|
הירידה
המתמשכת בפעילות הכלכלית של המשק מאוקטובר 2000 פינתה ב-2003 מקום לתחילת
התאוששות, הנשענת על הביקוש העולמי. התוצר צפוי לגדול ב-1 אחוז השנה וב-2 אחוזים
בשנת 2004, בהנחה שלא תהיה התדרדרות במצב הביטחון.
|
1
|
|
המדיניות
המקרו-כלכלית בשנת 2003 אופיינה בהחלשות בגירעון הפיסקלי - עלייה בהוצאות הממשלה
וירידה בהכנסות - ובהרפיה הדרגתית של המדיניות המוניטרית. הגירעון התקציבי צפוי
להסתכם ב-2003 בכ-5.5-6 אחוזי תוצר לעומת יעד של 3 אחוזים בתקציב, והחוב הציבורי
המשיך לעלות ויגיע לכ-106 אחוזי תוצר בסוף השנה. לאחר הזעזועים בשווקים
הפיננסיים ב-2002 וההחמרה הניכרת בגירעון התקציבי, הייתה המדיניות המוניטרית
שמרנית. במבט לאחור נראה שהיא הייתה שמרנית מדי, והובילה לסטייה משמעותית כלפי
מטה מיעד האינפלציה.
|
2
|
|
תפנית
מהותית ומבורכת במדיניות הכלכלית החלה עם התוכנית הכלכלית ממרץ 2003. מחויבות
מחוזקת של הממשלה להפחתת הגירעון והחוב הייתה צעד מעודד בכיוון של קונסולידציה
פיסקלית. התפנית החיובית בכלכלה העולמית, קבלת הערבויות מארה"ב, תוצאות
המלחמה בעיראק וההתפתחויות החיוביות בשווקים הפיננסיים בישראל היו גורמים שהניעו
את בנק ישראל להאיץ את הרפיית המדיניות המוניטרית.
|
3
|
|
הצעת התקציב
לשנת 2004, עם יעד גירעון של 4 אחוזי תוצר, מהווה שילוב הולם בין שמירה על
יציבות פיסקלית לבין הצורך לתמוך בניצני ההתאוששות הכלכלית. כל סטייה כלפי מעלה
מיעד הגירעון עלולה להעלות ספקות באשר למחויבותה ויכולתה של הממשלה לשלוט
בגירעון ובחוב הציבורי. רק במידה שההתאוששות בשנת 2004 תהיה נמוכה מהתחזית, ניתן
לשקול סטייה של עד 0.5 אחוז תוצר מיעד הגירעון לצורך תמיכה בפעילות. אם הצמיחה תהיה
גבוהה מהתחזית, יש להשתמש בהכנסות הנוספות לצמצום הגירעון והחוב הציבורי הניכר.
|
4
|
|
המשלחת
מביעה הערכה להחלטה להגביל את הגידול הריאלי בהוצאה הממשלתית ל-1 אחוז ב-5 השנים
הקרובות, ולקבוע תקרה לגירעון בגובה 3 אחוזי תוצר החל מ-2005. דבקות במסגרת זו
תסייע לממשלה להפחית הדרגתית את משקל החוב בתוצר ואת גודל הסקטור הציבורי,
ולהפחית את נטל המס. השינויים התכופים בחוק להפחתת הגירעון ואי היכולת להגביל את
ההוצאות באמצעות החוק בשנים האחרונות, שחקו את אמינות הממשלה. המשלחת ממליצה
לממשלה להציג תוכנית הוצאה מפורטת יותר עם יעדים לטווח הבינוני, ולהוסיף דווח
חצי-שנתי על ההתקדמות בהשגת היעדים.
|
5
|
|
המשלחת
מביעה הערכה לממשלה על המאמצים לבצע רפורמות מבניות, לרבות במערכות הפנסיה
והרווחה, ובקידום הליך ההפרטה והשקעות בתשתית. התייעצות ושיתוף פעולה בין
הגורמים המעורבים יסייעו להשגת תמיכה ברפורמות ויבטיחו את הצלחתן.
|
6
|
|
הירידה
בפעילות הכלכלית החמירה עוד יותר את המצב בשוק העבודה ומערכת הרווחה. הטבות
סוציאליות גבוהות יחסית לשכר המינימום יחד עם זרם מתמיד של עובדים זרים, גרמו
לרבים לצאת משוק העבודה. הקיצוץ שנעשה בהטבות הסוציאליות לאנשים הכשירים לעבוד
הוא חיוני לעידוד החזרה לשוק העבודה. יש לשבח את יישום השינויים בזמנים כה קשים,
אך חשוב להיות ערים להשלכות החברתיות של מהלכים אלה ולצורך להגן על האוכלוסייה
המוגבלת והחלשה.
