• לאחרונה החלו גוגל ואפל לפרסם "דוחות ניידות" שמציגים שינויים בדפוסי הניידות של האוכלוסייה. בפרט, מדדי הניידות של גוגל כוללים מדדים לניידות למקומות עבודה ולמקומות מסחר ופנאי שיכולים לשמש כאינדיקטורים מהירים למצב שוק העבודה והצריכה הפרטית.
  • צעדי הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה בישראל, לרבות הירידה המשמעותית בפעילות הכלכלית משתקפים היטב במדדי הניידות הללו, ובפרט בירידה החדה בניידות למקומות עבודה (כ-70% בנקודת השפל ביחס לרמה של החודש שקדם למשבר) ולמקומות מסחר ופנאי (כ-80%).
  • במחצית השנייה של חודש אפריל, על רקע שורת ההקלות עליהן הכריזה הממשלה, חל שיפור ניכר בניידות למקומות העבודה ובמידה פחותה גם בניידות למקומות מסחר - הפער ביחס לרמת הבסיס של החודש שקדם למשבר הצטמצם לכ-50% ו-70%, בהתאמה.
  • ​בשיאה, הירידה בניידות למקומות העבודה, המסחר והפנאי במהלך משבר הקורונה בישראל גדולה מהירידה במרבית מדינות ה-OECD. אף על פי כן, החל מאמצע חודש אפריל 2020, החל הפער בין ישראל לחציון ה-OECD להצטמצם, ממצא שעשוי להעיד על כך שההתאוששות הכלכלית בישראל מהירה יותר בהשוואה ליתר המדינות.

 

הנתונים בניתוח זה נכונים עד ל-2.5.2020. נתונים נוספים אודות הפעילות המשקית בימים האחרונים יתקבלו וינותחו בימים הקרובים ויפורסמו בהמשך.

 

מדדי הניידות

התפרצות נגיף הקורונה וההשלכות של הצעדים שננקטו להתמודדות עם הנגיף הביאו למשבר כלכלי, ולחוסר וודאות גבוה מהרגיל. בנק ישראל עוקב באופן שוטף אחר ההתפתחויות הכלכליות השונות במשק, ולצורך כך גובש סט מדדים מהירים בתחומים שונים שמסייעים לקבלת החלטות המדיניות בבנק ולמילוי תפקידו של הבנק כיועץ הכלכלי לממשלה.

בכדי לקבל תמונת מצב להתפתחויות האחרונות בפעילות הכלכלית, נציג אינדיקטורים מהירים בתדירות יומית לדפוסי הניידות של הציבור בפילוח למקומות כדוגמת עבודה, מסחר ופנאי, מרכזי תחבורה ציבורית ועוד, שמתפרסמים בפיגור של מספר ימים בודדים. מדדים  אלו מצטרפים  לסדרת האינדיקטורים המהירים שגיבש בנק ישראל, כדוגמת נתוני כרטיסי האשראי, שעשויים להעיד על שינויי מגמה כלכליים ולתרום לגיבוש התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר לרבעון השני של שנת 2020.[1]

בתוך כך, לפני מספר שבועות, על רקע התפשטות מגפת הקורונה, החלה גוגל לפרסם לציבור את "דוח הניידות בקהילה" (community mobility report), שמתבסס על נתוני google maps, בכדי למדוד שינויים בניידות הציבור לשישה סוגי מקומות: עבודה; מסחר ופנאי; חנויות מזון ובתי מרקחת; מרכזי תחבורה ציבורית; פארקים ציבוריים; ומגורים .[2] במקביל החלה חברת אפל לפרסם את "דוח מגמות בניידות" (mobility trend report) שמתבסס על אפליקציית הניווט של אפל ומתאר שינויים במספר שאילתות הניווט של משתמשי אפל בחלוקה לשלושה סוגים: נסיעה ברכב, הליכה ברגל, ונסיעה בתחבורה ציבורית.[3] הנתונים של גוגל ואפל כוללים מידע על מרבית המדינות בעולם, ועבור חלק מהמדינות, לרבות ישראל, הם כוללים גם מידע ברמת המחוזות והערים הגדולות.

שינויים בדפוסי הניידות בישראל

הפילוח של נתוני הניידות של גוגל לשש קטגוריות של מקומות מהווה יתרון בכך שהוא מאפשר בחינה בזמן אמת של ממדים מסוימים של הפעילות הכלכלית.[4] בפרט, נתוני הניידות למקומות עבודה מאפשרים לבחון את השפעת המשבר וצעדי התגובה על שוק העבודה, ובמקביל, נתוני הניידות למקומות מסחר ופנאי מאפשר לבחון חלקית את מצב הצריכה הפרטית.[5]

