| ההתפתחויות בתקופה הנסקרת – המחצית השנייה של 2006 – הן המשך למגמות החיוביות של המחצית הראשונה. השפעת הלחימה בצפון על הפעילות הייתה שלילית, אך מתונה וזמנית. |
 |
| שיעור האבטלה ירד ברביע השלישי, במקביל לירידה של שיעור ההשתתפות והתייצבות של שיעור התעסוקה ברמה גבוהה יחסית. כמו-כן נרשם עודף ניכר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. |
|
| המדיניות התקציבית השיגה את יעדיה: הגירעון היה נמוך מהתקרה, וההוצאה תאמה את יעדה, למרות השלכותיה התקציביות של הלחימה ועל אף המשך הפחתת המסים. |
|
| במהלך התקופה הנסקרת ירד מדד המחירים לצרכן ב-1.7 אחוזים, ובמהלך שנת 2006 הוא ירד ב-0.1 אחוז – מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה (מ-1 עד 3 אחוזים). ירידת המחירים בתקופה הנסקרת נבעה מהמשך הייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר ומירידת מחירי מוצרי האנרגיה בעולם. כנגד זאת פעלו כוחות לעליית מחירים בעקבות המשך ההתרחבות הביקושים המקומיים. |
|
| ההתפתחויות בתקופה הנסקרת – המחצית השנייה של 2006 – הן המשך למגמות החיוביות שהסתמנו במחצית הראשונה. הלחימה בצפון, אמנם השפיעה על הפעילות הריאלית ובלמה חלק ניכר מההתפתחויות החיוביות שנרשמו בתחילת השנה, אך השפעתה על מרבית תחומי הפעילות במשק הייתה מתונה וזמנית: לפי הערכת מחלקת המחקר נאמדת השפעתה בכחצי אחוז תוצר בלבד, וכבר ברביע הרביעי התחדשה הצמיחה המהירה. היציבות בשווקים הפיננסיים נמשכה גם בתקופת הלחימה בצפון. בתחום הנומינלי - על רקע הייסוף הניכר של השקל וירידת מחירי האנרגיה, ניכרה במהלך התקופה הנסקרת ירידה באינפלציה ובציפיות לאינפלציה, שהשתקפה בחריגה מגבולו התחתון של יעד האינפלציה. |
|
| שיעור האבטלה ירד ברביע השלישי, במקביל לירידה של שיעור ההשתתפות והתייצבות של שיעור התעסוקה ברמה גבוהה יחסית. עלות העבודה ליחידת תוצר התייצבה ברביע השלישי של 2006, לאחר ירידה רצופה בשנתיים האחרונות. ירידתה של עלות העבודה משקפת את עלייתו המהירה של פריון העבודה, לצד עלייה מתונה יותר של השכר לשעת עבודה. כמו-כן, 2006 הייתה השנה הרביעית שבה נרשם עודף בחשבון השוטף – תופעה חדשה במשק הישראלי, המושפעת משילוב של כוחות קצרי טווח (הפחתת המיסוי על השקעות בחו"ל, התרחבות השקעות של הגופים המוסדיים בחו"ל, הצטמצמות פער הריביות עם חו"ל וחיסכון ציבורי מעבר לצפוי) והתפתחויות ארוכות טווח (שינוי ההרכב הדמוגרפי וירידה בשיעור העולים לישראל, ירידה בגירעון מנוכה המחזור של הממשלה וירידה במצבת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל). התפתחות העודף בחשבון השוטף משקפת גם את שילוב השפעותיהם של כוחות גלובליים, שפעלו ברובם להגדלת העודף, ושל גורמים מקומיים, הפועלים להאטת קצב צמיחתו של היבוא. תמונת הראי של העודף בחשבון השוטף היא העלייה המשמעותית של יצוא ההון בשנים האחרונות. |
|
| המדיניות התקציבית השיגה את יעדיה: הגירעון היה נמוך מהתקרה, וההוצאה תאמה את יעדה, למרות השלכותיה התקציביות של הלחימה ועל אף המשך הפחתת המסים. השגת היעדים התאפשרה עקב תת-ביצוע גדול שנצבר בהוצאות האזרחיות והודות לגידול ההכנסות, תוצאה של הצמיחה המהירה ושל הכנסות חד-פעמיות גדולות. לצד היתרונות הגלומים בהתפתחויות אלו, המציגות שמירה על משמעת תקציבית, תוך הפחתת הגירעון והחוב הציבורי, ובכך תורמות לאמינות המדיניות ולהפחתת פרמיית הסיכון של המשק, גלומים בהן גם חסרונות, ובראשם אי מימוש של סדרי העדיפויות שנקבעו בתקציב. |
