23.1.2005 |
|
סיכום פעילות המשק במט"ח בחודש דצמבר ובשנת 2004 |
|
|
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי בחודש דצמבר 2004 התחזק השקל מול הדולר בכ-1.5%, ומול סל המטבעות בשיעור מתון יותר של כחצי אחוז וזאת, כתוצאה מהחלשות הדולר מול רוב המטבעות בעולם. כבחודשים קודמים, גם בדצמבר, החלשות הדולר מול השקל הייתה בשיעור מתון יותר משיעור החלשותו מול מטבעות משקים מתעוררים אחרים. מנתוני האופציות שקל-מט"ח שנמכרות בסקטור הפרטי ("מעבר לדלפק") עולה, כי בדצמבר ובמהלך השבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005, נמשכה עלייה הדרגתית בסיכון שער החליפין עד לרמה של כ-6.3%. עלייה זו בסיכון ניכרת בחודשיים האחרונים בכל הטווחים. |
תושבי חוץ הגבירו
בדצמבר את מכירות המט"ח שהסתכמו בהיקף ניכר של כ-810 מיליוני דולרים.
פעילותם בבורסה לני"ע בת"א רשמה גידול החודש והסתכמה בהשקעות נטו
במניות של כ-390 מיליוני דולרים ובמימושים של כ-120 מיליונים באג"ח;
משקלם במחזורי המסחר עלה בדצמבר ל-12% בהשוואה לרמות של כ-8% בחודשים
קודמים. גם בהיקף המכירות של תושבי חוץ באמצעות עסקאות עתידיות
ואופציות מכר נרשמה, בחודשיים האחרונים, עלייה ניכרת. פעילות זו
במכשירים הנגזרים, גררה גידול ניכר בחשיפה השקלית קצרת הטווח של
מגזר זה שעמדה בסוף חודש דצמבר ברמה גבוהה היסטורית של כ-1.8 מיליארדי
דולרים. נזכיר, כי במהלך המחצית הראשונה של השנה צמצמו תושבי חוץ
חשיפה שקלית, מרמה של כמיליארד דולרים לרמה אפסית, ובמהלך החודשיים
האחרונים שבו והגדילו אותה בשיעור ניכר. השינויים בחשיפה השקלית
קצרת הטווח של תושבי חוץ תואמים את המגמות בשווקים המתעוררים,
ועולים בקנה אחד עם הערכות חלק מהבנקים הזרים לגבי המשך התחזקות
השקל בשנת 2005. יצוין, כי בשבועיים הראשונים של חודש ינואר 2005
התהפכה מגמת המכירות קצרות הטווח - תושבי חוץ רכשו נטו היקף של
כ-800 מיליוני דולרים בעיקר באמצעות מכשירים נגזרים. |
הסקטור העיסקי של תושבי
ישראל הגביר בחודש דצמבר 2004 את רכישות המט"ח, בהמשך
לחודשים האחרונים, אלה הסתכמו החודש בכ-1.1 מיליארדי דולרים. מרבית
הרכישות היו קצרות טווח, ונבעו מפירעון אשראי במט"ח, צבירה בפיקדונות
מט"ח בארץ, ורכישות באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים. |
המשקיעים מוסדיים מימשו בחודש דצמבר 2004 ני"ע ערך זרים בסכום קטן. במהלך החודשים אוגוסט-נובמבר רכשו המשקיעים המוסדיים תעודות סל על מדדים בחו"ל, בהיקף של כ-330 מיליוני דולרים. |
משקי בית צברו,
במהלך דצמבר2004, מט"ח בפיקדונות בהיקף של 200 מילוני דולרים.
