עיקרי הדברים:
- מיצוי פוטנציאל ההון האנושי של קבוצות אוכלוסייה בתת־ייצוג במגזר ההייטק, ובפרט של האוכלוסיות הערבית והחרדית, חשוב להמשך צמיחתו של המגזר ושל כלל המשקה ישראלי.
- בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת בשיעור הערבים מקרב בוגרי מקצועות ההייטק, אולם לא חלה עלייה מקבילה בחלקם בקרב המועסקים במגזר ההייטק. עובדה זו מעידה על קיומו של אתגר בשלב הכניסה לתעסוקה, נוסף על חסמי ההשכלה.
- שיעור הנשים החרדיות המועסקות במגזר ההייטק עלה בעשור האחרון ואף מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה. מרביתן רכשו את השכלתן במסלולי הכשרה חלופיים במסגרת הסמינרים החרדיים, בפיקוח מה"ט. שכרן, עם זאת, נמוך יחסית לשכר יתר העובדים במשלחי יד טכנולוגיים במגזר ההייטק.
- שיעורם של הגברים החרדים הצעירים מכלל המועסקים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, למרות פתיחת מסלולים ייעודיים במכינות קדם אקדמיות וקמפוסים ייעודיים. מוקד החסם מצוי בשלב ההשכלה הבית־ספרית. זו אינה מקנה ידע מספק במקצועות ליבה. מסלולי הכשרה ייעודיים לא הובילו לעלייה בהשתלבותם בהייטק.