תנועות ההון של הסקטור הפרטי הלא בנקאי מחצית הראשונה של 1999
במחצית הראשונה של שנת 1999 הסתכמו תנועות ההון של הסקטור הפרטי הלא-בנקאי ביבוא
של כ- 2 מיליארדי דולרים, שמקורם בהשקעות של תושבי חוץ.
במגזר תושבי ישראל נרשם, במחצית הראשונה של 1999, יצוא הון של כ- 390 מיליון דולר,
בהמשך ליצוא הון ניכר בשליש האחרון של שנת 1998 (2.4 מיליארדי דולרים).
במחצית הראשונה של 1999 התחדשו ההנפקות בחו"ל של חברות ישראליות, ואלה הסתכמו
בכ- 0.7 מיליארדי דולרים, לאחר עצירתם בשליש האחרון של שנת 1998.
הפעילות של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב נשארה ממותנת גם ב- 1999.
סך האשראי במט"ח שנטלו תושבי ישראל מחו"ל - אשר נלקח לטווחי זמן ארוכים ושימש
למימון השקעות - הסתכם במחצית הראשונה של 1999 בכ- 1.8 מיליארדי דולרים, והתרכז
ברובו בידי מספר קטן של חברות.
מנתוני מחלקת הפיקוח על מט"ח עולה, כי במחצית הראשונה של שנת 1999 התחדש יבוא ההון
למשק, לאחר יצוא הון שאפיין את השליש האחרון של שנת 1998. שינוי זה נבע מעלייה בהיקף
ההשקעות במשק של תושבי חוץ - בעיקר השקעות ישירות והנפקות של חברות ישראליות בחו"ל.
ב- 1999 התחדשה נטילת האשראי במט"ח ע"י תושבי ישראל, בארץ ובחו"ל, וזו הסתכמה
מתחילת השנה בכ- 1.8 מיליארדי דולרים. במקביל, גדלו הפיקדונות במט"ח של תושבי ישראל
בארץ ובחו"ל בכ- 2.5 מיליארדי דולרים (מתוכם - 1.3 מיליארדי דולרים פיקדונות בארץ).
תושבי ישראל
החשבון הפיננסי של תושבי ישראל הסתכם במחצית הראשונה של 1999, ביצוא הון של כ- 390
מיליוני דולרים, בהמשך ליצוא הון של כ- 2.4 מיליארדי דולר בשליש האחרון של שנת 1998. יצוא
ההון ב- 1998 התבטא בעיקר בגידול בפיקדונות במט"ח, על רקע המשברים הפיננסיים בעולם
והפיחות המהיר באותה תקופה. בפיקדונות אלה נמשכה הצבירה גם בשנת 1999 - הן ע"י
התאגידים והן ע"י היחידים - כאשר כמחצית מהצבירה מקורה בגידול בפיקדונות בחו"ל של
חברות שהנפיקו בחו"ל ושהעדיפו משיקולים שונים להשאיר את תמורת הגיוס בחו"ל. בפיקוח על
מט"ח מציינים, כי במחצית הראשונה של השנה התעצמה הריכוזיות שאפיינה את האשראי
במט"ח גם ב- 1998. מניתוח התפלגות האשראי עולה, כי בחברות הקטנות - שרגישותן לפערי
ריבית ולסיכון שער החליפין גבוהה יחסית - נמשכה מגמת פירעונות האשראי שהחלה בחודש
ספטמבר 1998, אם כי בעוצמה פחותה. זאת, על רקע העלייה בפערי הריביות והירידה בסיכון שער
חליפין בתקופה זו, בהשוואה לשליש האחרון של שנת 1998. במקביל, גם החברות הגדולות פרעו
אשראי בחודשים ספטמבר עד נובמבר 1998, אך לעומת הקטנות הן שינו את התנהגותן בחודש
דצמבר אשתקד והמשיכו את נטילת האשראי גם במחצית הראשונה של 1999. אשראי זה, כאמור,
היה מרוכז בידי מספר קטן של חברות שביצעו עסקאות גדולות של רכישת מניות בבורסה בת"א,
כ"בעלי עניין", והשקעות בתשתית. האשראי שנלקח ב- 1999 על-ידן הוא בעיקר אשראי לזמן
ארוך.