פעילותם בקרנות הנאמנות במט"ח הייתה אפסית. במחצית הראשונה של
חודש ינואר צברו היחידים היקף של כ-37 מיליוני דולרים בקרנות מט"ח,
בשונה ממגמת המימושים נטו במחצית השנייה של השנה. |
סיכום פעילות המשק במט"ח בשנת 2004 |
מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח נמסר עוד כי, שנת 2004 התאפיינה בשיפור בגורמים הבסיסים בשוק מט”ח, ובהתחזקות השפעתן של מגמות כלל עולמיות על תנועות ההון קצרות הטווח וזאת, בהמשך ל-2003. במהלך 2004 יוסף שער החליפין של השקל מול הדולר בכ-1.6% ופוחת מול סל המטבעות בכ-0.8%. התנודתיות בפועל של שער החליפין וסיכון שער החליפין המשתקף בנתוני אופציות שקל-דולר המשיכו לרדת במחצית הראשונה לרמות נמוכות הן בהשוואה היסטורית והן בהשוואה בינלאומית בהמשך למגמת הירידה בשנת 2003. עם זאת, בחודשיים האחרונים של השנה נרשמה בהן עלייה הדרגתית, בדומה למגמה עולמית. להערכת המחלקה לפעילות המשק במט"ח, הגורמים ארוכי הטווח ימשיכו לתמוך, גם במהלך שנת 2005, ביציבות בשוק מט”ח. עם זאת, תנועות ההון לטווח קצר ימשיכו להיות מושפעות מהסביבה העולמית הפיננסית המאופיינת בחוסר איזון. |
היציבות היחסית בשוק מט”ח בשנת 2004 התבטאה בתנועות הון בהיקפים מתונים והייתה פועל יוצא של איזון בין כוחות שהשפיעו על שער החליפין בכיוונים מנוגדים: גורמים קצרי טווח שהשפיעו במרבית השנה בכיוון של החלשת השקל, וגורמים ארוכי טווח שפעלו, בהמשך למגמה שאפיינה את שנת 2003, לחיזוקו. בין הגורמים קצרי הטווח, ניתן למנות את צמצום פער הריביות והתשואות; אי-הוודאות הגיאו-פוליטית; והתנודות בדולר בשווקים הבינלאומיים. בין הכוחות ארוכי הטווח ניתן למנות את המשך ההשקעות במשק על רקע ההתאוששות בכלכלה העולמית והמעבר לעודף בחשבון השוטף, שתרמו יחד לגידול ניכר בעודף בחשבון הבסיסי - גידול שהקטין את השפעתן היחסית של התנועות הקצרות על שער החליפין; הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל; חוב חיצוני נטו שלילי בהיקף של כ-10 מיליארדי דולרים; והתבססות האמינות שמייחסים תושבי ישראל ותושבי החוץ למדיניות המקרו-כלכלית. גורם ארוך טווח, שפעל להחלשת השקל, היה הביטול הצפוי בראשית 2005 של אפליית המס בין השקעות בני"ע בחו"ל לבין השקעות בשוק ההון המקומי. |
מהלך שער החליפין של השקל מול הדולר לא היה אחיד על פני השנה: במהלך הרביע הראשון של השנה נחלש השקל אל מול הדולר, על רקע התחזקות הדולר בעולם, תהליך התאמת התיקים ע"י משקי בית להמשך צמצום פער הריביות בין השקל לדולר בשל הפחתת הריבית המקומית, והחלת השינוי בכללי המיסוי שגרמו לירידה בכדאיות היחסית של ההשקעה באפיק השקלי לעומת ההשקעה במט”ח. החל מהרביע השני הואט מאד תהליך התאמת התיקים, במקביל לירידה בהיקף ההשקעות הארוכות של תושבי חוץ במשק – ישירות ובתיק ני"ע - על רקע ההאטה בשווקים העולמיים. שער החליפין של השקל הושפע בתקופה זו בעיקר משינויים גלובליים בשערי החליפין, שהשתקפו בעיקר בפעילות קצרת הטווח של תושבי החוץ באמצעות מכשירים פיננסיים לטווח קצר. |
