26.01.2010
 
תמצית הדברים שנשא היום המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צביקה אקשטיין, בפני ועידת המנהלים השנתית של המי"ל [המרכז הישראלי לניהול]
 
המשנה לנגיד בנק ישראל: "ישראל היטיבה לעבור את המשבר יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות"
"ישראל היטיבה לעבור את המשבר העולמי יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות. זאת בזכות כמה רכיבים מרכזיים שאפיינו את המשק הישראלי ערב המשבר ובמהלכו" - כך אמר היום פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בהרצאה שנשא בפני ועידת המנהלים השנתית של המי"ל. ואלה הרכיבים שמנה:
מדיניות מוניטרית גמישה עם יעד אינפלציה (3%-1%) ונכונות להתערבות בשווקים הפיננסיים כשהם סוטים מהתנהלות התואמת תנאים כלכליים בסיסיים.  
מדיניות אחראית ושמרנית של פיקוח על הבנקים, המתמקדת בסיכונים של שוקי ההלוואות והכספים.  
מדיניות פיסקלית מאוזנת בשילוב עם יחס חוב-תוצר נמוך (77%)- מדיניות המתבססת על המייצבים האוטומטיים, כלומר על הגדלת הגירעון באמצעות ירידה במיסוי ולא באמצעות מערכת תמריצים המגדילה את בסיס ההוצאה הציבורית.  
עודף משמעותי בחשבון השוטף, ייצוא עתיר טכנולוגיות מתקדמות ואטרקטיביות של המשק הישראלי בקרב משקיעים זרים ומקומיים .  
"החולשות המרכזיות של המשק, שעמן עלינו להתמודד ביום שלאחר המשבר", הוסיף פרופ' אקשטיין, "הן הפריון הנמוך בענפים הלא-מייצאים - ענפי השירותים, הפיננסים והמגזר הציבורי - ואי השוויון הגבוה בהכנסות משקי הבית". אי-השוויון מתבטא בשיעור עוני גבוה, הנובע משיעורי תעסוקה נמוכים, משכר נמוך בעבודות הדורשות מיומנות נמוכה וממערכת מוגבלת של שירותי רווחה לאוכלוסיות החלשות.
בהמשך דבריו התייחס פרופ' אקשטיין לאתגרי המדיניות הפיסקלית, והדגיש כי ההשקעה בישראל, יחסית לתוצר, בשירותי בריאות, בתשתיות, בשירותי רווחה ובשירותים תומכי תעסוקה היא מהנמוכות במדינות המפותחות. "לאחר החסרת ההוצאה הציבורית על ריבית וביטחון", הוסיף, "היקף ההוצאה הציבורית בישראל נמוך ביחס למשקים אחרים". לדברי פרופ' אקשטיין, כדי להבטיח צמיחה בת-קיימא, עלינו להתמודד עם אתגרי מערכת החינוך ולהתמיד ביחס חוב-תוצר יורד עלינו לשקול מחדש את תוואי הורדת המסים, ולשמר, בתקציב 2011, את גודלה הנוכחי של ההוצאה ביחס לתוצר.