13.06.04
מצבת הנכסים וההתחייבויות של ישראל כלפי חוץ לארץ לחודש מארס 2004
המחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל פרסמה היום את נתוני מצבת הנכסים וההתחייבויות של ישראל כלפי חוץ לארץ לסוף מארס 2004.
מהנתונים עולה, כי יתרת ההתחייבויות נטו של המשק כלפי חו"ל (יתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק הישראלי בניכוי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל) הסתכמה בסוף מארס 2004 בכ-36 מיליארדי דולרים – עלייה של 0.9 מיליארדי דולרים מתחילת 2004. השינוי משקף עלייה במחירי המניות הישראליות המוחזקות בידי תושבי חוץ ב-3.3 מיליארדי דולרים, שקוזזה כנגד השקעות של המשק בחו"ל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בסוף מרץ 2004 בכ-93 מיליארדי דולרים – גידול של 5.8 מיליארדים במהלך התקופה הנסקרת. עיקר הגידול נובע מהשקעות ישירות בהון מניות, מהשקעות בתיק ני"ע (אג"ח ומניות) בחו"ל, מעלייה בפיקדונות של מערכת הבנקאות הישראלית בבנקים בחו"ל ומעלייה באשראי הלקוחות כתוצאה מהגידול ביצוא הסחורות והשירותים. המגזר הפרטי הלא-בנקאי הגדיל את השקעותיו הישירות במניות זרות בכ-2 מיליארד דולרים. רוב העלייה נובעת מרישום עסקת החלפת מניות של חברה גדולה בתחום הפרמצבטיקה.
בהשקעות בתיק ני"ע למסחר חל גידול בסך של כ-0.9 מיליארדי דולרים. המגזר העסקי וקרנות נאמנות ישראליות המתמחות במט"ח הגדילו את השקעותיהם באג"ח זרות בכ-0.8 מיליארדי דולרים; יחידים, קרנות נאמנות והמשקיעים המוסדיים הגדילו את השקעותיהם במניות פורטפוליו בכ-0.5 מיליארד. שינויים אלה קשורים לתהליך ההתאמה של תיק הנכסים הנובע מירידת הריבית השקלית והרפורמה במס. יתרות מט"ח של בנק ישראל גדלו בכ-0.4 מיליארד דולרים במהלך התקופה הנסקרת.
יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל, המבטאת את השקעות תושבי חוץ בישראל, הסתכמה בסוף מרץ בכ-130 מיליארדי דולרים – גידול של כ-6.6 מיליארדים במהלך התקופה הנסקרת. עיקר השינויים נבעו מעלייה במחירי המניות הישראליות המוחזקות בידי תושבי חוץ, ומגידול בהשקעות ישירות של תושבי חוץ בהון מניות. קצב הגידול בהשקעות הישירות היה יציב במהלך השנה האחרונה והתאפיין בהשקעה בעיקר בענפי הטכנולוגיה העילית - כמחצית מזה בחברות הזנק.
עוד נמסר מהחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי החוב החיצוני נטו של המשק ירד במהלך התקופה הנסקרת בכ-2.1 מיליארדי דולרים, בהמשך למגמה הנמשכת מזה מספר שנים. במהלך שנת 2002 המשק הישראלי עבר ליתרת חוב חיצוני נטו שלילית והפך למשק המלווה נטו לחו"ל. יתרה זו – עודף הנכסים של המשק כלפי חו"ל - הסתכמה בסוף התקופה הנסקרת בכ-7.3 מיליארדי דולרים. סך הנכסים לזמן קצר בתקופה הנסקרת היה גבוה משמעותית מסך החוב הקצר. עודף הנכסים לזמן קצר הסתכם בסוף מארס 2004 ב-29 מיליארדי דולרים – בדומה לסוף 2003. זאת, משום שהחוב של המשק, בעיקר החוב הממשלתי, הוא לזמן ארוך, ואילו הנכסים –בעיקר יתרות המט"ח של בנק ישראל והפיקדונות בחו"ל – הם לזמן קצר. למבנה החוב החיצוני לזמן קצר ולמבנה הנכסים לזמן קצר נודעת חשיבות רבה בהערכת חוסנו הפיננסי של המשק ויכולתו לפרוע את חובותיו. רמה גבוהה של עודף נכסים מבטיחה עמידה בהחזרי החוב לזמן קצר בעת זעזועים פיננסיים חיצוניים.
יתרת החוב החיצוני ברוטו של המשק הסתכמה בסוף מרץ 2004 בכ-71 מיליארדי דולרים - עלייה של כ-0.7 מיליארד לעומת סוף 2003 - כתוצאה מגידול בחוב של המגזר הפרטי הלא-בנקאי ושל הממשלה. יחס החוב ברוטו לתוצר עמד על 64.6% בסוף התקופה הנסקרת יחסית ל-62.3% בסוף 2003. עלייה זו נובעת בעיקר משינויים בשער החליפין במהלך התקופה הנסקרת. במהלך חודש מרץ הנפיקה הממשלה אג"ח מסוג גלובל בשוק החופשי בסך 0.5 מיליארדי דולרים. בשנים 2004 ו-2005 צפויה הממשלה לגייס כ-6.4 מיליארדי דולרים אג"ח בערבות ממשלת ארה"ב (מעל 3 מיליארדים בכל שנה).
יתרת נכסי (מכשירי) החוב החיצוני הסתכמה בסוף מרץ 2004 בכ-78.6 מיליארדי דולרים - גידול של 2.9 מיליארדים ברביע הראשון של 2004. מגמת העלייה בנכסי המשק הישראלי בחו"ל (מכשירי החוב) נמשכת זה מספר שנים. מרבית העלייה נבעה מפעילותו של המגזר הפרטי (הבנקאי והלא-בנקאי), והתרכזה בפיקדונות של תושבי ישראל בבנקים בחו"ל, ברכישת אגרות חוב זרות ובגידול באשראי הלקוחות עקב הגידול ביצוא הסחורות והשירותים בתקופה הנסקרת. יתרת הנכסים של המגזר הפרטי הלא-בנקאי הגיעה בסוף מרץ 2004 לשיא של 32.5 מיליארדי דולרים.
