14.03.2012
 
קטע מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2011 שיפורסם בסוף החודש:
עתירות ההון האנושי של היצוא הישראלי
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
לתיבה המלאה בקובץ PDF: - לחץ כאן
 
המשק הישראלי מתאפיין בעתירות הון אנושי גבוהה של ענפי היצוא, כפי שעולה ממדד המתבסס על נתוני היבוא של ארה"ב ממדינות שונות. המדד מראה שהרכב היצוא של ישראל דומה לזה של מדינות מפותחות מאוד שבהן התוצר לנפש גבוה יותר מאשר בישראל.  
במהלך העשור האחרון גדל נתח השוק של היצוא הישראלי בשוק האמריקאי, במקביל לעלייה תלולה בעתירות הטכנולוגית של היצוא, דבר המעיד על הצלחתן של התעשיות המתקדמות של ישראל.  
היצוא הישראלי דומה במיוחד לזה של מדינות מערב אירופה, המתמחות אף הן ביצוא עתיר טכנולוגיה והון אנושי. המשבר הכלכלי הפוקד את אירופה צפוי להביא להפחתת עלויות הייצור של היצואנים האירופיים ולפיחות האירו, ולכן היצואנים הישראליים ייתקלו בתחרות חזקה יותר.  
הרכב היצוא של ישראל דומה לזה של מדינות מפותחות מאוד, וכן דומה לזה של מדינות שבהן התוצר לנפש גבוה הרבה יותר מאשר בישראל. כדי לכמת זאת נעזרנו בנתוני יבוא מפורטים של ארה"ב, ומהם יצרנו מדד המאפיין את הענפים השונים על פי רמת הפיתוח של המדינה המייצאת. המדד נותן ביטוי לעתירות ההון האנושי והטכנולוגי הגלום בכל ענף. המדד מדרג את ישראל, מבחינת הרמה הטכנולוגית של היצוא, כחמישית בין כל המדינות המייצאות לארה"ב; זאת משום שישראל מתמחה בתרופות, ציוד רפואי ומדעי וציוד צבאי – ענפים בעלי עתירות גבוהה במיוחד של הון אנושי וטכנולוגי. ישראל מקדימה מדינות גדולות המפותחות ממנה בהרבה, כדוגמת גרמניה, יפן ושבדיה – מדינות המתאפיינות ביצוא עתיר טכנולוגיה עילית, אך מייצאות גם מענפים המאפיינים מדינות מתפתחות. מכאן שדירוג גבוה של מדינה לפי מדד זה (גבוה מדירוגה מבחינת התוצר לנפש הכללי שלה) יכול לרמז דווקא על קושי להתחרות מול מדינות מתפתחות בענפים מסורתיים, ועל נטישתם של ענפים אלה בשל התחרות הגוברת מצד מדינות מתפתחות. אנו בוחרים לפרש את המדד הגבוה של ישראל בעיקר כסימן לאיתנות של ענפי היצוא; זאת משום שמשקל היצוא בתוצר של ישראל גבוה בהשוואה בין-לאומית, והחשבון השוטף נמצא בעודף, בעוד שמדינות המתקשות להתחרות בשוקי העולם יתאפיינו לרוב במגזר יצוא קטן יחסית ובגירעון בחשבון השוטף. זאת ועוד, במהלך העשור האחרון גדל משמעותית נתח השוק של ישראל ביבוא של ארה"ב, במקביל לעלייה תלולה בעתירות הטכנולוגית של היצוא, בזמן שהמדד הממוצע של כל המדינות האחרות לא עלה.
 

