02.05.2010
 
נאום הנגיד, פרופסור סטנלי פישר,
במשכן הנשיא, במעמד מינויו לכהונה שנייה, 2.5.2010
 
כבוד נשיא המדינה, אדוני ראש הממשלה, נשיאת בית המשפט העליון, שר האוצר, חברי הממשלה, חברי הכנסת, שגרירים נכבדים, נגידי בנק ישראל לשעבר, מנהיגי המגזר הבנקאי והעסקי בישראל, חברי ההנהלה וסגל בנק ישראל – עמיתיי וידידיי, נציגי התקשורת, בני משפחתנו, חברים ואורחים נכבדים -
בתחילת דבריי ברצוני להודות לראש הממשלה, לשר האוצר ולממשלה כולה על המלצתם למנות אותי לכהונה שנייה כנגיד בנק ישראל, ולכבוֹד הנשיא - על הסכמתו למינוי ועל דבריו החמים. אני מכיר תודה לממשלה, ובמיוחד לראש הממשלה, על האמון בי.
אני ממשיך לחוש כבוד וזכות גדולה להנהיג את בנק ישראל, ולייצג את מדינת ישראל ואת הכלכלה הישראלית בארץ ובעולם.
ברצוני להַבִּיעַ את תודתי גם לרבים אחרים שמילאו תפקיד חיוני בקידומו של בנק ישראל בחמש השנים האחרונות: לחברי ההנהלה ולצוות העובדים המסור והמקצועי של בנק ישראל, שבלעדיהם המשק הישראלי לא היה צולח את המשבר הכלכלי העולמי כפי שהוא עבר אותו. כישוריהם ורמתם המקצועית היוצאים מן הכלל זוכים להכרה ברחבי העולם. תודתי נתונה גם לרבים מאזרחי ישראל שהביעו את תמיכתם בדרכים שונות, ולעיתים נוגעות ללב; למשפחה שלנו ולחברים שהפכו את החיים בישראל, עבור רודה ועבורי, לתענוג. ומעל לכול אני מודה לרודה, רעייתי, שהייתה שותפה שלי לעליות ולמורדות של כל אירועי היום בבנק ישראל ובמדינה, שתמיכתה ואהבתה חיזקו אותי בכל התקופה הזאת, כמו בארבעים השנים שקדמו לה.
לפני חמש שנים ויום אחד, כשעמדתי במקום הזה בדיוק, כעולה חדש, אמרתי שההיסטוריה של כלכלת ישראל היא ביסודה סיפור של הצלחה. לאחר טקס המינוי אמרו לי כמה חברים בנימוס כי אינני מבין את המצב האמיתי. במובנים מסוימים הם צדקו, אך לא בכל הנוגע לכוחה של הכלכלה הישראלית. בין אמצע 2003 לאמצע 2008 צמחנו בקצב של יותר מחמישה אחוזים בשנה. אז פרץ המשבר העולמי החמור ביותר מזה שמונים שנה, וכפי שכולם יודעים, עברנו אותו בהצלחה יחסית. הנתונים האחרונים מאשרים את עוצמת ההתאוששות של כלכלת ישראל.
הצלחה זו מבוססת על שני גורמים מרכזיים - מדיניות כלכלית נכונה ומגזר פרטי תוסס וחדשני. המסגרת הכלכלית משלבת את הגישה הבסיסית של השתלבות הכלכלה הישראלית בכלכלה העולמית – שכן משק קטן ופתוח כשלנו לא יכול להצליח לבדו – עם הבנה של הצורך לקיים מסגרת מקרו-כלכלית איתנה. זאת באמצעות משמעת פיסקלית ומדיניות מוניטרית הַחוֹתֶרֶת, בעיקר, לשימור יציבות המחירים, כלומר לשימור כוח הקנייה של השקל. אשר למשמעת התקציבית - ברצוני לשבח את שרי האוצר והצוות המקצועי באוצר, השוקדים תמיד על גיבוש ושמירה של תקציבים אחראיים ועל מאמציהם החיוניים לפיתוחו המוצלח של המשק הישראלי.
המגזר הפרטי היה מנוע הצמיחה של המשק בעשרים וחמש השנים האחרונות, והצלחתן של החדשנות והיזמות בישראל היא מקור לקנאה במדינות רבות. המגזר הפרטי לא זקוק להרבה מהממשלה כדי להצליח – הוא זקוק בעיקר לתשתית כלכלית ברורה וצפויה, התומכת בכלכלת השוק שבה הוא פועל, ולמערכת תמריצים שמעודדת את היזמים ואנשי המקצוע החיוניים לעבוד ולהשקיע בישראל.
