מחקר חדש בבנק ישראל: מנגנון קביעת המחירים בישראל

13.10.2004

מחקר חדש בבנק ישראל: מנגנון קביעת המחירים בישראל

הדעות המובאות במחקר זה משקפות את עמדת החוקרים ואינם משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל

תדירות שינויי המחירים בישראל בעשור האחרון דומה לזו המקובלת במדינות אחרות – של שניים עד שלושה רביעים בממוצע.
הציפיות להתפתחות המחירים בעתיד מהוות גורם חשוב המשפיע על מנגנון קביעת המחירים בישראל.
משקלו של שיעור האינפלציה בעבר בשיקולים המנחים את קביעת המחירים בישראל בעשור האחרון נמוך יחסית למרות ההיסטוריה האינפלציונית שלה.
נוסף לעלות העבודה, התלויה גם ברמת הפעילות במשק, והציפיות לאינפלציה בעתיד, מחירי חומרי הגלם המיובאים הם גורם חשוב נוסף בקביעת המחירים בישראל.

מבנק ישראל נמסר כי במחקר שנערך על ידי ד"ר סיגל ריבון ממחלקת המחקר, העוסק במנגנון קביעת המחירים בישראל, נמצא כי התדירות הממוצעת של שינויי המחירים בישראל בעשור האחרון היא של שניים עד שלושה רביעים (שישה עד תשעה חודשים). תדירות זו דומה לתדירות שנמצאה במחקרים שונים שנעשו עבור ארה"ב ואירופה, אם כי היא גבוהה ממנה במעט. מנגד, היא נמוכה במידה משמעותית מהתדירות הגבוהה שנמצאה במחקרים שבחנו את התנהגות המחירים בישראל בשנות השמונים – תקופה בה שררה אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. נראה, כי למרות ההיסטוריה האינפלציונית של ישראל, מנגנון קביעת המחירים התאים עצמו לסביבה של יציבות מחירים, כפי ששוררת בשנים האחרונות. עוד נמצא כי מידת ההסתכלות אחורה בעת התאמת המחירים - כלומר, ההתבססות על התפתחות המחירים בעבר – נמוכה יחסית, ואילו המשקל הניתן לציפיות להתפתחות המחירים בעתיד גדול יחסית. בנוסף, מושפע קצב שינוי המחירים גם מעלות העבודה, התלויה, בין השאר ברמת הפעילות במשק. במשק ברמת פעילות נמוכה תיטה עלות העבודה להיות נמוכה יותר וקצב שינויי המחירים צפוי להיות איטי יותר.

תוצאות המחקר מתבססות על מודל מבני הקרוי "עקומת פיליפס ניאו-קיינסיאנית" – מסגרת מחשבתית המקובלת בעולם לניתוח הקשרים בין שינויי המחירים והפעילות הריאלית. מסגרת זו מניחה שקיימת תחרות לא משוכללת בשוקי המוצרים ושהיכולת להתאים מחירים מדי תקופה אינה מלאה. זאת, בשל העלות הכרוכה בתהליך התאמת המחירים והקושי לזהות בכל תקופה את שיעור השינוי הדרוש במחירים.

במחקר נמצא עוד, כי בנוסף לעלות העבודה והציפיות לאינפלציה עתידית, המשפיעות על קביעת המחירים במשקים גדולים וסגורים כמו ארה"ב, בישראל, מחירי חומרי הגלם הם גורם חשוב נוסף בקביעת המחירים. זאת, בשל היותה משק קטן ופתוח המתבסס במידה רבה על סחר החוץ. מחירי חומרי הגלם, המשמשים לייצור, מושפעים הן מהשינויים במחיריהם העולמיים במטבע חוץ והן מהתפתחותו של שער החליפין. גם במחקרים אחרים על משקים פתוחים, כמו ספרד ובריטניה, נמצאה השפעה דומה של חומרי הגלם על המחירים.

המחקר בוחן את מנגנון קביעת המחירים באמצעות בדיקה של השינויים במדד מחירי התוצר העסקי ומדד מחירים של השימושים המקומיים מייצור מקומי ששימש כקירוב למחירי התפוקה.

​