| ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי על פי הדיווח של החברות והעסקים שענו לסקר במהלך הרביע השלישי של שנת 2007 נמשכה מגמת העלייה המואצת בפעילות. עליה ניכרת בפעילות דווחה על ידי חברות בענפי התעשייה, התחבורה, המסחר, השירותים ובתי המלון בעוד שבענף הבנייה נרשמו עליות מתונות בפעילות. הציפיות לרביע הבא הן להמשך העלייה בפעילות בכלל הענפים למעט בענף הבנייה. |
| ניתוח של מגבלות ההיצע והביקוש בענפים השונים מלמד כי בהשוואה לרביע הקודם, חלה במרבית הענפים ירידה במגבלות הביקוש, ובחלק מהם מגבלות ההיצע גבוהות ממגבלות הביקוש (בענפי המסחר, הבניה ובבתי המלון). התפתחות זו, יחד עם עליית ממוצע הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים משיעור ממוצע של 2 אחוזים ברביע הקודם לשיעור של 2.65 אחוזים ברביע זה, מלמדת על רמת הפעילות הגבוהה של המשק ומרמזת על התקרבותו המתמשכת למיצוי כושר הייצור. |
| תעשייה: חברות התעשייה דיווחו על המשך העליות הגדולות בתפוקתן. העלייה בתפוקה משקפת עליות ביצוא ובמכירות המקומיות. החברות צפו כי ברביע הבא ימשכו העליות בהזמנות ובמיוחד באלה המיועדות ליצוא. העלייה בפעילות הרביע משקפת עליה בקרב חברות התעשייה בכל רמות החדשנות אך במיוחד בקרב החברות המעורבות שמצליחות להמשיך ולהגדיל בשיעור ניכר את שיעור הניצול של המכונות והציוד .. |
| מסחר: ניתוח תשובות החברות בסקר מלמד כי גם הרביע נמשכה מגמת העלייה במכירותיהן, והציפייה היא להאצה במכירות ברביע הבא. |
| בנייה: מדיווחי החברות עולה כי ברביע הנסקר נרשמה עליה בפעילות החברות בענף בדומה למגמת העלייה המתונה שמאפיינת את פעילות הענף מתחילת 2006. עליה זו בפעילות הענף משקפת את העלייה המתונה בבניה של מבנים לעומת אי-שינוי בבניית תשתיות. זהו שינוי לעומת הרביע הקודם בו דווקא בניית התשתיות הובילה את גידול הפעילות בענף. המדד המוביל מלמד על ירידה קלה בהסתברות להאטה ברביע הבא אך רמתה עדין גבוהה ועומדת על כ-10.5. |
| תחבורה ותקשורת: ברביע הנסקר נרשמה עליה בפעילות בהמשך לעליות ברביעים הקודמים. מכירת שירותים לישראלים עלתה הרביע, אך במכירת שירותים לזרים נרשמו עליות מתונות בלבד ביחס לרביע הקודם. בפעילות של חברות התחבורה היבשתית נרשמה ירידה ואילו בפעילות של שאר חברות התחבורה חלה עליה. |
| ענף המלונאות: החברות בענף דיווחו על עליה בפעילות ביחס לרביע המקביל אשתקד, עליה צפויה לאור רמת הפעילות הנמוכה ברביע המקביל אשתקד – הרביע בו התנהלה המלחמה בצפון. יחד עם זאת, עדות לסימנים החיוביים מעבר לשיפור שחל לעומת הרביע המקביל אשתקד ניתן למצוא ברמת מגבלת היקף התיירות מחו"ל שירדה אל מתחת לרמה שנרשמה ברביע השני של שנת 2006, טרם המלחמה בצפון. בהתאם לכך, המקור העיקרי לעליה בפעילות הוא בעליה החדה במספר הלינות של תיירים מחו"ל שגדל ברביע הנסקר אך גם בלינות של ישראלים נרשמה עליה לעומת הרביע המקביל אשתקד. החברות מדווחות על עליה ניכרת גם בהזמנות שנתקבלו לרביע הבא. |
| שירותים עסקיים: החברות והעסקים דיווחו על המשך העלייה המואצת בפדיון ברביע הנסקר. העלייה בפעילות משקפת עליות במכירות שירותים בארץ ובחו"ל והחברות צופות את המשך הגידול בהיקף הפעילות וההזמנות ברביע הבא. |
| התפלגות הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים (ספטמבר 2007 עד אוגוסט 2008) של החברות: ממוצע הציפיות לאינפלציה עלה לרמה של כ-2.65 אחוזים בממוצע, לעומת כ-2 אחוזים ברביע הקודם. 73 אחוזים מהחברות המשתתפות בסקר צופות כי האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים תהיה בתוך התחום המוגדר כיציבות מחירים (1% עד 3%), לעומת 83 אחוזים בסקר הקודם. |
| התפלגות הציפיות של החברות להתפתחות שער החליפין של השקל מול הדולר: החברות ציפו כי בעוד 12 חודשים (בסוף ספטמבר 2008) יגיע שער החליפין ל-4.31₪ לדולר בממוצע, לעומת 4.44 ₪, בסקר הקודם. החברות מצפות כי בסוף הרביע הרביעי של 2007 יגיע שער החליפין ל-4.14 ₪ לדולר בממוצע. נציין כי שער החליפין הממוצע נכון ליום הדיווח של החברות שהשתתפו בסקר עמד על 4.08 ₪ לדולר. |
| במחלקת המחקר מבהירים, כי ממצאי סקר החברות לרביע השלישי של שנת 2007 מבוססים על תשובותיהן של 462 חברות ועסקים מענפי המשק השונים. שאלות הסקר הן איכותיות; החברות מתבקשות לדווח על כיוני השינויים של המשתנים השונים- עליה , ירידה או יציבות – ולציין את עוצמת השינוי- "רב" או "מעט". התוצאות מנותחות באמצעות "מאזן הנטו"- המוגדר כהפרש שבין אחוז החברות המדווחות על עלייה לבין אחוז המדווחות על ירידה, מכלל הדיווחים; בחישוב מאזן הנטו נלקח בחשבון כיוון השינוי על פי דיווחי החברות, אך לא עוצמתו. כך, מאזן נטו אפס מלמד על יציבות בפעילות, מאזן נטו חיובי על עליה ומאזן נטו שלילי על ירידה. על עוצמת השינוי ניתן להסיק מגודלו של מאזן הנטו. |
| במחלקת המחקר מוסיפים, כי נתוני סקר החברות נמצאו בדרך כלל מתואמים עם הנתונים המקרו כלכליים של המשק ויתרונם הוא בהיותם זמינים ומספקים מידע מהיר, יחסית למקורות הנתונים האחרים (נתוני החשבונאות הלאומית ואינדיקאטורים שוטפים כדוגמת הייצור התעשייתי). |