תשומת לב רבה ניתנה בשבועות האחרונים לשכר הגבוה בחלקים מסוימים של המגזר הפרטי. נראה שחבילות שכר מסוימות במגזרים מסוימים, בין היתר במגזר הבנקאי, אכן גְבוֹהוֹת מִדַי. אולם עלינו לנהוג זהירות רבה בהתמודדות עם בעיה זו, שהרי קל מאוד להגזים ולגרום נזק חמור למשק הישראלי. המפקח על הבנקים נתן הנחיות לבנקים בנושא התגמול, והוא בוחן מקרוב את יישומן, וכן את הצורך באמצעים נוספים לטיפול בסוגיית שכר הבכירים במגזר הבנקאי. ולגבי השכר בשאר החברות הציבוריות - צריך למצוא את הדרך להגביר את הפיקוח של הדירקטוריונים על תִגְמוּל המנהלים.
ההצלחה הכלכלית שלנו היא בסיס לקבלתנו האפשרית בהמשך השנה לארגון של המדינות המפותחות, OECD. הישגים אלה חיוניים לא רק לרווחה הכלכלית של אזרחי ישראל, אלא גם לקיומה של מדינת ישראל, המדינה היהודית, והתקווה בת שנות אלפיים. בטווח הארוך הצלחתנו מבחינה כלכלית חיונית לא פחות מן ההגנה על עצמנו מבחינה ביטחונית. הקשר שני גורמים אלה – הכלכלי והביטחוני –מורכב מכדי שנוכל לדון בו היום.
מתיאור הצלחתנו הכלכלית לא ניתן להסיק כי הכול תקין בכלכלה ובחברה בישראל. דברים רבים אינם כשורה, ואנו עומדים בפני אתגרים רבים. האתגר הראשון העומד בפני בנק ישראל הוא יישום חוק בנק ישראל החדש, שאושר לאחרונה על ידי הכנסת. החוק נוֹעָד להגן על עצמאותו של בנק ישראל, כחלק ממסגרת עבודה שתחולל מהפכה בתהליכי קבלת ההחלטות בבנק, ותגביר את השקיפות והדיווחיות בפני הכנסת, הממשלה והציבור. בחמש השנים האחרונות עברנו דרך ארוכה בהגברת השקיפות, בין היתר באמצעות פרסום הפרוטוקולים של דיוני הריבית. נוסף על כך, החוק מגדיר בבירור את יעדי המדיניות ותחומי האחריות של בנק ישראל, ומבהיר את קשרי העבודה בין משרד האוצר ובנק ישראל בתחומים שבהם עבודתם מֵשִיקָה.
החוק החדש מגביל במידה ניכרת את כוחו של הנגיד. כיוֹם, ובמשך חמישים ושש השנים האחרונות, הנגיד לבדו קיבל את החלטות המדיניות והניהול של הבנק. לפי החוק החדש, החלטות המדיניות המוניטרית ייקבעו על ידי ועדה מוניטרית, שבה שישה חברים, שלושה מהם חיצוניים, והנגיד משמש יושב ראש, בעל זכות הצבעה כפולה במקרה של שוויון קולות. ההחלטות המינהליות החשובות יחייבו אישור של המועצה המינהלית, שבה שבעה חברים, חמישה מהם חיצוניים, ואחד מהם ימונה כיושב ראש.
מדוע הצענו את ההסדרים החדשים הללו? משום שמהניסיון המצטבר, וגם ממחקרים, עולה, כי בממוצע, ועדות מקבלות החלטות טובות יותר מאדם יחיד. כדי שזה יקרה, חבריהן של שתי הוועדות צריכים להיבחר בהתאם ליכולותיהם המקצועיות, ובשום אופן לא על בסיס פוליטי. תהליך המינוי המתואר בחוק החדש לבחירת חברי שתי הוועדות נועד למנוע מגורמים פוליטיים להשפיע על בחירתם. זאת ועוד, איני מצפה ואיני רוצה שחברי הוועדות, אלה מהבנק ואלה החיצוניים, יצביעו כחלק משני גושים – החיצוניים מול הפנימיים. כל חבר צריך ליישם את כושר השיפוט המקצועי העצמאי שלו בנושאים העומדים על הפרק, ולהצביע בהתאם.
