| אין ספק שמה שראינו במערכת הפיננסית בשנה האחרונה, מאז נפילת ליהמן, זה משבר פיננסי חמור אנו עדיין לא יודעים כמה חמור יהיה המשבר בצד הריאלי. כלומר מה יהיה היקפן של הירידות בתמ"ג, אך כבר ברור שזה המשבר החמור ביותר מאז שנות השלושים. |
| אל לנו להגזים ביחס למשבר הנוכחי: אמנם יש הטוענים שעוצמתו מגיעה לזו של משבר שנות השלושים, אך לא כן הדבר: בשנות השלושים האבטלה בארה"ב הגיעה ל-30% ויותר; כעת שיעורה שם לא מגיע עדיין ל-10%. |
| גם טיפולן של מדינות העולם במשבר הנוכחי טוב הרבה יותר מן הטיפול במשבר של שנות השלושים. במשבר דאז דאגו כל העת לאזן את התקציב; וכפי שאומרים: מי שלא לומד מההיסטוריה עלול לחזור עליה. היום מדינות רבות מטפלות במשבר גם במחיר של גירעונות בתקציב. |
| נגיד ה-Fed, שבמקרה כתב את את התזה שלו על המשבר הגדול, הסיק במחקרו כי במשבר ההוא לא איפשרו לכמות הכסף לגדול, וכי זו הייתה טעות. כעת הוא מוסיף נזילות, וכך הצליח לייצב את המצב. |
| מצב המשק הישראלי |
| המשק הישראלי נכנס למשבר במצב טוב. הבעיה היום נובעת בעיקר מהמצב העולמי, לא מהמצב המקומי. הצמיחה העולמית בשנת 2009 תהיה, לפי התחזיות, 1.3%-. צפוי שתחזית זו תישאר בעינה בחודש הבא - סימן מעודד לאחר העדכונים המהירים כלפי מטה בחודשים האחרונים. |
| תחזיות הצמיחה של יפן וגוש האירו הן לצמיחה שלילית של 4.2% ו-6.2%, בהתאמה. אצלנו התחזיות של בנק ישראל הן לצמיחה שלילית של אחוז וחצי ב-2009 וחיובית של אחוז ב-2010. כלכלני משרד האוצר אופטימיים קצת יותר: הם צופים לשנת 2009 צמיחה שלילית של אחוז. מכל מקום, המציאות הוכיחה, לצערי, שהתחזיות אינן מדויקות. מה שיקרה בפועל תלוי במידה רבה במה שיקרה בעולם. |
| רמת הפתיחות של המשק הישראלי גבוהה מאוד. אנו מייצאים כמעט חצי ממה שאנו מייצרים. העליה החדה של היצוא בשנות התשעים ובשנים 2008-2003 היא אחד הגורמים החשובים לצמיחה המהירה במשק הישראלי. העליה הזאת ביצוא היא גם אחת הסיבות ללחצים לייסוף השקל: הרצון להשקיע בישראל הוא מקור נוסף לביקוש לשקלים וללחץ לייסוף השקל. |
| כבר בשנות השמונים התחלתי בחקר הכלכלה הישראלית. לו נשאלתי אז אם ייתכן שהמשק הישראלי יעבור אי פעם לעודף בחשבון השוטף, הייתי משיב בשלילה. והנה, כבר היום אנו בעודף, ולפי התחזיות נמשיך להיות בעודף. |
| המשק הישראלי עמד יפה בלחצים של השנתיים האחרונות. אירועים חיצוניים מן הסוג שבמשקים אחרים היו מזעזעים את הכלכלה (מחלת ראש הממשלה, ניצחון החמאס ועוד) כמעט לא השפיעו על המשק שלנו . מדוע? מפני שהמשק איתן מאוד; משום שהשווקים הפיננסיים המקומיים עמוקים ויציבים. |
| בשנה שעברה היה ייסוף גדול של השקל. רוב הציבור מעודכן בעיקר לגבי שער החליפין של הדולר, אולם חלק גדול מהמסחר עם העולם אינו בדולר אלא במטבעות אחרים. לכן אנו משתמשים במדד שער החליפין הריאלי על פי שותפות הסחר שלנו. מהרמה הגבוהה שאליה הגיע מדד זה (בסוף 2007 – כ-130) הוא ירד לרמה נמוכה של כ-110, אך כעת גובהו 122.1 - וזאת, בין היתר, בזכות פעילותנו בשוק המט"ח. |
| מדוע התערבנו בשוק המט"ח? ידענו שהמשק נמצא על סף מיתון, בגלל המיתון העולמי. לא רצינו להיכנס למיתון העולמי הזה עם שקל חזק, שהיה מקשה על היצוא שלנו, שהביקוש לו הוא, כאמור, חלק גדול מהביקוש לתוצרת שלנו. מלבד זאת, רזרבות מטבע החוץ שלנו לא היו גבוהות די הצורך. הרכישות שירתו אפוא שתי מטרות. הואיל ואנו עדיין בתוך המיתון, לא נאפשר ייסוף של השקל. |