עוד מציינים בפיקוח על מט"ח, כי במחצית הראשונה של 1999 נשאר משקל האשראי במט"ח בסך
האשראי במשק יציב ברמה דומה לזו ששררה מאמצע שנת 1997, כ- 38%. כזכור, מאמצע 1997
ננקטה מדיניות של אי-התערבות בשוק מטבע חוץ, ורוחבה של רצועת הניוד הורחב. בחינת
ההתפלגות הענפית של האשראי במט"ח מאז חודש ספטמבר 1998 מצביעה על המשך ירידה
באשראי במט"ח של ענף הבנייה - בו נרשמו פירעונות נטו של כ- 570 מיליוני דולרים, לאחר
צבירה בשנים הקודמות. בחינת ההתפלגות המטבעית של האשראי מצביע על עלייה במשקל
האשראי הדולרי ב- 1999, תוך ירידה במשקל האשראי בפרנקים שוויצרים, שהועדף בעבר.
האשראי הישיר מחו"ל הסתכם במחצית הראשונה של השנה בכ- 450 מיליוני דולרים, שמקורו
בגיוס של חברת חשמל. רב כספי הגיוס נשארו בפיקדון בחו"ל ולכן לא התבטאו ביבוא הון נטו של
תושבי ישראל.
תושבי חוץ
ההשקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי הסתכמו במחצית הראשונה של השנה בכ- 2 מיליארדי
דולרים, מזה כ- 1.7 מיליארדים הן השקעות ישירות וכ- 0.3 מיליארד דולר הן השקעות בתיק ני"ע
למסחר. כמיליארד דולרים מההשקעות ב- 1999 מרוכזות בשלוש חברות. בהשקעות פיננסיות
בשוק המשני בחו"ל נרשמו מימושים נטו של כ- 450 מיליוני דולר. רובם של מימושים אלה נבעו
מפעילות בין תושבי חוץ אשר שנתה את סיווג ההשקעה מהשקעה בני"ע להשקעה ישירה, ללא
שינוי סך ההשקעה.
מהפיקוח על מט"ח נמסר עוד, כי בתחום ההשקעות בני"ע ישראליים סחירים, ניכר הבדל
בפעילות תושבי חוץ בבורסה בתל-אביב בהשוואה להשקעותיהם בני"ע אלה בשוק הראשוני
בחו"ל. בבורסה בתל-אביב לא נרשמו השקעות נטו של תושבי חוץ במחצית הראשונה של השנה.
למעשה, מאז חודש אוגוסט 1998 - כאשר החלו מימושים על רקע המשבר הפיננסי העולמי אשר
הביא את המשקיעים הזרים לממש את השקעותיהם בני"ע בשווקים מתעוררים, כולל בישראל,
ולהגדיל את נזילותם - לא חזרו תושבי החוץ להיקפי ההשקעות בבורסה בתל-אביב אשר שררו
לפני כן. לעומת זאת, בהנפקות של חברות ישראליות בחו"ל ניכרת התאוששות משמעותית והן
הסתכמו במחצית הראשונה של השנה בכ- 700 מיליוני דולרים - ככל הנראה על רקע עליות
המחירים בבורסה בארה"ב והגיאות בשוק ההנפקות של חברות קטנות. זאת, לאחר שבתקופת
המשבר הפיננסי חלה ירידה חדה במחיריהן של חברות קטנות, ונעצרו כמעט לחלוטין הנפקות
מתוכננות. בשנת 1998 כולה הסתכמו הנפקות אלה בכ- 300 מיליוני דולרים בלבד.