תקציר:
בתי הספר היסודיים של רשת מעיין החינוך התורני, מיסודה של תנועת ש"ס, הוקמו משלהי שנות השמונים והתרחבו במהירות. כיום לומדים בהם כ-50 אלף תלמידים, וכ-5% מתלמידי כיתה א' בחינוך העברי. מחקר זה בוחן, לראשונה, את השפעת הקמתם על מגוון משתני תוצאה של תלמידי החינוך היסודי יוצאי צפון אפריקה, שהתגוררו בשנות התשעים ביישובים עירוניים בפריפריה, שכ-6% מהם למדו ברשת.
כדי להתגבר על בעיית הסלקטיביות בבחירת ההורים את זרם החינוך של ילדיהם נעשה שימוש בשיטת הפרש ההפרשים, תוך ניצול הפתיחה המדורגת של בתי הספר הללו, וכן באמידות מרובות משתנים בשיטת הבחירה על הנצפים. בשתי השיטות אנו מפקחים על מגוון משתני רקע ונערכו אמידות בקרב אחים ואחיות בלבד.
תוצאות האמידות בשיטת הבחירה על הנצפים לאחים מלמדות שאצל בנים שלמדו בכיתה א' ברשת מעיין החינוך התורני, בהשוואה לבנים בעלי מאפיינים דומים שלמדו ביתר זרמי החינוך העברי יחדיו, ההישגים הלימודיים היו נמוכים יחסית: שיעור הנשירה בין כיתה י' לי"ב היה גבוה בכ-10 נקודות אחוז, שיעור הניגשים לבחינות הבגרות היה קטן ב-24 נקודות אחוז, שיעור הזכאות לתעודת בגרות היה נמוך ב-15 נקודות אחוז, ובסך הכול הם השלימו עד גיל 29 פחות שנת לימוד (לא כולל לימוד בישיבה גדולה) אחת. שיעור התעסוקה של הגברים בוגרי הרשת היה קטן ב-14 נקודות אחוז ושכרם השנתי ברוטו של המועסקים נמוך בקרוב לחמישית. הם התחתנו בגיל צעיר יותר, אך הביאו לעולם (עד גיל 29) כ-0.2 פחות ילדים. שיעור הילדים הבכורים שלהם שלמדו בגן ילדים חרדי לא היה שונה מזה של בוגרי זרמי החינוך העברי האחרים יחדיו.
באמידות בקרב אחיות נמצא כי אלו שלמדו בכיתה א' ברשת מעיין החינוך התורני חבשו את ספסלי החינוך החרדי בכיתה י' ב-6 נקודות אחוז יותר מאשר בנות אחרות בעלות מאפיינים דומים, והישגיהן הלימודיים היו טובים יחסית: הן ניגשו ב-20 נקודות אחוז יותר לבחינות הבגרות (והצליחו בבחינות באותה מידה), רכשו יותר השכלה על-תיכונית מקצועית ואקדמית, וסיימו עוד כ-1.4 שנות לימוד. שיעור התעסוקה של בוגרות הרשת היה דומה לזה של האחרות, ושכרן השנתי ברוטו היה גבוה בשליש. דפוסי הנישואים והילודה שלהן היו דומים לאלו של בוגרות זרמי החינוך העברי האחרים יחדיו, וכך גם שכיחות הלימוד של צאצאיהן בגן ילדים חרדי.
בשיטת הפרש ההפרשים – הבוחנת את ההבדלים בין תלמידים ותלמידות שהיו זמינים להם בתי ספר יסודיים של הרשת ביישוב מגוריהם לבין האחרים (להבדיל מהתוצאות דלעיל, המתייחסות ללימודים בפועל ברשת) – לא נמצאה ברוב משתני התוצאה השפעה של זמינות הרשת. זאת פרט לממצא שלפיו סיכויי התלמידות שבתי ספר של הרשת היו זמינים להן לגשת לבחינות הבגרות היו גבוהים משל האחרות בכ-4 נקודות אחוז.
ייתכן שמשנות האלפיים התרחשו שינויים בדפוסי פעילות בתי הספר של רשת מעיין החינוך התורני, ואלו עשויים היו להשפיע על משתני התוצאה של בוגריהם.
למאמר המלא בנושא: כמעיין המתגבר? השפעות הקמת מעיין החינוך התורני בטווחים הקצר והארוך כקובץ PDF