| הכלי העיקרי שיש לבנק ישראל כדי להשפיע על האינפלציה הוא הריבית, העומדת כעת על חצי אחוז. אנו מצפים שכבר בחודש הבא האינפלציה תיכנס לתוך היעד וכי היא תישאר בתוכו בשנה הקרובה. חשובות ביותר הציפיות לאינפלציה לטווח הארוך; אלה נמצאות בתוך היעד מאז 2005, ולא יצאו משם; לפיכך יש למשקיעים אמון במדיניות, וזה ההישג החשוב של המדיניות המוניטרית:משקיע המתלבט אם לקנות אג"ח ממשלתיות או לחתום על חוזה ל-10 השנים הבאות וכד', לא יעשה זאת אם אינו בטוח לגבי האינפלציה בשנים הבאות. העובדה שהציפיות לאינפלציה הן בתחומי היעד מקטינה את פרמיית הסיכון הנדרשת בגינה והדבר מסייע למשק. |
| התקציב: בשנים האחרונות המשק הישראלי נהנה ממדיניות תקציב אחראית. בין 2003 ל-2008 הצליחה הממשלה להוריד את הגירעון בתקציב מ-5.3% ב-2003 לאיזון ב-2007. ב-2008 היה גירעון בגלל הקדמת הוצאות. בשנת 2009 ירדה גביית המס, משלוש סיבות: ירידה בגבייתו מהמגזר הפיננסי; ירידה ביבוא המכוניות, ועמה - בהיקף המס הנגבה ממקור זה; צמיחה שלילית. הממשלה הגדילה השנה את הוצאותיה , אך אנו רואים שהתקציב הנוכחי הוא אחראי. בארה"ב הגירעון מגיע ל-13%. אנו עדיין רחוקים מזה מאוד, אך גם לו רצינו לא היינו יכולים להגיע לשיעור זה, שכן לחוב של ישראל אין ביקוש כמו לזה של ארה"ב. בשבוע שעבר, בגלל גודל הגירעון, ירד דירוג האשראי של אנגליה, והיום מדברים גם על אפשרות להורדת הדירוג של ארה"ב. |
| החוב הציבורי של ממשלת ישראל היה ב-2003 כמעט 100%, והודות למדיניות האחראית ירדנו אל מתחת ל-80%. ואולם כעת צפויה עלייה של יחס החוב לתוצר - מצב המגביל את האפשרות להגדיל את ההוצאות. |
| |
|
| מצב הבנקים |
| אפשר לראות כי הבנקים איבדו בעקבות המשבר חלק גדול מערך השוק שלהם עם זאת,בישראל הירידה בערך השוק נמוכה יחסית. הבנק שאיבד פחות ערך מהאחרים הוא הבנק שעסק בעיקר במשכנתאות – היפוכו של המצב בארה"ב. המערכת הבנקאית הישראלית שורדת את המשבר החמור הזה. |
| מה עשה בנק ישראל כדי להתמודד עם המשבר? |
| הפחתות ריבית חדות - מאז אוקטובר 2008; |
 |
| רכישות מט"ח - מאז מארס 2008; |
|
| רכישות אג"ח. |
|
| הממשלה נוקטת מספר צעדים לשם סיוע לאשראי במשק: |
| זירוז ביצוע תכנית רב-שנתית להשקעה בתשתיות; |
|
| הכשרה מקצועית; |
|
| עידוד תעסוקה ויצירת מקומות עבודה: |
|
| הגדלת תקציבי המדען הראשי בכ-900 מיליון ש"ח; |
|
| שיפוץ מוסדות לימוד בכ-400 מיליון ש"ח; |
|
| תקצוב חוק עידוד השקעות הון ב-900 מיליון ש"ח לשנתיים; |
|
| הגמשת תקופת האכשרה בחוק ביטוח אבטלה והארכת תקופת הזכאות לתשלום; |
|
| תמרוץ שילוב ישראלים בענף הסיעוד, להחלפת עובדים זרים, ופיילוט באותו כיוון בענף החקלאות; |
|
| חיזוק האכיפה לצמצום מספר העובדים הזרים; |
|
| ערבויות מדינה לאשראי לבניית דירות שאינן דירות יוקרה; |
|
| הקמת קרן סיוע למפעלים בפריפריה. |
|
| כללו של דבר - קברניטי המשק נוקטים צעדים כדי למתן את המיתון. יחד עם זאת, מדובר במשבר עולמי גדול, וההערכה היא ששיעור האבטלה יעלה ויתקרב ל- 9%. |
| אני מאמין שבעזרת מקבלי ההחלטות במשק והמגזר הפרטי נוכל לצאת מהמשבר. יש לנו סקטור פרטי יזמי מאוד וחזק מאוד, שכל הזמן מחפש הזדמנויות ותר אחר שווקים חדשים. אנו מצדנו, נמשיך לתרום להתאוששות המשק ולחזרה לצמיחה. |