10.11.2004
 
נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הציג היום בפני ועדת הכספים של הכנסת את עמדת בנק ישראל לגבי הצעת התיקון (מס' 14) לחוק מילווה המדינה (עושי שוק)
 
     
רקע   א.
זכויות מיוחדות לעושי שוק פוגעות בשוק ההון. משום כך ממליץ הבנק העולמי להעניק אותן רק בתנאים מיוחדים, ולבטל אותן כאשר תנאי השוק מאפשרים זאת (ראה נספח).    
     
שוק איגרות החוב הממשלתיות בישראל הוא שוק מפותח:    
השוק הראשוני תחרותי, ופתוח לעשרות משתתפים. כאשר הדבר יתאפשר, צריך לפתוח את המיכרזים גם לביקושים במערכת אלקטרונית, לכל מאן דבעי (כפוף לביטחונות).    
     
השוק המשני מתנהל בבורסה, במערכת מסחר שהיא בין המתקדמות בעולם, והיא הוגנת במיוחד למשקיעים בינוניים וקטנים.    
     
     
יצירת מעמד של עושי שוק צריכה להיעשות ללא פגיעה בשני הישגים אלה של שוק ההון הישראלי. התיקונים המוצעים להלן, להצעת האוצר לתיקון (מס' 14) חוק מילווה מדינה (עושי שוק), יאפשרו זאת.    
     
תיקונים מוצעים להצעת האוצר   ב.
     
במקום לתת לעושי השוק בלעדיות בגישה למיכרזים בשוק הראשוני כפי שמציע האוצר, יש לחייב אותם להשתתף במיכרזים, אבל בלי לכפות עליהם לרכוש כמות מסויימת. אפשר לסמוך עליהם שירכשו את הכמות הדרושה להם לצורך עשיית השוק. 1.  
     
אם רוצים להפלות אותם לטובה, לפרק זמן מסויים, אפשר גם:    
     
   להקצות להם עד 10% מכל מיכרז לרכישה במחיר הממוצע של המיכרז;    
   או, פחות רצוי, לאפשר להם לרכוש כמות מוגבלת נוספת בתום המיכרז, במחיר הסגירה.    
(המיכרז היום הוא מדורג: זכות קדימה ניתנת למציעים מחיר גבוה יותר.)    
     
אין צורך בשתי רמות של עושי שוק (ראשיים ואחרים), כפי שמציע האוצר, כדי לא להגביל את התחרות ביניהם. התנאים צריכים להיות אחידים ומידתיים לתפקידם של עושי שוק וההסכמים עימם צריכים להתפרסם ברבים. 2.  
     
יש צורך לפרסם מדי יום את היקף העסקאות אשר ביצע כל עושה שוק, והמחיר בו בוצעו. אם המסחר בשוק המשני יתפצל לשתי זירות (בחו"ל מערכת מסחר סגורה לעושי השוק , ובארץ הבורסה לציבור), כפי שמציע האוצר, הפרסום ייעשה לכל זירה בנפרד. 3.  
     
פיתוח מאגר השאלות לאג"ח ממשלתיות הוא דבר רצוי, בתנאי שיתפתח וינוהל ע"י הבורסה, בכפוף למשמעת השוק, לא ינוהל ע"י הממשלה, כפי שמציע האוצר, ויהיה פתוח לכל מאן דבעי (ולא רק לעושי שוק). 4.  
     
סיכום   ג.
בתיקונים אלה תומך בנק ישראל בהצעת האוצר להנהיג לנסיון, לפרק זמן קצוב, מעמד של עושי שוק, באגרות חוב מסוג "שחר", לאחריו צריך יהיה להחליט אם יש טעם להמשיך בהסדר. עד להפקת הלקחים מהניסוי אין צורך לשנות את חלוקת העבודה היעילה הקיימת היום בשוק הראשוני (משרד האוצר מחליט על כמויות וסוגים של איגרות חוב למכירה לציבור לצורך מימון הגרעון, ובנק ישראל אחראי לביצוע).    
     
     
נספח    
     
הבנק העולמי על הצורך במתן זכויות מיוחדות לעושי שוק (Primary Dealers)    
     
"בתמורה לחובות שהם מקבלים על עצמם, עושי שוק מקבלים לעתים זכויות מסויימות. לזכויות אלה יש כנראה הצדקה בשווקים בראשית דרכם, ואולי בשווקים תנודתיים. ככל שהשווקים מתבגרים, הטעם במתן זכויות מיוחדות הולך ונחלש, והמנפיק צריך לבטל אותן בהדרגה. בשווקים מבוגרים על הממשלה להימנע מלתת זכויות מיוחדות לעושי השוק פרט להכרה במעמדם המיוחד או, לכל היותר, במתן אפשרות להיפגש עם אנשי האוצר או הבנק המרכזי. זכויות אחרות, כמו אלו המוזכרות להלן, חייבות להיות מוגבלות לשלבים הראשונים של פיתוח השוק.    
     
עושי שוק יכולים לקבל זכות בלעדית להשתתף במיכרזים בשוק הראשוני לאג"ח ממשלתיות. לעתים ניתנת להם בלעדיות בהשתתפות בסיבוב שני של המיכרזים, או הזכות להיות עושי שוק בפעולותיו של הבנק המרכזי בשוק המשני. כמה ממשלות העניקו לעושי השוק זכות בלעדית להשתתף במיכרזים בתמורה לפעילותם בהפצת איגרות החוב של הממשלה ובמתן נזילות לשוק. בלעדיות זו נותנת להם יתרון מסחרי ומסייעת להם לגבות מירווח ממכירת איגרות חוב ממשלתיות למשקיעים הסופיים. לסוגים אלה של זכויות יש הצדקה בשווקים שאך נוצרו ובתנאים של שוק תנודתי, אולם צריך להיות ברור שהם ארעיים ויש לצמצמם בהדרגה. על הממשלה לבטל אותם ולהרחיב את אפשרויות הגישה למיכרזים מיד כאשר תנאי השוק מאפשרים זאת".    
     
המקור: The World Bank: "Developing Government Bond Markets", Washington, 2001, p. 170