| כוח השוק של הבנקים מול הפירמות הגדולות הצטמצם במשך שנות התשעים על רקע תהליך הליברליזציה שיזם בנק ישראל והגלובליזציה של השווקים הפיננסיים. |
 |
|---|
| בשנות התשעים נהנו כלל הפירמות מירידה במחיר האשראי יחסית לריבית בנק ישראל, אולם פירמות בעלות קשרים הדוקים עם הבנקים המקומיים וכן חברות המאופיינות ביצוא מצומצם נהנו מירידה גדולה יותר במחיר האשראי. |
|
|---|
| |
|
| מבנק ישראל נמסר כי במחקר שנערך ע"י ד"ר חדוה בר וד"ר סיגל ריבון ממחלקת המחקר נמצא, כי כוח השוק של הבנקים מול הפירמות הגדולות הצטמצם במשך שנות התשעים. זאת, על רקע מדיניות של בנק ישראל לפתיחתו של המשק הישראלי לתנועות הון, והגידול של חלופות המימון שעמדו בפני החברות הישראליות, בפרט הגדולות שבהן. ירידת כוח השוק התבטאה במשך עשור זה בצמצום הפער שבין הריבית שמשלמות הפירמות על האשראי השקלי לבין ריבית בנק ישראל. |
|
| במחקר נמצא כי הפירמות שנהנו בעיקר מפתיחת המשק לתנועות הון, ומהיכולת לגייס מקורות חלופיים לאלה של מערכת הבנקאות המקומית הן פירמות משני סוגים: פירמות בעלות קשרים הדוקים עם הבנקים המקומיים ופירמות המייצאות מעט. כלומר, בתחילת העשור ניצלו הבנקים את כוחם כדי לגבות ריבית גבוהה יותר מפירמות שקיבלו אשראי ממעט בנקים או מפירמות שהיו בקשר מתמשך עם הבנק, ואילו במחצית השנייה של שנות התשעים יכולת זו הצטמצמה מאוד ואולי אף נעלמה. |
|
| כמו כן, בתחילת שנות התשעים, העובדה שפירמה מייצאת – כלומר, בעלת פעילות בשווקי חו"ל ולכן בעלת מוניטין באותם שווקים - איפשר לה ככל הנראה לגייס מקורות חלופיים לאלו מהבנקים המקומיים, ולכן היא שילמה מחיר נמוך יותר על האשראי מהבנקים בארץ. זאת, בעוד שלפירמות שלא היתה להן פעילות בחו"ל (יצוא) היו, ככל הנראה, קשיים לגייס שם מקורות מימון. עם השנים, גם לפירמות שאינן מייצאות התאפשר, ככל הנראה, לגייס מקורות מימון בחו"ל, על רקע הגידול בתנועות ההון למשק, והתעניינות גוברת של משקיעים זרים בחברות הישראליות. לכן נעלם יתרונן של הפירמות המייצאות במחיר שהן משלמות על האשראי. |
|
| בנוסף לממצאים האמורים נמצא במחקר כי ככל שהסיכון של הפירמה גדול יותר תשלם הפירמה מחיר גבוה יותר על האשראי מהבנקים, ואילו איכות גבוהה יותר מורידה את הריבית על האשראי. כך, פירמות גדולות יותר ופירמות רווחיות יותר צפויות לשלם ריבית נמוכה יותר. לעומתן, פירמות העוסקות במחקר ופיתוח, הנתפסות כמסוכנות יותר, צפויות לשלם ריבית גבוהה יותר. |
|
| המסקנה העיקרית של המחקר הנוכחי היא שבמשך שנות התשעים הצטמצם מאוד כוח השוק של הבנקים מול הלקוחות הגדולים, למרות שמספרם של הבנקים הפועלים בישראל לא השתנה באותה תקופה. אולם, ראוי להדגיש כי לא ניתן להסיק מהממצאים הללו כי גברה התחרות של הבנקים גם בתחום האשראי לפירמות קטנות ולמשקי בית. |
|
| |
|
| מאגר הנתונים עליו מתבסס המחקר הוא ייחודי וכולל מידע על החברות התעשייתיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, עבור השנים 1993 עד 2000. חברות אלה הן מדגם של עסקים גדולים והמכירות שלהן מהוות כ- 40 אחוזים מהמכירות של כלל ענף התעשיה, (אשר מהווה כרבע מהתוצר העסקי). עבור כל חברה תעשייתית ידועה הריבית ששילמה על האשראי בכל שנה – על פי סוג האשראי שנלקח (לא צמוד, צמוד וכו'). לנתונים אלה צורף מידע ייחודי מתוך מאגרי הפיקוח על הבנקים, הכולל מידע על מספר הבנקים מהם הפירמה לווה, היקף האשראי אשר גייסה מהבנקים, וכן מידע ייחודי על סיווג הסיכון של הפירמה, אשר נעשה על-ידי הבנק המלווה. נתונים אחרונים אלה איפשרו להגדיר משתנים המשקפים את עוצמת הקשרים בין הפירמה לבנק. |
|
|