תמצית
מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה במרץ 2026 בנוגע למשתני המקרו העיקריים – לרבות התוצר, האינפלציה והריבית.[1] התחזית גובשה תחת הנחת העבודה שמבצע "שאגת הארי" והלחימה בלבנון יסתיימו לקראת סוף חודש אפריל. כל עוד הלחימה נמשכת, המצב המיוחד בעורף וגיוס המילואים המוגבר יוסיפו להגביל את הפעילות. על פי תרחיש זה התוצר צפוי לצמוח בשנת 2026 ב־3.8% ובשנת 2027 ב־5.5%. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הראשון של שנת 2027) צפוי לעמוד על 2.3%. במהלך השנים 2026 ו־2027 הוא צפוי לעמוד על 2.2% ועל 1.8%, בהתאמה. הריבית הממוצעת ברבעון הראשון של 2027 צפויה לעמוד על 3.5%/3.75%.
הנחת העבודה בתחזית היא כי מבצע "שאגת הארי" תורם לירידה בחומרת האיום הנשקף מאיראן, ושלא יתקיים סבב לחימה נוסף באופק התחזית, אך הסביבה הגאו-פוליטית תהיה כזאת שתדרוש בשנת 2027 ואילך הוצאות ביטחון לשם היערכות לאפשרות של סבב כזה. בפרט, ההנחה היא שלא יחולו שינויים נוספים בהמשך השנה במסגרת התקציב לשנת 2026, מעבר לגידול בסך 39 מיליארדי ₪ שאושר על רקע מבצע "שאגת הארי".[2] כלומר, התחזית מניחה שהממשלה תנצל במלואה את הרזרבה שהוקצתה לצרכים ביטחוניים בשל הימשכות הלחימה במהלך חודש אפריל וכן תנצל את מרבית הרזרבה הכללית בסך 5.8 מיליארדי ש"ח למימון הוצאות הקשורות בלחימה. הנחה נוספת בבסיס התחזית היא שמחירי האנרגיה בעולם אמנם ירדו מעט עם סיום הלחימה, אך הם יהיו גבוהים יותר מרמתם לפני תחילתו.
התחזית משקפת פגיעה בפעילות בטווח הקצר, בעיקר על רקע המגבלות בעורף והפגיעה בהיצע העבודה לנוכח גיוס המילואים, לצד עלייה בסביבת האינפלציה כתוצאה מכל אלו, וכן כתוצאה מהתייקרות מחירי הנפט.
התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-וודאות – הן ביחס למשך הלחימה באיראן ובלבנון, והן ביחס לרמתם של הסיכונים הגיאופוליטיים בתום הלחימה. סיכונים אלו יבואו לידי ביטוי – בין השאר – בהיצע העבודה, בפרמיית הסיכון, בשער החליפין, במחירי הנפט בהוצאות הביטחון ובהשלכות של כל אלו על הפעילות במשק.
התחזית
חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רבעון תחזית מקרו-כלכלית שמתבססת על מספר מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות. בתהליך זה יש תפקיד מרכזי למודלים מסוג DSGE (Dynamic Stochastic General Equilibrium) שפותחו בחטיבת המחקר – מודלים מבניים שמבוססים על יסודות מיקרו-כלכליים. המודלים מספקים מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על המשק ומאפשרים לגבש את המידע מהמקורות השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות פנימית ובסיפור כלכלי. כמו כן המודלים מסייעים בניתוח תרחישים וחלופות מדיניות, ובכך תומכים בגיבוש מדיניות בתנאי אי ודאות.
[1] התחזית הוצגה לוועדה המוניטרית ב-29/3/2026, לקראת החלטת הריבית שהתקבלה ב-30/3/2026.
[2] מסגרת ההוצאה העדכנית עומדת על כ-699 מיליארדי ש"ח, לרבות רזרבה בסך 12.8 מיליארדי ש"ח שמיועדת למימון הוצאות הנובעות במישרין מהימשכות מבצע "שאגת הארי".