לצמיחה כלכלית היבטים מקרו כלכליים – המשפיעים על כלל המשק וקובעים את רמת הסיכון הכלכלי והיבטים מיקרו כלכליים, הבאים לידי ביטוי בשיעור התעסוקה והתוצר לעובד. מנועי הצמיחה העיקריים של המשק הם בהורדת רמת הסיכונים הכלכליים של המשק על ידי שמירת מסגרות התקציב, הורדת יחס החוב לתוצר ושמירה על יציבות המחירים במסגרת יעד האינפלציה. כמו כן יש למקד מדיניות המגדילה את שיעור המועסקים והפריון. בנוסף, ליציבות הגיאו פוליטית מרכיב דומיננטי בשמירה על הצמיחה.
יש צורך לאמץ את היעד של יחס החוב לתוצר של 60 אחוזים לקראת אמצע העשור הבא. בבנק ישראל רואים בתהליך ירידת יחס החוב לתוצר יעד כלכלי מרכזי להקטנת סיכוני המשק והגדלת פוטנציאל הצמיחה. בהנתן הסיכונים הגיאו פוליטיים המיוחדים של ישראל יש צורך להשיג יעד אף נמוך מזה לקראת סוף העשור הבא. כל זאת כאשר הוצאות הסקטור הציבורי הן מתחת ל-45 אחוזי תוצר, מאזן התשלומים באיזון מסחרי ויש עודף בחשבון השוטף.
התוצר לנפש הוא מכפלה של הפריון לעובד בשיעור המועסקים מהאוכלוסייה – רכיבים בהם המשק הישראלי נמוך בהשוואה בין-לאומית. מדיניות תומכת בצמיחה צריכה להיות ממוקדת לאוכלוסיות שהשתתפותן בשוק העבודה נמוכה ולענפים בהם הפריון נמוך. במסגרת האג'נדה הכלכלית-חברתית שאימצה הממשלה באפריל 2007 מפותחים כלים ייעודיים להעלאת ההשתתפות בשוק העבודה של אוכלוסיות אלה – בפרט בעלי השכלה נמוכה ובעלי חסמים להשתתפות בשוק העבודה, ולהגדלת הפריון בפרט בתעשיות המסורתיות.
בנוסף למסגרת המאקרו כלכלית מנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הם: 1. גידול משמעותי בתעסוקה ובשכר של בעלי המיומנויות הנמוכות במשק – ערבים, חרדים ועוד אלפי אזרחים הנמצאים בשולי החברה. 2. שיפור הפריון בענפי התעשיה המסורתית והשירותים על ידי עידוד החדשנות במוצרים ותהליכי יצור.
