תגובת שוק העבודה בישראל למיתון - השוואה בין שני המיתונים האחרונים

05.10.2009

תגובת שוק העבודה בישראל למיתון - השוואה בין שני המיתונים האחרונים

השכר ותשומות העבודה במיתון הנוכחי הגיבו במהירות – ואף הקדימו מעט את תחילת המיתון – וירדו. זאת לעומת תגובה מאוחרת של השכר הנומינלי במיתון שהחל בסוף שנת 2000.
ההבדל בתגובה נובע בעיקר משוני בין שני המיתונים בדרך היווצרותם - התפתחות הדרגתית של המיתון הנוכחי, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, לעומת התפרצות מיידית של המיתון הקודם עם פרוץ האינתיפאדה באוקטובר 2000 והתפוצצות "בועת ההיי-טק".
על פי סקר החברות, המגזר העסקי צפה את תחילת המיתון הנוכחי ברביע שקדם לתחילתו, בו כבר חלה האטה חדה בצמיחה, ועל כן ערך את ההתאמות הנדרשות בתשומות העבודה ובשכר.
האירועים שהתרחשו בכלכלה העולמית במקביל להתפתחותו ההדרגתית של המיתון הנוכחי פגעו בענפים מוטי היצוא, ובפרט בענפי הטכנולוגיה העילית. כתוצאה מכך נפגעו השכר והתעסוקה בענפים אלה עוד טרם נכנס המשק למיתון של ממש.
מאז תחילת העשור נקלע המשק הישראלי לשתי תקופות מיתון: המיתון הראשון החל במהלך הרביע האחרון של שנת 2000 - על רקע ההאטה העולמית שהחלה בעטיו של משבר הטכנולוגיה העילית, ופרוץ אינתיפאדת אל-אקצה באוקטובר 2000 - ונמשך עד סוף הרביע האחרון של שנת 2003; המיתון השני החל ברביע האחרון של שנת 2008, שנה לאחר התחלתו הרשמית בארה"ב1.
שוק העבודה של המגזר העסקי הגיב בשני המקרים הן בהורדות שכר והן בצמצום תשומות העבודה (הנמדדות על פי סך שעות העבודה בשבוע), אך מהירות התגובה הייתה שונה בין שני המקרים, כפי שניתן לראות באיור 1: במיתון הראשון של שנות האלפיים השכר הנומינלי ותשומות העבודה החלו לרדת רק שלושה רביעים אחרי תחילת המיתון, ואילו במיתון הנוכחי החלו הירידות כבר ברביע השני של שנת 2008, רביע אחד קודם לתחילת המיתון.
הסיבה המרכזית להבדלים במהירות התגובה של שוק העבודה למיתון נעוצה בשוני במאפיינים בין שני המיתונים: המיתון הקודם החל בהפתעה, עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצה, והחמיר עם ההאטה העולמית בעקבות התפוצצות "בועת ההיי-טק". לעומת זאת, המיתון הנוכחי השתרר במשק הישראלי בהדרגה, לאחר שנה של האטה בצמיחת התוצר, תוצאת ההאטה העולמית והמיתון בארה"ב, שהחל עוד בדצמבר 2007. על פי סקר החברות, ענפי המגזר העסקי בישראל צפו את תחילת המיתון בארץ ברביע קודם שהחל, בו כבר חלה האטה חדה בצמיחה, ועל כן החלו כבר בהתאמות הנדרשות הן מבחינת השכר והן מבחינת תשומות העבודה.
תנאי הרקע הכלכליים שקדמו למיתון הנוכחי, ובעיקר הצטמצמות היקף הסחר העולמי והייסוף החד של השקל לאורך שנת 2008, פגעו בענפים מוטי היצוא בישראל, ובראשם בענפי הטכנולוגיה העילית, ולפיכך ירדו השכר הממוצע ומספר משרות השכיר בענפים אלו. הירידות החלו ברביע השלישי של השנה, רביע אחד לפני תחילת המיתון, ותרמו לירידת השכר בכלל המשק, מפני שיעורם הגדול של בעלי השכר הגבוה בענפים אלה.

^[1] עיתוי הכניסה למיתון הוגדר כאן כרביע הרביעי של שנת 2008 אשר בו ירד התוצר לראשונה. עם זאת, הגדרה אלטרנטיבית על פי ירידת התוצר לנפש הייתה מסמנת את הרביע השלישי של 2008 כעיתוי הכניסה למיתון.