באיור 1 מוצגים מדדי הניידות של גוגל עבור ישראל בפילוח לפי שש קטגוריות המיקום של גוגל. כל נקודה על הגרף מייצגת ממוצע נע של 7 ימים של השינוי ביחס לרמה בתקופת הבסיס, לפני צעדי הסגר, בין 3 בינואר ל-6 בפברואר 2020. השטח המוצלל באיור מציין את תקופת הסגר. כפי שניתן לראות באיור, נתוני הניידות של גוגל ממחישים היטב את תגובת הציבור בישראל להתפשטות נגיף הקורונה ולצעדי הממשלה שבאו בעקבותיה.  בנקודת השפל (סביב אמצע חודש אפריל) חלה ירידה של כ-60% בניידות למקומות העבודה ביחס לנקודת הבסיס. ירידה חדה עוד יותר של כ-80% התרחשה בניידות למקומות מסחר ופנאי כדוגמת מסעדות, בתי קפה, קניונים, ובתי קולנוע.[6] ירידות נרשמו גם בביקורים בגינות ציבוריות ותחנות מעבר (תחבורה ציבורית). לאחר ההקלה במגבלות, ניכרת ההתאוששות בניידות למקומות העבודה, מסחר ופנאי, תחבורה ציבורית, ואף לגינות ציבוריות, אם כי רמתם בתחילת מאי עדיין נמוכה משמעותית מרמת הבסיס.

מדדי הניידות של אפל (אינם מוצגים בנייר זה) מצביעים על תופעה דומה – ירידה בנפח חיפושי הוראות ניווט בשתי קטגוריות החיפוש הקיימות עבור ישראל (הליכה ונהיגה[7]) שהחלה עוד לפני הסגר והגיעה בשפל לכ-70%, זאת ביחס לנקודת הבסיס המוגדרת כנפח החיפוש ב-13 בינואר 2020. בקצה המדגם, ניכרת ההתאוששות בכמות החיפושים המסמנת את החזרה המחודשת לשגרה.

מעניין לציין שהירידה בניידות בישראל קדמה להטלת מגבלות על התנועה, ושיקפה ככל הנראה את תגובת הציבור להתפשטות המגפה, שנקט בצעדי ריחוק חברתי וולונטריים והמעיט בשל כך לצאת למקומות מסחר ופנאי.[8] מצדו השני של המטבע,  עוד טרם החלת הסגר חלה עלייה בניידות למקומות המגורים, וכן לרשתות המזון ובתי המרקחת בכדי להצטייד טרם הסגר. בניידות לרשתות המזון ובתי המרקחת חלה עליה מחודשת לקראת אמצע חודש אפריל (פסח), ובקצה המדגם הרמה נמוכה בכ-25% מרמת הבסיס, המשקפת ככל הנראה שינויים בהרגלי הצריכה של הציבור - המעבר לקניות באמצעות משלוחים, יציאה לקניות בהרכב משפחתי מצומצם, עזרה בקניות עבור אוכלוסייה בסיכון, וכד'.

ישראל מול מדינות ה-OECD

הירידות שהוצגו בחלק הקודם עקביות כאמור עם מה שהיינו מצפים לראות על רקע צעדי המדיניות שננקטו. בנוסף, ניתן  לנתח את המדדים ולהסיק מהם לגבי עוצמתם היחסית של המשבר הבריאותי ושל הצעדים שננקטו בישראל לעומת מדינות אחרות – האם הכלכלה בישראל נפגעה יותר ממדינות אחרות? האם הציבור הישראלי "ממושמע" יותר מהציבור במדינות אחרות? האם צעדי הממשלה בישראל תקיפים יותר או רכים יותר בהשוואה לעולם? לשם כך, נערוך השוואה בינלאומית של מדדי הניידות למקומות עבודה ומקומות מסחר ופנאי.[9]

איור 2 מציג את מדד הניידות למקומות העבודה והמסחר ופנאי של ישראל לעומת חציון והתפלגות הערכים המקבילים במדינות ה-OECD[10] כאשר התפלגות הערכים מוצגת בעזרת השטחים המוצללים הירוקים – השטח הכהה יותר מציין את הטווח הין האחוזון ה-90 ל-10, והשטח הבהיר יותר מציין את ערכי המקסימום והמינימום בכל זמן.  מהאיור עולה שהירידה בניידות בישראל במהלך המשבר, הן למקומות העבודה והן למקומות מסחר ופנאי, גבוהה ביחס למדינות ה-OECD, ונמצאת בנקודת השפל בסביבות האחוזון ה-10 של ההתפלגות. אף על פי כן, ניתן לראות התאוששות במדדי הניידות במחצית השנייה של חודש אפריל, ובפרט בניידות למקומות העבודה, ­על רקע ההקלה במגבלות בישראל, שהביאה לצמצום הפער בין ישראל לחציון ה-OECD.[11] ממצא זה עשוי להעיד על כך שההתאוששות הכלכלית בישראל מהירה יותר בהשוואה ליתר המדינות.

 

מה צופן העתיד?