 
ההרכב הענפי של היצוא הישראלי דומה במיוחד לזה של מדינות מערב אירופה. המשבר הכלכלי הפוקד את גוש האירו צפוי להביא להפחתת עלויות הייצור של היצואנים האירופיים, המתמחים אף הם ביצוא עתיר טכנולוגיה והון אנושי, ולפיחות האירו, ואלו יגבירו את יכולת התחרות שלהם ביצואנים הישראליים. מנתוני היבוא של ארה"ב עולה שמשקלן של 27 מדינות האיחוד האירופי בצירוף מדינות אפט"א (שווייץ, נורבגיה ואיסלנד) בסך היבוא של ארה"ב מגיע ל-21 אחוזים בלבד; אך משקלן של מדינות אלו בענפי היצוא המרכזיים של ישראל גבוה הרבה יותר: הוא מגיע ל-75 אחוזים בענף היצוא המרכזי של ישראל לארה"ב, תרופות וציוד רפואי, ומתקרב ל-50 אחוזים בשני ענפי יצוא חשובים אחרים של ישראל – ציוד רפואי ומדעי וציוד צבאי. כאשר משקללים את הנתח האירופי בענפים השונים על פי משקלותיהם ביצוא של ישראל לארה"ב (ולא ביבוא של ארה"ב)[1] מתקבל שנתח השוק של מדינות האיחוד האירופי בצירוף אפט"א ביבוא של ארה"ב עולה מ-21 אחוזים ל-44 אחוזים – נתון המבטא את המשקל הסגולי של אירופה כמתחרה ליצוא הישראלי. המשקל הסגולי של מדינות אחרות, כדוגמת סין, קנדה ויפן, נמוך בהרבה ממשקלן ביבוא של ארה"ב, ומשמע שמידת התחרות בין היצוא שלהן לזה של ישראל בשוק האמריקאי נמוכה ביחס לנתח השוק שלהן בשוק האמריקאי. לדוגמה, הנתח של סין ביבוא האמריקאי הוא 22 אחוזים, אך הנתח המשוקלל על פי ענפי היצוא של ישראל הוא 13 אחוזים בלבד. מדינות האיחוד הן המתחרות העיקריות ליצואנים הישראליים לא רק בשוק האמריקאי, שהוא שוק היעד החשוב ביותר של ישראל, אלא גם באזורים אחרים של העולם: שכן הדמיון בין ענפי היצוא של ישראל לזה של מדינות אירופה עולה בהרבה על הדמיון של היצואניות הגדולות האחרות לארה"ב
[1] על פי נתוני היבוא של ארה"ב, המכילים פירוט של 138 ענפי יבוא.
 
הנתח של מדינות נבחרות ביבוא של ארה"ב, והנתח המשוקלל שלהן על פי היצוא של ישראל לארה"ב
     
הנתח ביבוא ארה"ב משוקלל הנתח ביבוא של ארה"ב  
לפי היצוא של ישראל לארה"ב  
41% 20% האיחוד האירופי
13% 23% סין
11% 14% קנדה
7% 13% מקסיקו
6% 8% יפן
8% 5% גרמניה
2% 3% דרום קוריאה
7% 3% בריטניה
6% 2% צרפת
4% 1% אפט"ה
 
העובדה שהרכב היצוא של ישראל דומה לזה של מדינות מפותחות ממנה מרמז על קיומה של תופעה המכונה "כלכלה דואלית": מגזר עתיר טכנולוגיה, שהוא המקור לרוב הערך המוסף הגלום ביצוא הישראלי (ול-45 אחוזים מנפחו), ולצדו מגזר מסורתי, המתקשה להתחרות בשוק הבין-לאומי. (עיקר היצוא שאינו טכנולוגי נובע מכריית מחצבי טבע ועיבודם, מתיירות ומספנות) . מגזר הטכנולוגיה העילית מתאפיין בפריון גבוה מאוד, מתגמל את עובדיו בשכר כפול ויותר מהממוצע במגזר העסקי, אך חלקו בתעסוקה קטן יחסית – 10 אחוזים מעובדי המגזר העסקי; נכללים בו בין היתר מרכזי מו"פ של חברות זרות מובילות, חברות הזנק חדשניות, שירותי תוכנה מתקדמים, תעשיית תרופות וציוד רפואי, חלקים גדולים מהתעשייה הביטחונית ותעשיית האלקטרוניקה. המגזר העסקי הלא-טכנולוגי מעסיק את מרבית העובדים במשק, אך הוא ממעט בהשקעות במחקר ופיתוח, עיקר תוצרתו מיועדת לשוק המקומי – והשכלת עובדיו ושכרם נמוכים יחסית.