| 09.06.2011 |
| |
קטע מתוך סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים שתופיע בקרוב:
מלימודים לעבודה: תעסוקת צעירים בישראל |
|
| |
|
|
| |
|
|
| |
| כמחצית מאוכלוסיית הצעירים בישראל העומדים בראשית דרכם בשוק העבודה הם חסרי השכלה על-תיכונית. |
 |
| מתוך הצעירים שלמדו פחות מ-12 שנות לימוד, כמחצית למדו בתיכון מקצועי, ורק כ-10 אחוזים מהם עברו קורס מקצועי במסגרות אחרות. |
|
| שיעור התעסוקה של צעירים חסרי השכלה על-תיכונית ירד בשנים האחרונות בכ-10 נקודות אחוז. |
|
| העיסוק של צעירים בחלק ממקצועות התעשייה (למשל מכונאות תעשייתית) פוחת, בעוד שגובר עיסוקם במספר תחומי שירותים (למשל מכירות). אף על פי כן, מקצועות השירותים נלמדים רק במינון נמוך בבתי הספר המקצועיים. |
|
| לאחרונה ננקטים צעדים להגדלת היקף ההכשרה במהלך הלימודים בתיכון. לעומת זאת בולטים בחסרונם קורסים להכשרה מקצועית מאוחרת יותר, ומדיניות בתחום ההכוונה התעסוקתית של צעירים. |
|
| כמחצית מאוכלוסיית הצעירים בישראל, הנמצאים בראשית דרכם בשוק העבודה, חסרים השכלה על תיכונית, ולרבים מהם אין כל הכשרה ההולמת את צורכי שוק העבודה. העיסוק בשיפור המעבר של קבוצת אוכלוסייה זו (המכונה בארה"ב "The forgotten half") מלימודים לעבודה גבר בשנים האחרונות במדינות רבות. ניתוח מאפייני התעסוקה של צעירים, מעבר לניתוח כללי של התעסוקה, חשוב משני טעמים: האחד, שנות הכניסה לתעסוקה קריטיות לגבי המשך תעסוקה יציבה, שבצדה שכר הולם; השני, אוכלוסיית הצעירים עשויה לשקף את ההתפתחויות העדכניות של שוק העבודה. |
| איור 1 מלמד שהתעסוקה של צעירים בני 28–33 חסרי השכלה על תיכונית ירדה ב-12 השנים האחרונות. נתונים אלה חושבו לגבי הגברים היהודים (למעט אלה שמוסד הלימודים האחרון שלהם הוא ישיבה), משום שבקרבם לא חלו בשנים האחרונות שינויים שמקורם בשינוי דפוסי תעסוקה – כפי שקרה למשל בקרב הנשים והערבים. |
|
| |
|
|
| |
| מניתוח מאפייני הצעירים שלא פנו ללימודים על תיכוניים (להלן – לא משכילים) בהשוואה לאלו שפנו, עולה כי מעטים מקרב הלא משכילים עוברים קורס מקצועי כלשהו, שעשוי לסייע במעבר מלימודים לעבודה. דווקא משכילים עוברים יותר קורסים מקצועיים כאלה. |
| בדיקה של התפלגות המקצועות (לוחות 2-4 בתיבה המלאה) העלתה כי בהתאם למצב בשוק העבודה, הלומדים במקצועות המחשבים הם חלק מרכזי מאוד מהלומדים בחינוך הטכנולוגי; לעומת זאת, מקצועות השירותים – שצמחו מאוד בשוק העבודה –נלמדים במינון נמוך בבתי הספר, בעוד שמקצועות תעשייה, שחלקם מצויים בנסיגה בשוק העבודה נלמדים בהיקף נרחב בתיכון. דוגמא לכך הוא הלימוד הנרחב יחסית של תחום "מערכות הספק פיקוד ובקרה" - עיסוק במכונאות תעשייתית – שאינו הולם את צרכי השוק. כל אלה מחדדים את האתגר המתמשך בתכנון ההכשרה המקצועית בתיכון ואחריו. |
| התמקדנו בשתי שאלות עקרוניות הנוגעות למדיניות בתחום ההכשרה והתעסוקה של צעירים בישראל. השאלה הראשונה היא מה צריך להיות חלקה של הממשלה במימון ובניהול של מערך ההכשרה המקצועית בלימודים התיכוניים ואחריהם. מחד גיסא, הצורך של המעסיקים בכוח אדם מיומן יכול להתמלא תוך הכשרה ביוזמתם ובניהולם, ומה עוד שהם מצויים היטב בהתפתחות המיומנויות הדרושות בשוק העבודה. מאידך, ייתכן דווקא כי נדרשת מעורבות של הממשלה בתחום ההכשרה המקצועית, שכן שיקולי הרווח הצרים של כל פירמה עלולים להניב דרישה להכשרה בתחומים ספציפיים מדי, בתעשיות המצויות בנסיגה, או בענפים שכבר משופעים בבעלי מקצוע, כדי להגדיל את היצעם ולהוריד את שכרם. |
| השאלה השנייה היא מהו הדגש שיש לשים בהכשרה מקצועית במהלך הלימודים התיכוניים לעומת הכשרה מקצועית סמוך לכניסה לשוק העבודה ותוך כדי עבודה. נימוק מרכזי בעד הכשרה והתנסות מקצועית בתיכון הוא שהן פותחות צוהר לעולם העבודה, במיוחד לתלמידים המתקשים בלימודים עיוניים ומצויים על סף נשירה ממערכת החינוך. עם זאת, מיומנות מקצועית ספציפית אינה מספיקה בעולם שבו השיפורים הטכנולוגיים כה מהירים; דרושים כלים ללימוד נוסף או שינוי מקצועי במסגרות הכשרה מאוחרות ותוך כדי עבודה – במיוחד בישראל שבה השירות הצבאי דוחה את כניסתם של חלק מבוגרי התיכון לשוק העבודה. לכן חינוך מקצועי בבית הספר התיכון חייב להיות איכותי ומודרני, כזה שיקנה גם כישורים בסיסיים הניתנים ליישום בתחומים שונים (עבודה בצוות, יכולות תקשורת, משמעת, מוסר עבודה, פתרון בעיות, יוזמה, התמודדות עם מקורות מידע וכו') מתוך ראייה של גמישות תעסוקתית. לאחרונה ננקטים צעדים להגדלת היקף ההכשרה במהלך הלימודים בתיכון, ואילו הדגש בהכשרה המקצועית באמצעות קורס מאוחר יותר נחלש מאוד. מדיניות בתחום ההכוונה התעסוקתית של צעירים כמעט אינה קיימת. |
|
| |
|
