תקציר
נייר זה בוחן את השפעת המדיניות המוניטרית על היצע האשראי מבנקים לעומת מוסדות פיננסיים לא-בנקאיים, תוך שימוש בנתונים ממאגר האשראי הקמעונאי של ישראל עבור השנים 2021-2023 . לצורך הזיהוי, אנו משתמשים בהפתעות במדיניות המוניטרית ובאפקטים קבועים של לווה-חודש, ומתמקדים בלווים המקבלים אשראי בו- זמנית משני סוגי המוסדות. התוצאות מראות כי הידוק מוניטרי מוביל לגידול משמעותי בנתח השוק של מוסדות פיננסיים שאינם בנקים בשוק האשראי הצרכני. אנו מזהים את מבנה המימון כמנגנון המרכזי: בעקבות הידוק מוניטרי, מוסדות אלה מגדילים את הסתמכותם על מימון לטווח ארוך – בעוד שהבנקים אינם עושים כן – מה שמאפשר להם להרחיב את פעילותם. יתר על כן, אנו מראים כי מקור המימון ארוך הטווח הם הבנקים עצמם, הממלאים תפקיד מפתח בהרחבת האשראי הצרכני של המוסדות הפיננסיים שאינם בנקים.
מילות מפתח: מדיניות מוניטרית; בנקים; מוסדות פיננסיים חוץ-בנקאיים; אשראי צרכני; השלכה מקומית.