צירופה הצפוי של ישראל לארגון OECD וצירוף אפשרי לרשימת המדינות המפותחות של MSCI- ההשלכות על תנועות ההון אל המשק

18.08.2008

צירופה הצפוי של ישראל לארגון OECD וצירוף אפשרי לרשימת המדינות המפותחות של MSCI- ההשלכות על תנועות ההון אל המשק

למחקר במלואו - לחץ כאן

בעבודה נבדקות השלכות צירופה הצפוי של ישראל לארגון ה- OECD והשלכותיהם של תהליכי המעבר למעמד של משק מפותח במדדי מניות גלובליים, על היקף תנועות ההון למשק ועל משתנים כלכליים נוספים. העבודה מתבססת על ניסיונן של מדינות שעשו מעבר דומה בעשור האחרון.
במדינות שהצטרפו ל-OECD ניכר שיפור בחלק מהמשתנים שנבחנו, בשנים שקדמו להצטרפות. זאת, ככל הנראה, בגלל שההזמנה לחברות בארגון נעשית לאחר שיפור מתמשך בנתוני היסוד לקראת עמידה בסטנדרטים הנדרשים על ידיו. כמו כן, נמצא מתאם חיובי בין ההצטרפות לארגון לשיפור בדירוג האשראי במדינות אלו.
ההצטרפות ל-OECD לא הביאה לשינוי משמעותי בהיקף תנועות ההון אל ומהמדינות שהצטרפו לארגון בעשור האחרון.
מדינות שעברו לקבוצת המשקים המפותחים של MSCI נהנות מהמשך השקעות פיננסיות זרות במניות, ורוב הזמן - גם מיתרת החזקות העולה על זו הנגזרת מחלקן במדד ה-MSCI.
בעבודה שכתבו שלי רייס ונמרוד מבורך מבנק ישראל* נבדקות השלכות צירופה הצפוי של ישראל לארגון OECD והשלכותיהם של תהליכי המעבר למעמד של משק מפותח במדדי מניות גלובליים, על היקף תנועות ההון למשק.
הצטרפות ישראל לארגון OECD ולרשימת המדינות המפותחות תביא בוודאי לשיפור מעמדה הבין-לאומי, תקטין את עלויות גיוס ההון שלה, וכן תחייב אותה לעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים מקובלים בניהול מדיניותה הכלכלית. עצם המחויבות לעמוד בסטנדרטים גבוהים עשויה להביא לשיפור נוסף בנתוני היסוד של המשק ולהגדיל את כוח המשיכה שלו בעיני משקיעים זרים. מהעבודה עולה, כי ההצטרפות לארגון כשלעצמה, לא הביאה לשינוי משמעותי בהיקף תנועות ההון אל ומהמדינות שהצטרפו ל- OECD, בהשוואה לקבוצת הביקורת של מדינות שלא הצטרפו לארגון. בחלק מהמשתנים ניכר שיפור דווקא בשנים שלפני ההצטרפות לארגון - ממצא סביר, שכן שיפור מתמשך בנתוני היסוד של המשק הוא תנאי קבלה לארגון. בדירוג האשראי ניכר מתאם חיובי בין ההצטרפות לארגון לשיפור בדירוג.
בחינת היקף ההשקעות הפיננסיות הזרות במניות בארבעה משקים שעברו בעשרים השנים האחרונות לקטגוריית המשקים המפותחים של MSCI מעלה כי המדינות נהנות מהמשך השקעות זרות במניות, ובמשך רוב הזמן - גם מיתרת החזקות העולה על זו הנגזרת מחלקן במדד ה- MSCI. לא נמצא ביסוס לטענה כי הירידה למשקל הנמוך מאחוז אחד בתיק השוק (במדד המדינות המפותחות), הובילה לירידה משמעותית בהיקף ההשקעות בטווח הקצר, או לפגיעה בהן לאורך זמן. עם זאת, לא ניתן לקבוע בצורה חד-משמעית כי לא יחולו, בטווח הקצר, מימושים מסוימים בהשקעות במשק כתוצאה מהתאמת תיקים אוטומטית של קרנות השקעה "פאסיביות" המתמחות בהשקעה במשקים מתפתחים לסיווג החדש – אך זו עשויה להתקזז על ידי התאמה בכיוון ההפוך: כניסת השקעות מקרנות "פאסיביות" המתמחות בהשקעה בשווקים מפותחים.