המשימה החשובה ביותר שעומדת בפני בנק ישראל בשנים הקרובות, שאיננה קשורה במדיניות, היא לגרום למערכת החדשה הזאת בבנק ישראל לפעול באפקטיביות לטובת כלכלת ישראל ואזרחיה. זה לא יהיה קל. אנו יודעים כי מה שנעשה כעת יבסס את תהליכי קבלת ההחלטות בבנק עד שיעבור חוק בנק ישראל הבא, מאי פעם בסביבות 2066. לכן כדאי שנעשה את העבודה שלנו כראוי.
החוק החדש מחייב את בנק ישראל להשיג, בצורה הטובה ביותר האפשרית, את היעדים של המדיניות המוניטרית שנקבעו בחוק: ראשית, שמירה על יציבות מחירים; שנית, תמיכה ביעדים אחרים של המדיניות הכלכלית הממשלתית – בפרט צמיחה, תעסוקה וצמצום הפערים החברתיים, כל עוד אלה אינם מתנגשים ביציבות המחירים על פני זמן; ושלישית, תמיכה ביציבות של המערכת הפיננסית.
כחלק מיישום החוק החדש, נִידָרֵש ללמוד את הלקחים של המשבר הגלובלי - המיתון הגדול. עם הלקחים החשובים ביותר נמנים אלו שלמדנו אודות המבנה והרגולציה של המערכת הפיננסית. המפקח על הבנקים עוקב בקפדנות אחר הרפורמות הרגולטוריות בתחום הממשל התאגידי וניהול הסיכונים, שהציעו מועצת היציבות הפיננסית (ה-FSB) אשר הוקמה זה עתה, וועדת באזל. רפורמות רלבנטיות המפקח מתאים ומחייב ליישם אותן במערכת הבנקאות הישראלית. נוסף על כך אנחנו לומדים את נושא החדש שנקרא macroprudential surveillance – פיקוח על מגמות וקשרים בשווקים ברמה המערכתית, המאיימים על היציבות הפיננסית - ושוקלים איך לפעול כדי לטפל באיומים אלו.
מלבד זאת נצטרך לבחון שוב את המערכת הכוללת לפיקוח על המגזר הפיננסי בישראל. המערכת הפיננסית שלנו יצאה מהמשבר במצב טוב יחסית, אולם המשבר חשף כמה חולשות שיש לתקן.
אתגרים נוספים שעליהם ברצוני לדבר, הם אלה העומדים בפני הכלכלה והחברה, אך נמצאים מחוץ לאחריותו הישירה של בנק ישראל, ואני אתייחס אליהם מתוקף תפקידי כיועץ הכלכלי לממשלה. רבים מנושאים אלה נותחו בדוח השנתי של בנק ישראל ל-2009, שפורסם לאחרונה.
בקווים כלליים, שני האתגרים הכלכליים העומדים בפנינו הם שימור ואף האצה של קצב צמיחת המשק, וצמצום העוני והפערים החברתיים. שני יעדים אלה קשורים קשר הדוק, משום שהדרך החשובה ביותר להפחתת עוני מוחלט היא באמצעות צמיחה כלכלית בת קיימא, גם אם בטווח הקצר יכולה להיות תחלופה בין צמיחה לסגירת פערים.
הממשלה כבר הכריזה על תוכניות שאפתניות בתשתיות – במיוחד בתחבורה – שיישומן יתחיל בעתיד הקרוב. פרויקטים אלה – בתחומי המים, החשמל והנמלים – חיוניים לצמיחה בטווח הארוך.
מערכת החינוך והישגינו בתחום החינוך חיוניים לצמיחה בת קיימא, והמגמות בתחום זה מדאיגות ביותר. אין לנו מערכת חינוך אחת, יש לנו רבות. אין תוכנית ליבה המבטיחה שכל תלמיד יקבל את הכישורים הבסיסיים הנחוצים להתמודדות בכלכלה הגלובלית, המשתנה כל הזמן. התוצאות שלנו במבחני PISA של OECD מעוררות דאגה, ואנו מתדרדרים בדירוג הבין-לאומי.
איננו יכולים לבנות את האומה ואת עתידנו אם לא נעניק לכל ילדינו את החינוך הנדרש בתחומים שיכשירו אותם לחיים בעולם המודרני. בנקודה מסוימת – ויפה שעה אחת קודם - נצטרך להתמודד עם ריבוי מערכות החינוך הנפרדות ועם ההקשר הפוליטי שלהן, לעצור את ההתדרדרות ברמת החינוך, ולהפוך את המגמה.
