תמצית דברי נגיד בנק ישראל היום בכנס בנושא הישגים ואתגרים באימוץ באזל II בישראל.

18.03.2010

תמצית דברי נגיד בנק ישראל היום בכנס בנושא הישגים ואתגרים באימוץ
באזל II בישראל.

נגיד בנק ישראל נשא הבוקר דברים בכנס שעורך הפיקוח על הבנקים בתל אביב בנושא הישגים ואתגרים באימוץ באזל II בישראל. בראשית דבריו הודה הנגיד למפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו, ולעובדי הפיקוח, וציין את העובדה שהם הצליחו להשלים את רפורמת באזל II ולהכניסה לתוקף על פי לוח הזמנים המקורי, על אף המשבר הפיננסי.

הנגיד התייחס לחילוקי דיעות הקיימים בעולם סביב גישת באזל II, כאשר מצד אחד טוענים שיישום באזל II בעולם לא הצליח למנוע את המשבר הפיננסי, ומצד שני בארה"ב, שם התחיל המשבר, לא יושמה הרפורמה על פני כל המערכת הבנקאית. לדעתו של הנגיד, מערכת באזל II, כמו כל מערכת פיקוח אחרת, מצריכה בחינה ושינויים מתמידים היות והמערכת הפיננסית היא דינאמית, ומתחדשת כל הזמן. בבסיסה, מערכת באזל II מתמקדת בניהול הסיכונים כגורם מפתח ביציבות הפיננסית – וזהו ללא ספק בסיס נכון, כמו גם הצורך לאפשר לבנקים גמישות בעיצוב מערכות בקרת הסיכונים שלהם. הנגיד הוסיף שבבסיסה באזל II מציעה גישת פיקוח למוסדות הבנקאיים האינדיבידואלים. אולם, המשבר הנוכחי לימד אותנו איזה נזק יכולים מוסדות אינדיבידואלים לגרום למערכת כולה, ולכן תשומת הלב עברה להסתכלות על כלל המערכת.

הנגיד התייחס להבדלים בין המדינות השונות באופן שבו בא המשבר לידי ביטוי ובדרכי ההתמודדות איתו. בין היתר, ציין את העובדה שמדינות שבהן המשבר הפיננסי לא הכה באופן ישיר, בעיקר מדינות מתפתחות, מתמודדות טוב יותר עם המשבר הריאלי שבא בעקבותיו. הוא התייחס גם לסוגיית הכלים העומדים לרשות הבנק המרכזי בבואו להשפיע על מצב המערכת הפיננסית. כלי הריבית הוא כמובן כלי מרכזי, אבל גם דרישת הלימות ההון היא כלי שהבנק משתמש בו. כאן עולה סוגיית המחזוריות של הלימות ההון, כאשר מדינות מסויימות נוטת להשתמש בכלי זה ככלי אנטי מחזורי, כלומר, להפחית את הלימות ההון בתקופות של שפל ולהגדיל אותה בתקופות של גאות.

לגבי סוגיית רשויות הפיקוח על המערכת הפיננסית, הזכיר הנגיד את העובדה שבארה"ב מתגבשת הסכמה שיש לרכז את הפיקוח בבנק המרכזי. הבנק המרכזי הוא הגוף היחיד שיכול לשמש כמלווה של מוצא אחרון. חוק בנק ישראל שאושר השבוע בכנסת מגדיר את השמירה על היציבות הפיננסית, במערכת הפיננסית כולה, כאחת המטרות של הבנק. הנגיד ציין שלמרות שברור שעל מנת לעמוד במטרה זו חיוני שסמכויות פיקוח ישכנו בבנק המרכזי, הרי שהדיון בסוגייה בישראל עדיין נמשך, ועל בנק ישראל וגופים נוספים להמשיך להציע גישות ופתרונות שמתאימים לפיקוח על היציבות הפיננסית במשק קטן ופתוח. בכל מקרה, ברור שהבנק חייב לפחות לקבל את כל המידע והנתונים שדרושים לו לשם כך.

.לסיכום דבריו אמר הנגיד שאין לנו זמן לבזבז – גופי הפיקוח בישראל חייבים להמשיך לפתח את מערכות הבקרה והפיקוח על היציבות הפיננסית, בהסתמך על דו"חות שיתפרסמו בעולם ותוך התייחסות למאפיינים המיוחדים של המשק הישראלי.