מחקר חדש בבנק ישראל:השפעת מגבלת הנזילות על הנגישות של ההשכלה גבוהה

07.09.2008

מחקר חדש בבנק ישראל*:
השפעת מגבלת הנזילות על הנגישות של ההשכלה גבוהה

שיעור בעלי תואר ראשון בקרב בוגרי תיכון עיוני הבאים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה (מתחת לחציון של התפלגות הכנסות) הוא 41 אחוזים לעומת 63 אחוזים בקרב בוגרי תיכון עיוני הבאים ממשפחות אמידות (מהרביע העליון של ההתפלגות).
אלמלא התקשו בוגרי תיכון עיוני הבאים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה לממן את לימודי התואר הראשון (כלומר אילו לא היו מוגבלי נזילות), שיעור בעלי התואר הראשון בקרבם היה עולה ב-7 נקודות אחוז (ל-48 אחוזים).
התרומה של השכלה אקדמית לשכרן של בוגרות תיכון ממשפחות עניות גבוהה מתרומתה לשכר של בוגרות תיכון ממשפחות אמידות בעלות הישגים דומים בבחינות הבגרות; בקרב הבנים לא נמצא הבדל כזה.
אצל גברים מוסלמים הקושי במימון לימודי התואר הראשון הוא מגבלה משמעותית יותר מאשר באוכלוסייה היהודית.
תלמידים ותלמידות מהרביע התחתון של התפלגות ההכנסות דוחים את סיום לימודי התואר הראשון בכ-5 חודשים ביחס לתלמידים אמידים בעלי הישגים דומים בבחינות הבגרות.
מתן הלוואות מסובסדות או הענקת מלגות לסטודנטים ממשפחות מעוטות הכנסה עשוי, להערכת הכותבים, לשפר את סיכוייהם לסיים לימודי תואר ראשון.
מחקר שערכו ד"ר יואב פרידמן ורוני פריש מחטיבת המחקר של בנק ישראל בחן אם (ועד כמה) קבוצות האוכלוסייה העניות נמנעות מללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשל קושי במימון הלימודים - מגבלת נזילות. העניים, בהיותם חסרי הון עצמי, נאלצים לממן את ההשקעה בלימודים באמצעות הלוואות יקרות, ואלו עלולות לעיתים להפוך את ההשקעה בלימודים ללא כדאית עבורם. מגבלת נזילות היא כשל שוק, המצדיק מדיניות ממשלתית אקטיבית להסרתה - למשל באמצעות הלוואות מסובסדות לסטודנטים או באמצעות שכר לימוד מדורג.
את הפער בשיעורי הלמידה במוסדות להשכלה גבוהה בין בעלי הכנסה גבוהה ובעלי הכנסה נמוכה ניתן לחלק לשניים: הפער הנובע ממגבלת הנזילות של בעלי ההכנסה הנמוכה; והפער הנובע מהעובדה שרכישת השכלה גבוהה מגדילה את שכרם של העניים בשיעור נמוך יחסית לאחרים, בגלל פערים ביכולות שהצטברו עם השנים. העבודה בוחנת את שיעורי הלמידה של מוגבלי נזילות ביחס לשיעורי הלמידה של אלו שאינם מוגבלי נזילות, הדומים להם בהישגים הלימודיים בתיכון. זאת בהנחה שציוני הבגרות בתיכון הם אומדן טוב (לא מוטה) לתרומה הצפויה של ההשכלה האקדמית לשכר.
אמידת מגבלת הנזילות על פי ההישגים בתיכון העיוני מעלה שהסיכוי של תלמידים אשר גדלו בבתים עניים לסיים תואר ראשון היה נמוך מהסיכוי של תלמידים מבתים אמידים בעלי הישגים דומים בבחינות הבגרות. כדי לאשש את הטענה שפער זה נובע ממגבלת נזילות, נבחנה ההשערה כי בהינתן הישגי התלמיד אין תלות בין התשואה להשכלה להכנסת המשפחה. השערה זו נמצאה נכונה באשר לבנים, אך נדחתה בקרב הבנות: התשואה להשכלה של בנות מבתים עניים נמצאה גבוהה מזו של בנות מבתים אמידים בעלות הישגים דומים בתיכון. מכאן שבהעדר מגבלת נזילות שיעור מסיימות תואר ראשון בקרב בוגרות תיכון עיוני מבתים עניים היה אף גדול מזה של בוגרות תיכון עיוני מבתים אמידים בעלות ציוני בגרות דומים.
נמצא כי בקרב בנים יהודים הסיכוי של תלמיד מהמחצית התחתונה של התפלגות ההכנסות לסיים תואר ראשון נמוך ב-6 נקודות אחוז מזה של תלמיד בעל הישגים דומים בבחינת הבגרות שגדל במשפחה הנמצאת ברביע העליון של התפלגות ההכנסות. (ראו לוח). מהשוואה דומה בקרב בנות יהודיות נמצא פער גדול יותר של 7.8 נקודות אחוז (כאמור, פער זה אינו מבטא את מלוא ההשפעה של מגבלת הנזילות בקרב הבנות). עוד נמצא שתלמידים ותלמידות (יהודים) מהרביע התחתון של התפלגות ההכנסות דוחים את סיום לימודי התואר הראשון בכ-5 חודשים ביחס לתלמידים מהרביע העליון בעלי הישגים דומים בבחינות הבגרות. דחיית מועד סיום הלימודים מקטינה כידוע, את הרווח שהלומדים מפיקים מהם, ולכן קרוב לוודאי שדחיית הלימודים של העניים נובעת ממגבלת נזילות. נימצא שמגבלת הנזילות בקרב גברים מוסלמים (שלמדו במסלול העיוני) חמורה בהרבה מזו של היהודים, אך לא נתקבלו מסקנות ברורות לגבי השפעת מגבלת הנזילות על שיעורי הלמידה של נשים מוסלמיות1.
דרך אחרת לאמוד את השפעת מגבלת הנזילות על הנגישות של לימודים אקדמיים היא בחינת ההשפעה של הפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות על הרכב הלומדים בהן. בשנת תשס"ב הופחת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ב-14 אחוזים, דבר שהיה צפוי להגדיל את שיעור ההשתתפות של מוגבלי הנזילות במוסדות אלו. בפועל לא נמצאה עדות לעלייה בשיעורי התלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה וממשפחות מרובות ילדים בכלל בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה. אך בכך אין כדי להחליש את הטענה בדבר קיומה של מגבלת נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה - משתי סיבות: ראשית משום שהשפעת ההפחתה על מוגבלי הנזילות שלא היה בכוונתם ללמוד עשויה להיות הדרגתית ולהימשך זמן רב, ואילו אנו יכולנו לבחון רק את אלו שהחלו ללמוד זמן קצר בלבד לאחר הפחתת שכר הלימוד; שנית, משום שציפיות להמשך הפחתתו של שכר הלימוד (שעליו הכריזה הממשלה) היו עשויות להניע חלק ממוגבלי הנזילות שהתכוונו ללמוד לדחות את תחילת לימודיהם.

הדעות המובאות במאמר הן על דעת הכותב בלבד ואינן משקפות את עמדת בנק ישראל	*
הבדיקות מתייחסות לתקופה שלפני הפחתת שכר הלימוד בשנת תשנ"ב.	1

​​​