01.02.2010
 
תמצית דברי נגיד בנק ישראל אתמול בערב במושב הפתיחה של כנס הרצליה
 
נגיד בנק ישראל נשא הערב את דברי הסיכום של מושב הפתיחה של כנס הרצליה, בו השתתפו מר דומיניק שטראוס קהאן, יו"ר קרן המטבע הבין-לאומית, הפרופסור אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבין תחומי, הגב' יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, הפרופ' אלקס מינץ, דיקן ביה"ס לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה,.
הנגיד ברך את שטראוס קהאן על בואו לישראל והשתתפותו בכנס, וציין את התפקיד החשוב שמילאה קרן המטבע הבין-לאומית בהפחתת הנזקים שנגרמו לכלכלת העולם כתוצאה מהמשבר הפיננסי.
הנגיד ציין את הצלחת המשק הישראלי בהתמודדות עם המשבר הפיננסי ואת הגורמים לכך, בראשם את איתנות וגמישות המערכת הפיננסית בישראל ערב המשבר, שאיפשרה לתמסורת המוניטרית לפעול היטב כך שהורדות הריבית של בנק ישראל גרמו למשק להגיב באופן חיובי. הוא ציין גם את התפקיד החשוב שמילא משרד האוצר, ואת העובדה שהגירעון ב-2009 היה, בסופו של דבר, נמוך מזה שתוכנן.
לאור השבריריות המאפיינת את היציאה מהמשבר בעולם, אמר הנגיד שיש למצוא את הדרך לשמור על האיזון במדיניות הפיסקלית והמוניטרית לאורך היציאה מהמשבר. באשר למדיניות המוניטרית, צריך מצד אחד למצוא את הדרך לכך שהמחירים לא יעלו מעל ליעד האינפלציה, ומצד שני לתמוך בהמשך ההתאוששות.
הנגיד התייחס גם לאתגרים המבניים הרבים העומדים בפני המשק. הנגיד הזכיר את הדוח"ות הרבים הנכתבים על ידי גופים בין לאומיים בהסתכלות על המשבר הפיננסי, ביניהם דו"חות באזל ודו"ח ה-Financial Stability Board, המשמשים לעזר בהסתכלות ובתכנון לעתיד. בהקשר לאתגרים העומדים מול המשק הישראלי ציין הנגיד את הנקודות הבאות:
בראש ובראשונה, ההצטרפות ל-OECD, שהנגיד אמר כי הוא מקווה שתסתיים תוך חדשים ספורים. הוא ציין את החשיבות של הדו"חות שהגיש ה-OECD לישראל באחרונה, דו"חות שלא היו מחמיאים מבחינת המצב הכלכלי חברתי, אך משמשים תפקיד חשוב בהעמידם מראה מול קובעי המדיניות במשק הישראלי, מזוית ראיה של כלכלנים בכירים מחו"ל.  
רפורמות בסקטור הפיננסי. הנגיד ציין את "רפורמת וולקר" שהוכרזה בימים אלו בארה"ב. הוא ציין שעלינו להמתין ולראות מה יעשה בארה"ב, אך הבהיר שהוא תומך עקרונית בעקרונות הרפורמה, ושנצטרך ללמוד אותם בישראל.  
המדיניות הפיסקלית: במהלך המשבר תפקדה הממשלה תוך התבססות על כלל מרסן ביחס להוצאותיה. בנק ישראל תמך בכלל הפיסקלי ששימש את הממשלה. עם זאת, כיום, כששיעור הוצאות הממשלה ביחס לתמ"ג דומה לממוצע ב-OECD ובהינתן הנטל הבטחוני על המשק הישראלי, מן הראוי שתתקבל החלטה לגבי הכלל המתאים בעתיד.  
הצורך בטיפול בתשתיות. יש צורך בטיפול ובהשקעה בתשתיות הפיזיות בישראל – תחבורה, חשמל, מים, וכו'. אולם, במקביל, קיים צורך בהשקעה בתשתיות האנושיות ושיפורן - טיפוח ההשכלה הגבוהה במשק הישראלי לצד השקעה בחינוך היסודי והתיכוני. הנגיד הדגיש שאם לא ינקטו פעולות בתחום ההשכלה הגבוהה והחינוך כבר עכשיו, נשלם מחירים כבדים בעתיד.  
בירוקרטיה. במה שקשור לבירוקרטיה, המשק הישראלי בולט לרעה. עובדה זו עולה מסקרים בינלאומיים שבוחנים גם את המשק הישראלי. מצד אחד יש בישראל מערכת מימון מתקדמת שמאפשרת לקבל מימון בזמן קצר יחסית. מצד שני, כשמדובר בממשקים עם השלטונות אנו סובלים מבירוקרטיה. ישנן דוגמאות רבות להשפעת הבירוקרטיה על התהליכים הכלכליים בישראל: משך הזמן הדרוש מהרגע שבו משקיע החליט לבנות מחסן עד לרגע שיזכה לחנוך אותו; ישראל מובילה לרעה במספר הגבוה של תשלומים לרשויות המס בשנה, ועוד.  
המצב הגאו פוליטי. במונחים כלכליים, השגת הסכם שלום יכולה להניב תשואה גבוהה, ולכן כדאי לנו להמשיך להתאמץ ולהשקיע בתחום זה. התשואה, לדברי הנגיד, לא תבוא דווקא מתחום הסחר, אלא מתחושת הביטחון שירגישו המשקיעים בארץ, והדגיש דווקא את המשקיעים המקומיים, שהתמריץ שלהם לבצע השקעות במשק יגדל בתנאים אלו. המשק הישראלי איתן וגמיש, ויכול לעמוד מול משברים שמשקים אחרים היו מתמוטטים מהם. העובדה שצמחנו בשיעור גבוה יחסית בשנים האחרונות אומרת שבתנאי שלום נוכל לצמוח אפילו יותר מהר מ-5-6%