| 1.6.2009 |
| המשנה לנגיד בנק ישראל: יש צורך ליצור בתיאום בינלאומי כללים ברורים ואחידים לפיקוח על המוסדות הפיננסיים, בעיקר על הבנקים הגדולים בעולם |
| פרופ' צבי אקשטיין בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין: דרושה מדיניות ברורה, שקופה ועקיבה להתערבות ממשלתית וביטוח פיקדונות לפרטים ועסקים, במיוחד לגופים הפיננסיים הגדולים |
|
| |
| "המשבר הפיננסי הגלובלי מתבטא בירידת ערכם של הגופים הפיננסיים הגדולים בעולם ובגלישה אל כל המערכות הפיננסיות והריאליות במדינות השונות. משבר זה הוא בעיקרו תוצאת התרחבות יתר של חובות הצרכנים וחובות החברות בארה"ב - חובות הכלולים בנכסיהם של הבנקים הגדולים באנגליה ובמספר מדינות נוספות. מערכות הפיקוח על היציבות הפיננסית בארה"ב ובמדינות אחרות, שהיו אמורות למנוע התפתחות כזאת, כשלו - בדומה לכישלון במשברים בעבר, במיוחד במשבר הגדול של 1929-33" . |
| כך אמר היום פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס של לשכת עורכי הדין בישראל, שנערך באילת. פרופ' אקשטיין דיבר בפנל "דיני בנקאות - משבר נדל"ן ומשבר פיננסי". |
| "המדיניות המוניטרית הננקטת כיום בעולם ובישראל" – הוסיף פרופ' אקשטיין - "תואמת את ממצאי מחקריהם של כלכלנים מובילים ומיושם גם במדיניות יעד האינפלציה בישראל. במשבר פיננסי כה גדול יש לנקוט הרחבה מוניטרית מקסימלית, הכוללת הורדה של ריבית הבנק המרכזי ככל הניתן, קניית אג"ח ממשלתיות, ואף פעולות של הבנק המרכזי כ"מלווה לשעת חירום" (Lender Of Last Resort) לשם ייצוב השווקים הפיננסיים. המודלים הכלכליים נותנים לנו מסגרת חשיבה ופעולה שהוכחה עד היום כיעילה, מובנת ועקיבה בעולם של מחזורי עסקים. מדיניות זו נוחלת הצלחה גם בזמן המשבר, ובאה לידי ביטוי בירידה משמעותית של עלויות האשראי ובשמירה של ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני הן בישראל והן בעולם סביב מרכז יעדי האינפלציה". |
| פרופ' אקשטיין אמר כי בתחום של יציבות פיננסית ופיקוח לא נוצרה בעולם מסגרת מגובשת למדיניות אנטי-מחזורית, המונעת התנפחות יתר של חובות של משקי הבית והעסקים ומטפלת בצורה ברורה ועקיבה בגופים גדולים בעת משבר. יש צורך ליצור, בתיאום בין-לאומי, מסגרת של כללים ברורים ואחידים לפיקוח על המוסדות הפיננסיים, ובמיוחד על הבנקים הגדולים בכל העולם. דרושה מדיניות ברורה, שקופה ועקיבה להתערבות ממשלתית וביטוח פיקדונות לפרטים ועסקים, במיוחד לגופים הפיננסיים הגדולים. בהקשר זה ציין פרופ' אקשטיין כי מדיניות הפיקוח על הבנקים בישראל תפקדה בצורה נאותה בזמן המשבר. |
| פרופ' אקשטיין הזכיר כי תקציביהן של מדינות רבות, ובהן ישראל, נכנסו לגירעונות כבדים - בעיקר בגלל ירידה משמעותית בגביית המס, אך גם בגלל גידול הוצאות הממשלה. אם לא תותווה מדיניות אמינה של הקטנת חובות הממשלות בעולם – וכך גם בישראל – אנו עלולים להיקלע לאי-יציבות מקרו-כלכלית, ממושכת. לעת עתה נראה כי מדיניות הייצוב הפיננסי בארה"ב, ובמידה רבה באירופה, בונה אמון, וכי השווקים חוזרים לפעילות סדירה. אם לקראת סוף השנה תפחת המעורבות הממשלתית, ותתבסס התייצבותם של השווקים הפיננסיים, נוכל לצפות להתחדשות הצמיחה בארה"ב כבר ברביע הראשון של 2010, ובעקבותיה - גם באירופה. צמיחה זו תאפשר גם את התחדשות צמיחתו של היצוא הישראלי, ועמו - של המשק כולו. האתגר העומד לפני המדיניות המוניטרית בישראל ובעולם הוא להגיב עוד לפני שהנתונים על התחדשות הצמיחה יהיו ודאיים - כדי למנוע חריגה משמעותית של האינפלציה מעל ליעדה. |
|
| |
|