עיקרי הדברים:
  • מדדי אינפלציית ליבה, שאינם מוגדרים בישראל באמצעות מדד רשמי יחיד, נועדו לזהות לחצי אינפלציה רוחביים ומתמשכים ולסנן תנודות מחירים חולפות ברכיבים מסוימים. מדד ליבה טוב צריך להיות פחות תנודתי מהמדד הכללי, שלגביו נקבע יעד האינפלציה, ולשפר את חיזוי האינפלציה הכללית שנה קדימה.
  • ‫מבין המדדים שנבחנו, "מדד הליבה החציוני" – המתבסס בכל חודש על שינוי המחיר של הסעיף שבמרכז ההתפלגות המשוקללת של שינויי המחירים של סעיפי המדד – הציג את טעות החיזוי הנמוכה ביותר בחיזוי האינפלציה הכללית שנה קדימה, לצד תנודתיות נמוכה מזו של המדד הכללי.
  • לאורך המדגם, תחזית המדד החציוני הייתה קרובה יותר לאינפלציה שהתממשה בהשוואה לממוצע תחזיות החזאים הפרטיים. מול ציפיות שוק ההון וציטוטי חוזים על אינפלציה, טיב החיזוי תלוי בתקופה: המדד החציוני בלט בתקופות של אינפלציה נמוכה ויציבה, בעוד שבתקופות של אינפלציה גבוהה ותנודתית מדדי השוק סיפקו לעיתים תחזיות מדויקות יותר.

לניתוח המלא כקובץ PDF