סקירת ההתפתחויות הכלכליות מאפריל עד ספטמבר 2006

8.11.2006

סקירת ההתפתחויות הכלכליות מאפריל עד ספטמבר 2006

לסקירה המלאה - לחץ כאן

ברביע השני נמשכה הצמיחה המהירה במרבית ענפי המשק; הלחימה בצפון, שפרצה בתחילת הרביע השלישי, תרמה לבלימת ההתפתחויות החיוביות עד כדי ירידה משמעותית בפעילות ובתוצר ברביע זה, בעיקר בענפי המסחר והשירותים.
האינדיקטורים הקיימים לתקופה שלאחר סיום הלחימה מצביעים על מגמה חיובית במרבית תחומי הפעילות, להוציא ענף התיירות.
בתחום הנומינלי ניכרו בתחילת התקופה לחצים לעליית האינפלציה - תולדה של התפתחויות מקומיות והשפעות גלובליות, אשר הביאו להעלאת הריבית על ידי בנק ישראל בתחילת התקופה. בהמשך הביאו הייסוף הניכר של השקל וירידת מחירי האנרגיה לירידה בציפיות לאינפלציה תוך חשש להחטאת גבולו התחתון של יעד האינפלציה לקראת סוף התקופה; על רקע זה הוריד בנק ישראל את הריבית בחודש אוקטובר ברבע אחוז.
בשוק העבודה נרשמה במהלך התקופה הנסקרת יציבות של שיעור האבטלה ועלייה קלה של שיעור ההשתתפות, תוך עלייה מתונה בשכר.
ברביע השני של 2006 נרשם בחשבון השוטף עודף שהצטבר, יחד עם העודף מהרביע הראשון, לכ-3.6 מיליארדים, לעומת עודף של כ-4 מיליארדים בשנת 2005 כולה.
בתחילת התקופה הנסקרת נמשך קצב הצמיחה הגבוה שאפיין את המשק הישראלי בשלוש השנים האחרונות, תוך האצה בצמיחת תוצר התעשייה והשירותים והאצה ניכרת ביצוא. התבססות הצמיחה השתקפה בשיפור ניכר של כל האינדיקטורים הריאליים והקיפה את מרבית הענפים (למעט ענף הבנייה), אך בלטה במיוחד בענפי השירותים – המשך השינוי המבני שצבר תאוצה ב-2005. השפעתה של הצמיחה על השווקים הפיננסיים בלטה פחות, שכן היא קוזזה על ידי אירועים מקומיים והתפתחויות גלובליות שתרמו לתנודתיות רבה של שערי המניות וניירות הערך האחרים. בתחום הנומינלי ניכרו בתחילת התקופה לחצים לעליית האינפלציה – שהתבטאו בין היתר בשיעור גבוה של עליית מחירים מצטברת ב-12 החודשים האחרונים, ותרמו לחששות מפריצת גבולו העליון של יעד האינפלציה. חששות אלו הביאו להעלאת הריבית שלוש פעמים במהלך התקופה - באפריל, במאי ובאוגוסט.
הלחימה בצפון, בתחילת הרביע השלישי השפיעה במידה ניכרת על הפעילות הריאלית. עיקר פגיעתה ניכר בענפי המסחר והשירותים, ובמיוחד בתיירות הנכנסת. בשווקים הפיננסיים שררה יציבות יחסית, ולאחר ירידות של שערי המניות ועלייה של שער הדולר עם פרוץ הלחימה, שבו שערי המניות לעלות, והשקל שב והתחזק מול הדולר. בתחום הנומינלי, על רקע הייסוף הניכר של השקל וירידת מחירי האנרגיה ניכרה במהלך התקופה הנסקרת ירידה בציפיות לאינפלציה, אשר לצד אינדיקטורים נוספים העלתה חשש להחטאת גבולו התחתון של יעד האינפלציה לקראת סוף התקופה.
בשוק העבודה נרשמה במהלך התקופה הנסקרת התייצבות, שהתבטאה ביציבות של שיעור האבטלה ובעלייה קלה של שיעור ההשתתפות, תוך עלייה מתונה בשכר. עלות העבודה ליחידת תוצר ירדה מעט ברביע השני של 2006, המשך לירידתה בשנתיים האחרונות. ירידתה של עלות העבודה משקפת את עלייתו המהירה יחסית של פריון העבודה, לצד עלייה מתונה יותר של השכר לשעת עבודה.
הסקירה כוללת הרחבה בשלוש סוגיות:
ההשלכות התקציביות של הלחימה בצפון