ברביע האחרון של השנה גדל היקף גיוסי ההון של חברות ישראליות בחו"ל, במקביל לעלייה ניכרת בהיקף הפעילות שלהם בבורסה לני"ע בת"א ובמשקלם במחזורי המסחר – פעילות זו הביאה לגידול ניכר בשווי יתרת ההחזקות של תושבי חוץ בתיק הפיננסי בארץ שעמדה בסוף 2004 על 4.4 מיליארדי דולרים, בהשוואה ל-2.7 מיליארדים בדצמבר 2003. בתקופה זו נרשמה עלייה גם בהיקף פעילותם של המשקיעים המוסדיים שרכשו תעודות סל על מדדים בחו"ל, בהיקף של כ-330 מיליוני דולרים. |
|
|
אינדיקטורים עיקריים לפעילות בשוק שקל/מט"ח ובחשבון הפיננסי של מאזן התשלומים (מיליוני דולרים) |
|
דצמבר 2004 |
נובמבר 2004 |
2004 |
2003 |
2002 |
|
|
|
|
|
|
I. שוק שקל/מט"ח: מכירות (+)/ רכישות (-)* |
|
|
|
|
|
תושבי חוץ – סעיפים נבחרים |
408 |
607 |
71 |
1,574 |
318 |
מכירות מט"ח באמצעות מכשירים נגזרים (פורוורד+אופציות) |
505 |
258 |
4,693 |
4,062 |
2,134 |
השקעות במניות (ישירות+תיק ני"ע) |
|
|
|
|
|
משקי בית – סעיפים נבחרים |
76 |
31 |
224 |
135- |
1,393- |
צבירה (-) בפיקדונות בבנקים בחו"ל |
-248 |
-73 |
-608 |
-845 |
135 |
צבירה (-)/מימוש (+) בפיקדונות מט"ח בבנקים בארץ |
-1 |
77 |
-708 |
-718 |
-558 |
צבירה (-)/מימוש (+) בקרנות הנאמנות המתמחות במט"ח |
12 |
-178 |
-500 |
-761 |
-338 |
משקיעים מוסדיים (ללא קרנות נאמנות): השקעות בני"ע בחו"ל (-) |
|
|
|
|
|
מגזר עסקי – סעיפים נבחרים |
-356 |
62 |
-979 |
-832 |
1,442 |
אשראי בנקאי במט"ח (+): נטילות אשראי נטו) |
-415 |
-791 |
-822 |
-924 |
1,221 |
מכירות מט"ח באמצעות מכשירים נגזרים (פורוורד) |
-372 |
66 |
-1,273 |
481 |
376 |
צבירה בפיקדונות במט"ח בבנקים בארץ |
|
|
|
|
|
II. החשבון הפיננסי (של מאזן התשלומים)** |
573 |
1,374 |
6,082 |
5,530 |
3,423 |
ס"כ השקעות תושבי חוץ במשק |
7 |
46 |
848 |
3,747 |
1,723 |
מזה: השקעות ישירות נטו |
426 |
1,161 |
5,627 |
2,445 |
743 |
השקעות בתיק ני"ע למסחר נטו (באג"ח ובמניות) |
46 |
594 |
1,418 |
1,989 |
-139 |
מזה: הנפקת אג"ח סחירות ע"י הממשלה |
265 |
381 |
566 |
372 |
46 |
בבורסה לני"ע בת"א |
-856 |
-1,143 |
-8,655 |
-7,402 |
-4,008 |
ס"כ השקעות תושבי ישראל בחו"ל (-)*** |
-200 |
-27 |
-2,792 |
-1,774 |
-1,116 |
מזה: השקעות ישירות נטו) (-) |
33 |
37 |
918- |
-2,739 |
-2,493 |
השקעות בתיק ני"ע למסחר נטו (באג"ח ובמניות) (-) |
-1,068 |
-170 |
-4,700 |
-1,575 |
-1,022 |
השקעות אחרות |
-1,269 |
-337 |
-3,950 |
-1,762 |
-177 |
מזה: גידול בפיקדונות בנקים בחו"ל (-) |
|
|
הפעילות המשפיעה על שער החליפין - הפעילות הפיננסית הנקובה במט"ח והצמודה למט"ח למעט פעילות הממשלה שאינה עוברת דרך השוק. |
* |
תנועות הון למשק (+) / תנועות הון מהמשק לחו"ל (-) |
** |
לרבות גידול ביתרות מט"ח של בנק ישראל |
*** |
|
|
|