|
| |
|
| מדיניות הריבית פעלה בתקופה הנסקרת על רקע התפנית בסביבה הכלכלית והביטחונית. בתחילת התקופה, על רקע הערכות בדבר עלייה בפרמיית הסיכון של המשק וההערכה כי הכוחות שפעלו לעליית האינפלציה במחצית הראשונה לא נמוגו, העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.25 אחוז. בהמשך התקופה, על רקע היווצרות כוחות מקומיים וגלובליים לירידת מחירים, הוריד בנק ישראל את הריבית בשיעור מצטבר של נקודת אחוז, ובתום התקופה היא עמדה על 4.5 אחוזים. |
|
| הסקירה כוללת הרחבה בשתי סוגיות: |
|
| השפעת הלחימה בצפון על התיירות |
|
| על פי אומדן שנערך במחלקת המחקר הפסד התוצר הנובע מפגיעת הלחימה בתחום התיירות הוא 0.37 אחוזי תוצר עסקי (0.27 אחוז במונחי תמ"ג), כך שתוצר התיירות השנתי יהיה כ-1.69 אחוזים מהתוצר העסקי. הפגיעה בתוצר התיירות מורכבת מפגיעה בערך המוסף של ההכנסות מתיירות בארץ (בעיקר שירותי אוכל והארחה, מסחר ושירותי תחבורה) ושל הכנסות חברות ישראליות מדמי נסיעה בקווים בין-לאומיים. הפגיעה בלינות התיירים והישראלים במחצית השנייה לא הייתה אחידה: ככלל, ככל שהתיירות באזור נסמכת יותר על תיירות חוץ, וככל שהאזור צפוני יותר הפגיעה הייתה קשה יותר. בירושלים הפגיעה הייתה בינונית, ובמרכז הארץ ובדרומה היא הייתה נמוכה. במרכז ובירושלים גדל מספרן של לינות הישראלים במחצית השנייה של השנה, גידול שפיצה על הירידה בלינות התיירים. |
|
| החמרת תנאי הזכאות של צעירים לדמי אבטלה |
|
| בחוק ההסדרים במשק המדינה לשנת הכספים 2007 הוחמרו הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה לגבי מי שטרם מלאו לו 28 שנים ויש לו פחות משלושה נתמכים. התקופה המרבית לקבלת דמי אבטלה לבני 28-25 קוצרה, קוצרה גם התקופה שבה מובטלים צעירים רשאים לסרב לקבל עבודה שאינה מתאימה, ודמי האבטלה הופחתו ב-25 אחוזים. שינויים אלו באים בהמשך להרעה בתנאים בחוק ביטוח האבטלה בישראל החל מסוף שנות התשעים. |
|
| מהשוואה בין-לאומית לשנת 2006 עולה כי ישראל היא מהמחמירות בקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, במיוחד לגבי צעירים - הן מבחינת תקופת האכשרה (משך העבודה הנדרש כדי להיות זכאי לדמי אבטלה), הן מבחינת היחס בין משך העבודה המקנה זכאות לדמי אבטלה לבין פרק הזמן שבמהלכו יש לצבור אותו, והן מבחינת התקופה המרבית לתשלום דמי אבטלה. מההשוואה הבין-לאומית עולה כי לאחר השינוי בחוק גם שיעור התחלופה (גובה דמי האבטלה כשיעור מהשכר ערב האבטלה) לצעירים בישראל נמוך באופן בולט. |
|
| לא ברור אם השינויים האמורים בחוק ביטוח האבטלה אכן יעילים להשגת המטרות שהוצגו: שילובם של הצעירים בתעסוקה - המטרה העיקרית של השינוי בחוק כפי שהיא מופיעה בחוק ההסדרים - יושג ביתר יעילות על ידי שימוש באמצעים אקטיביים לעידוד התעסוקה, והחיסכון התקציבי הגלום בהחמרת הקריטריונים הוא שולי. הטיפול בבעיית הניצול-לרעה של חוק ביטוח האבטלה, שהוזכר בדיון הציבורי כאחת הסיבות לשינוי החוק, צריך להתמקד באכיפת יישומו, כולל הקפדה רבה יותר על מבחן התעסוקה. לעומת זאת החמרת יתר עלולה לפגוע במידה ניכרת בהשגת אחת ממטרותיו המרכזיות של חוק ביטוח האבטלה - לאפשר למובטלים מציאת עבודה מתאימה לכישוריהם ולטווח ארוך. |
|
|