העלות התקציבית הישירה של הלחימה בלבנון נאמדת בכ-13 מיליארדי ש"ח, מתוכה כ-8.2 מיליארדים הוצאות ביטחון, הכוללות את ההוצאות בגין חידוש מלאי התחמושת והדלק, שעות טיסה, הפעלת הכוחות, תשלום ימי מילואים, הוצאות אגף השיקום (נכים וחללים) וכד'. תוספת זו לתקציב הביטחון תפרס על פני השנים 2006-2008. ההוצאה האזרחית בגין נזקי המלחמה נאמדת בכ-4.5 מיליארדי ש"ח ומרביתה תשולם עוד השנה.
המלחמה הביאה להגדלת הגירעון הצפוי בתקציב 2006 ב-1.1 אחוז תוצר בהשוואה לתחזית הקודמת, ובסך הכל צפוי הגירעון ב-2006 להסתכם ב-1.8 אחוזי תוצר1 . ניתן לסכם כי למרות שהמלחמה גרמה להוצאה תקציבית לא מבוטלת ולפגיעה מסוימת בהכנסות ממסים, אמינות התוואי הפיסקלי נשמרה. העודף הגדול בהכנסות ממסים שנרשם לפני המלחמה מבטיח כי גם לאחר הגדלת סך ההוצאה, הגירעון בפועל השנה עדיין נמוך משמעותית מן התקרה – 3 אחוזי תוצר.
ניתוח ראשוני של תקציב הממשלה לשנת 2007 ותחזית רב-שנתית של התפתחות התקציב
ניתוח ראשוני של הצעת תקציב המדינה לשנת 2007, שהוגשה לכנסת בסוף אוקטובר, מורה, כי אם זו תאושר רב הסיכוי כי הממשלה תעמוד בשנת 2007 ביעדים שנקבעו למצרפי התקציב. ההנחות המקרו-כלכליות שבבסיס הצעת התקציב תואמות במידה רבה את ההתפתחויות הכלכליות האחרונות, ותחזית ההכנסות עולה בקנה אחד עם ההנחות המקרו-כלכליות. יתר על כן, אם תעמוד הממשלה בהחלטות שקיבלה לגבי מסגרת תקציבה ורכיביו בשנים הבאות היא תוכל להשיג הפחתה מתמשכת של הגירעון, של משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ושל נטל המס ולהקטין משמעותית את יחס החוב הציבורי לתוצר. השגת יעדים אלה תתרום לביסוס צמיחה בת-קיימא של המשק תוך הפחתת עלויות המימון של המגזר הציבורי. עם זאת, השינויים התכופים ביעדי התקציב בשנים האחרונות וההתפתחויות הביטחוניות והמדיניות מלמדים שהדבקות ביעדים המקרו-כלכליים של התקציב והיכולת להשיגם בתנאים של אזורנו אינם מובנים מאליהם (ראו הודעה לעתונות נפרדת בנושא זה).
מבט נוסף על העוני בישראל -שימוש בסולם השקילות של Luxembourg Income Studies
במדידת העוני הן בעולם והן בישראל נעשה שימוש בסולם שקילות - המודד את תוספת ההוצאה של משפחה הנובעת מהגדלתה באדם נוסף. שיעור העוני בישראל, התפתחותו והרכבו נבחנו לפי מדד עוני יחסי אך תוך שימוש בסולם השקילות של ((LIS Luxembourg Income Studies. סולם שקילות זה, נוסף על היותו סולם מקובל לשימוש ב-,OECD מגלם בתוכו יתרונות-לגודל גבוהים מאלו של סולם השקילות המקובל בארץ. בחינה זו נועדה לבדוק האם בעיית העוני הניכרת, העולה מהמדידה המקובלת בישראל, נובעת משימוש בסולם שקילות המגלם בתוכו יתרונות-לגודל קטנים יחסית.
בחינת העוני בישראל, תוך שימוש בסולם השקילות של ,LISוהגדרת העוני היחסי של הביטוח הלאומי, מצביעה אף היא על בעיית עוני ניכרת ועל החרפתה במהלך השנים, הן בתקופות של מיתון והן בתקופות של צמיחה, אף כי רמת העוני נמוכה בכ-3 נקודות אחוז מאשר לפי המדד המקובל. מאפייני אוכלוסיית העניים לפי מדידה זאת דומים למאפיינים שמתקבלים בשימוש– עוני גבוה בקרב בקרב ערבים, חרדים, משפחות גדולות, בעלי השכלה מועטה ומשפחות ללא מפרנסים. עם זאת העוצמות שונות, ובפרט: שיעור העוני בקרב משפחות גדולות, בחישוב לפי סולם השקילות של LIS, קטן יותר.

בהנחה שהפיצויים האזרחיים ירשמו כהוצאה תקציבית, ולא כסעיף מימון.

1

​