הדעות המובאות במחקר זה אינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל
במשק קטן ופתוח, כמו ישראל, שוק המט"ח משפיע מהותית על ההחלטות המוניטאריות והפיסקאליות; זאת לאור השפעותיו על השווקים הפיננסיים והכלכלה המקומיים. עבודה שנכתבה על ידי ד"ר בנצי שרייבר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל ופרופ' מנחם ברנר מאוניברסיטת NYU, בוחנת את היעילות הכלכלית ואת האינפורמציה שניתן לגזור משלושת שוקי אופציות שקל\דולר שפעלו בישראל בתקופה שבין אוקטובר 2001 ועד דצמבר 2004. שלושת השווקים בהם נסחרו אופציות שקל\דולר בתקופת המדגם, בנק ישראל, הבורסה בתל אביב, והשוק מעבר לדלפק (OTC), הנם בעלי מאפיינים שונים במונחי נזילות, שקיפות המידע, אופי השחקנים הפעילים בהם ומגוון המכשירים הנסחרים בהם. מציאות זו, בה נסחר אותו נכס בשלושה שווקים בעלי מאפיינים שונים זה מזה, הנה ייחודית ביותר והיא מאפשרת לבחון את היעילות התפעולית של כל שוק, את טיב התחזיות שניתן להפיק לגבי התנודתיות העתידית של שער החליפין שקל\דולר, את הקשרים בין השווקים השונים, ואת השפעותיהם של כל אלה על מחירי האופציות.
בעבודה שמתפרסמת היום מצאו ברנר ושרייבר כי עבור אופציות דומות הנסחרות בשלושת השווקים לא הייתה בתקופת המדגם אפשרות לרווחי ארביטראז' (רווח ללא סיכון). זאת, למרות ההבדלים במאפייני השווקים ובפרט בנזילותם כפי שנמדד למשל במרווחי קניה-מכירה (bid-ask spreads) ובניגוד לממצאים קודמים משנות התשעים של המאה הקודמת. עוד נמצא שהתחזית הטובה ביותר של התנודתיות העתידית של שער השקל\דולר הופקה מאופציות שקל\דולר שהונפקו על ידי בנק ישראל ושל אופציות שהן "כלכלית בכסף" (At-The-Money-Forward) הנסחרות בשוק מעבר לדלפק (OTC).