מספר מדינות, לרבות ישראל, נמצאות בימים אלו בשלהי השלב הראשון של "השטחת העקומה" ובמעבר לשלב "שגרת קורונה", שכולל חזרה הדרגתית לפעילות תחת מגבלות שנועדו למנוע ככל הניתן גל שני של המגפה. בכדי לנסות להעריך כיצד נראה השלב הבא מבחינת הפעילות הכלכלית, נשווה בחלק זה את ישראל למספר מדינות במזרח אסיה שנמצאות עמוק בתוך השלב השני, למדינות שמתחילות בימים אלו את יישום אסטרטגית היציאה, ולצד אלו לשבדיה שלא נקטה צעדי סגר רשמיים.

איור 3 מציג את מדדי הניידות למקומות העבודה מסחר ופנאי במספר מדינות נבחרות. צבעו של הקו בכל אחד מהאיורים מציין את השינוי היומי במספר הנדבקים (ממוצע נע של 7 ימים). ככל שהקו בהיר יותר, מספר הנדבקים גדול יותר. מסקנה אחת שעולה מהאיור היא שגם בקצה המדגם, פרט לדרום קוריאה וטאיוואן, אף אחת מהמדינות לא שבה לרמת הבסיס של הניידות למקומות העבודה. עם זאת, חשוב לזכור שתקופת הבסיס עבור דרום קוריאה וטאיוואן איננה בהכרח מייצגת זמנים "נורמליים" כיוון שמדינות אלו היו מבין הראשונות שנקטו בצעדי ריחוק חברתי והטלת מגבלות. בהקשר זה בולטת סינגפור שהצטיינה בהתמודדות עם המגפה, אך חווה בימים אלו עלייה מחודשת במספר הנדבקים שלוותה בירידה משמעותית בניידות.

תופעה דומה, ואף עוצמתית יותר מתרחשת בניידות למקומות המסחר והפנאי – כל המדינות במדגם, לרבות דרום קוריאה וטאיוואן נמצאות מתחת לרמת הבסיס, אם כי קיימת שונות בגודל הפער.  בטאיוואן הפער קטן יחסית, אם כי ניכרת בו מגמת עלייה (כלומר הפער השלילי ביחס לרמת הבסיס גדל). בדרום קוריאה הפער בניידות למקומות המסחר והפנאי טרם נסגר (נמוך בכ-10% מהבסיס), ואף מצטמצם לאורך המדגם.

מהאיור עולה שישראל דומה במאפייני הניידות שלה למדינות המערביות שנקטו בצעדי סגר וריחוק חברתי כדוגמת איטליה, גרמניה, אוסטריה, בריטניה, וארה"ב, וספגו בשל כך פגיעה משמעותית בכלכלה. מעניין לציין בהקשר זה את שבדיה שמציגה ירידה בסביבות ה-20% בניידות למקומות העבודה המסחר והפנאי, זאת על אף העובדה שלא ננקטה בה מדיניות סגר מחמירה כמו במרבית המדינות האחרות. זו למעשה עדות לריחוק החברתי הוולונטרי של הציבור השבדי בשל החשש מהמגפה שפוגע משמעותית בכלכלה, גם ללא החלת מגבלות רשמיות.




[1] הקוד לשחזור הניתוח שמופיע בנייר זה מופיע ב- https://github.com/itamarcaspi/mobility-reports-boi

[2] להרחבה על מדדי הניידות של גוגל ראו https://www.google.com/covid19/mobility/.

[3]  להרחבה על מדדי הניידות של אפל ראו https://www.apple.com/covid19/mobility.

[4] נתוני גוגל בבסיס הניתוח שמופיע בתזכיר זה כוללים נתונים עד 2 במאי, ונתוני אפל עד 5 במאי.

[5] מנגד, נתוני אפל מצומצמים יותר וכוללים רק פרטים לגבי נפח שאילתות ניווט של משתמשי אפל, מפולחים לשלוש קטגוריות – נהיגה, הליכה, ותחבורה ציבורית – כאשר הקטגוריה האחרונה איננה קיימת עבור ישראל.

[6] סביר להניח שחלק מהירידה שאנו רואים בניידות למקומות העבודה והמסחר ופנאי קוזזה על ידי תופעות שלא ניתן לראות באיורים כדוגמת עבודה מהבית וכן רכישות אונליין ומשלוחים.

[7] נתונים לגבי הקטגוריה השלישית של אפל, "תחבורה ציבורית", אינם זמינים עבור ישראל.

[8] כפי שנראה בהמשך, תופעה זו איננה ייחודית לישראל.

[9] על פי גוגל, דיוק מדידת המיקום וסיווג המקומות לעבודה, מסחר ופנאי, מרכזי תחבורה ציבורית, וכו', משתנה ממדינה, כך שנדרשת זהירות בהשוואת נתונים בין מדינות עם מאפיינים שונים (למשל מדינות שמתאפיינות בעיקר באזורים כפריים לעומת מדינות עם מרכזים עירוניים גדולים).

[10]  חציון ה-OECD שמופיע באיור מוגדר כממוצע הנע (7 ימים) של הערך החציוני של מדדי הניידות של מדינות ה-OECD בכל יום.

[11] הירידה בנתוני ישראל בקצה המדגם משקפת השפעת הסגר בתקופת יום הזיכרון-יום העצמאות.

​​​​​