כולנו מודאגים מהפערים החברתיים, ההולכים וגדלים. באופן טבעי, אנחנו חושבים על הפערים בין מקבלי השכר הגבוה ביותר לאלו שבתחתית סולם השכר. מגמות אלו גם הן מדאיגות, ולא קל להתמודד עמן; שיפור מערכת החינוך יתרום ליצירת חברה צודקת ושוויונית יותר. אולם כשחושבים על הפערים החברתיים, עלינו להכיר בעובדה שהפערים הגדולים ביותר הם בין קבוצות שונות בחברה שלנו – המגזר הערבי והמגזר החרדי, שבהם מרוכז העוני, ויתר החברה. לכן עלינו למקד את תשומת לבנו גם בשיפור ההישגים החינוכיים של קבוצות אלו ובתעסוקה שלהן. זוהי משימה קשה אף יותר, אולם לא פחות חשובה.
ההצלחה החשובה של הכלכלה הישראלית והמדע הישראלי, כפי שהיא משתקפת בפרסי נובל שהוענקו למדענים ישראלים בעשור האחרון, מבוססת על מערכת החינוך הישראלית שלפני שלושים עד ארבעים שנה. עלינו להשיב על כנהּ את האיכות של מערכת בתי הספר וההשכלה הגבוהה כאחת, אם ברצוננו לשמור על היתרון האיכותי שבזכותו שגשג המשק הישראלי, ובו תלוי קיומה של ישראל. לאחרונה אנו רואים ניצנים של רפורמה חיובית במערכת החינוך, ואנו מקווים שהיא תוּרְחַב ותניב את הפירות הרצויים.
שיפור מערכת החינוך יחייב גם רפורמות וגם מימון. הממשלה העבירה לאחרונה כלל פיסקלי חדש לקביעת קצב הגידול של ההוצאות הממשלתיות, המלווה בתוואי ירידה של הגירעון התקציבי ושל יחס החוב הממשלתי לתמ"ג. הממשלה גם הכריזה על כוונתה להמשיך להקטין את שיעורי המס השולי, במטרה לעודד צמיחה. בהנחה שהמשק יוכל לחזור לצמיחה של כ-5 אחוזים - יעד שנראה כרגע שאפתני במקצת - אפשר להשיג את יעדי הקטנת הגירעון ושיעורי המס. אולם אם הצמיחה תהיה איטית יותר, הממשלה תצטרך להחליט אם לקצץ בקצב הגידול של ההוצאות הממשלתיות, או לוותר על חלק מהפחתות המס המתוכננות, או לשלב את שני הדברים. זוֹ תהיה החלטה קשה, ועל הממשלה לשקול את התועלת של סעיפים תקציביים בתחומים שונים, כולל חינוך, כנגד התועלת של קיצוץ מסים.
בהשוואה בין-לאומית ישראל נמצאת בדרך כלל במקום ה-30-25 בדירוג המדינות שכדאי לעשות בהן עסקים. במסגרת מדד זה בולטת אצלנו השונות הרבה בדירוג של המרכיבים השונים: אנחנו מצטיינים בַקַלוּת של השגת מימון ובפתיחות של המשק; אבל אנחנו לא טובים במורכבות של מערכת המס; ואנחנו גרועים מאוד בבירוקרטיה. אני חושש כי בשנים הקרובות נתדרדר גם בדירוג מדד השחיתות. אם אנחנו רוצים לשמר את הצמיחה, אנחנו צריכים להפחית את הבירוקרטיה ולהילחם בשחיתות שמלווה אותה לעיתים קרובות. אין אלו משימות קלות, אולם הן חיוניות לרווחה של החברה הישראלית.
הרקורד הכלכלי של ישראל ראוי לציון במיוחד על רקע המציאות שבה איננו חיים בשלום עם כל שכנינו, ובחמש השנים האחרונות אף התנסינו פעמיים בלחימה. המשק הישראלי, הדינמי והחדשני, יוכל לצמוח הרבה יותר מהר אם נשיג שלום עם שכנינו – ויש כמובן סיבות טובות אף יותר מאשר צמיחה כלכלית לקוות ולפעול למען השלום.
הצגתי בפניכם סדר יום שאפתני. אם נצליח להגשימו, ייתכן שבתוך שני עשורים נמצא את עצמנו חיים באחד המשקים המתקדמים בעולם.
האם זה אפשרי? בהחלט. אם תרצו, אין זו אגדה. אולם יידרשו עבודה קשה ונחישות, כדי להפוך את המשאלה הזאתֹ למציאות.