|
7
|
|
ביטול
העיוותים האלה יכול לגרום למצוקה חברתית זמנית, כיוון ששוק העבודה השברירי אינו
מסוגל לקלוט כיום את רב המובטלים שהושפעו מהרפורמות. על כן יש צורך בצעדים
משלימים לקיצוץ בהטבות, ביניהם הקלה בניידות עובדים והגדלת האפשרויות להכשרה
מקצועית וחינוך. בהקשר זה, התוכנית המבוססת על מודל ויסקונסין היא מבטיחה, אך
היקפה מוגבל בשלב זה. בינתיים יש לשקול תמריצי מס זמניים הקשורים ליצירת מקומות
עבודה והכשרה.
|
8
|
|
נראה גם
שדרושה הקלה נוספת במדיניות המוניטרית, לאור ירידת מדד המחירים בכמעט 2 אחוזים
בשנה האחרונה, הירידה בריבית לטווח הארוך, הרגיעה בשוק המט"ח למרות הורדות
הריבית בחודשים האחרונים, ובעיקר הציפיות האינפלציוניות הנמוכות וקרבתן לגבול
התחתון של יעד האינפלציה. בהקשר זה יש גם סימנים מעודדים המתבטאים בירידה בסיכון
המדינה ובסיכון שער החליפין.
|
9
|
|
כתוצאה
ממאמצי בנק ישראל, הציפיות האינפלציוניות הנמוכות נראות מיוצבות. בתנאים
הנוכחיים, בהם יש לחצים דיסאינפלציוניים והפעילות הכלכלית חלשה, הורדה נוספת
בריבית אינה צפויה לגרום לעלייה של האינפלציה אל מעבר לגבול העליון של היעד.
המשלחת מעודדת את בנק ישראל להמשיך ולהוריד את הריבית באופן הדרגתי, תוך מעקב
הדוק אחר ההתפתחויות בשוק מט"ח, כדי למנוע זעזועים בשווקים הפיננסיים.
המשלחת
ממליצה לתמוך את הורדת הריבית על ידי מאמץ הסברתי להבהיר את מדיניות בנק ישראל,
כדי להמשיך ולעגן את הציפיות בתוך טווח יעד האינפלציה. המשלחת מציעה להוסיף
עדכונים רבעוניים לדו"ח האינפלציה החצי שנתי, ולתת תשומת לב בדו"ח
להתפתחות העתידית של האינפלציה. במסגרת זו הדו"ח יכול להדגיש שתוקפו של יעד
האינפלציה הוא ל-12 עד 24 חודשים, להשוות בין האינפלציה בפועל לתחזיות המוקדמת,
ולהוסיף הערכה כללית של הסיכונים העומדים בפני השגת יעד האינפלציה ושינויים
אפשריים במדיניות המוניטרית בתגובה לתרחישים שונים.
|
10
|
|
חשוב לתקן
את חוק בנק ישראל כך שישקף סטנדרטים בינלאומיים הולמים, ובהתאם להמלצות ועדת
לוין (בעדכונים המתחייבים). צעד זה יסייע להגביר את השקיפות של המדיניות
המוניטרית ואת אחריותה, ולמזער את הסיכון שאי-עמידה זמנית ביעד האינפלציה תגרום
לשינוי בציפיות האינפלציוניות.
|
11
|
|
מערכת
הבנקאות התחזקה בשנת 2003 כתוצאה מצעדים רגולטורים שנקט המפקח על הבנקים לחיזוק
יכולתם של הבנקים לשפר את הבקרה, ההערכה והמעקב אחר הסיכונים לסוגיהם. למרות
המשך הגידול באשראי הבעייתי, אם כי בשיעור נמוך מבעבר, קיימים סימנים מעודדים:
גידול ברווחיות, שיפור בהלימות ההון ועלייה מהותית בהפרשה לחובות מסופקים של
הבנקים.
|
12
|
|
ישראל שמה
לה למטרה לפתח את השווקים הפיננסיים. המשלחת מעודדת את בנק ישראל להמשיך במאמץ
ליישם מערכת תשלומים מתקדמת, את הרשות לני"ע להסיר מכשולים להתפתחות השוק,
כולל תיקוני חקיקה ואכיפה, ואת המפקח על הבנקים להמשיך ולהגביל את חשיפת הבנקים
ללווים גדולים. צעדים אלה בצירוף חקיקה שתגדיל את משקלם של משתתפי ומכשירי השוק,
יתמכו ביצירת אוירה חיובית בשווקים הפיננסיים, ויספקו, בין היתר, סביבה מתאימה
להשקעת נכסי קרנות הפנסיה החדשות.
|
13
|
|
המשלחת
מביעה את הערכתה העמוקה לשיתוף הפעולה המצוין שזכתה לו מצד הגורמים המארחים.
|
14
|