקשר של סיבתיות, המאפשר לקבוע כי הגידול ביצוא מהווה אחת הסיבות המובהקות לגידול התוצר בישראל.
עוד נמצא במחקר כי קיים קשר ארוך טווח בין היצוא והפריון הכולל של גורמי הייצור. על פי המחקר, מדובר על קשר המשקף סיבתיות: גידול ביצוא תורם באופן מובהק להגדלת הפריון של גורמי הייצור במשק; הסבר המתיישב עם ממצא זה הוא כי הגברת הפתיחות מגבירה את היעילות ואת התחרותיות של הפירמות המקומיות.
עוד נמצא במחקר כי הגידול ביבוא תרם לגידול התוצר, אך לא לגידול של פיריון גורמי הייצור. תוצאה זו משקפת כנראה את הגידול של יבוא מכונות וציוד, המהווים מוצרי השקעה ולכן משפיעים לחיוב על גידול התוצר.
במחקר מוצגות התרומות של גידול גורמי הייצור וגידול הפריון הכולל לתהליך הצמיחה. נמצא כי התרומה של הגידול בפיריון בין 1994 עד 2004 הסתכמה ב-12 אחוזים בלבד, לעומת כ-50 אחוזים בשנות השישים. עיקר התרומה לצמיחה בעשור זה הייתה של הגידול בתשומת העבודה.
