07.12.2011
 
דברי נגיד בנק ישראל היום בסקירה המאקרו כלכלית בפני ועדת הכספים של הכנסת
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
למצגת הנגיד - לחץ כאן
 
נגיד בנק ישראל נתן היום סקירה מאקרו כלכלית בפני ועדת הכספים של הכנסת. להלן תמצית מדבריו:
ברצוני לפתוח את דבריי בשורה התחתונה – המשק הישראלי נמצא במצב מאקרו כלכלי יחסית טוב, בעיקר כתוצאה מהמדיניות שבה נקטו הממשלות השונות בשנים האחרונות. אם נתנהל בצורה אחראית נוכל לעבור את התקופה הקרובה בצורה טובה יחסית, מבלי להיכנס למיתון, אם כי לא ניתן לצפות שלא תהיה האטה בצמיחה כתוצאה מההתרחשויות הכלכליות באירופה.
בעולם ממשיכה לשרור רמה גבוהה של אי ודאות. בארה"ב נרשמה אמנם ירידה באבטלה, חלק ממנה כתוצאה מהעובדה שאנשים הפסיקו לחפש עבודה, ובכל זאת זהו נתון חיובי. בסין נרשמת האטה בקצב הצמיחה. באירופה המצב חמור, שיעורי הצמיחה נמוכים ואף שליליים והאבטלה בחלק מהמדינות גבוהה מאוד. המצב באירופה בא לידי ביטוי גם בתשואת אגרות החוב הממשלתיות, אשר עלו בצורה קיצונית במדינות שסובלות ממשבר החוב. ריביות כה גבוהות, בשילוב עם רמה גבוהה של חוב, הופכות את נטל מימון החוב לבלתי נסבל. בישראל, לשמחתנו, רמת התשואה על האג"ח הממשלתיות נמצאת ברמה סבירה.
השאלה הגדולה היא, אם כן, מה יקרה באירופה. לאחרונה הושגה הסכמה על הגבלת העצמאות הפיסקלית של מדינות אירופה. מדי כמה ימים מתקיימות פגישות שנראות מבטיחות, אולם בשבועות האחרונים כבר התאכזבנו לגלות שכל פעם לאחר אחת הפגישות התקוות להשגת הסדר בר קיימא התבדו. פגישות אלו ימשיכו להתקיים בתקווה להשגת הסדר, ויש לקוות שלא יתרחש בסופו של דבר תרחיש של התפרקות גוש האירו. איננו יודעים כיצד תרחיש זה יצא לפועל אם יתרחש, אבל אין ספק שיהיה מדובר בתוהו ובוהו כלכלי. אנו מנסים להיערך לתרחיש כזה, אולם אי הוודאות לגבי האופן בו יקרה ואם יקרה מאוד גבוהה. בכל מקרה, גם אם גוש האירו ימשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית, צפויה השפעה שלילית על הפעילות בישראל כתוצאה מירידת רמת הפעילות באירופה.
במשק הישראלי, ישנם סימנים לשני הכיוונים: מצד אחד האבטלה נמוכה, התחלות הבנייה נמצאות ברמה גבוהה, ונתוני הרביע השלישי מראים על קצב גבוה של השקעות במשק. מצד שני, היצוא נמצא בהאטה, אם כי הפיחות שהתרחש מאז יולי צפוי להקל על צמיחת היצוא. תקבולי המיסים נמוכים מהצפוי, והצריכה צומחת באיטיות, כך שמאז הרביע השני של 2011 התוצר צומח בשיעור של כ-3-3.5%.
ה-OECD פרסם לאחרונה תחזית צמיחה עדכנית למשק הישראלי על פיה התוצר יצמח ב-2.9% בשנת 2012. התחזית האחרונה של בנק ישראל, מספטמבר, עומדת על 3.2%. תחזית זו צפויה להתעדכן בתקופה הקרובה, ולעמוד בסביבות רמת התחזית של ה-OECD. הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לעמוד על 3.5% השנה, מעט מעל היעד. אילו הממשלה הייתה ממשיכה את תכנית הפחתת המיסים, הגירעון היה גדל בשנים הקרובות ומתקרב לרמה של 5% מהתוצר, ויחס החוב לתוצר היה עולה לרמה של מעל 80%, לעומת רמה של 75% השנה. במצב בו המשק העולמי מצוי, מגמת גידול ביחס החוב לתוצר בתקופה הנוכחית היא דבר מאוד לא רצוי. נכון להיום, על פי התוואי הנוכחי של התקציב, יחס החוב לתוצר צפוי להשאר בערך ברמה הנוכחית. הממשלה תידרש לקבל החלטות, אבל לדעתי עלינו להציב יעדים שאפתניים מבחינת המדיניות הפיסקלית כדי לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר.
בנק ישראל הראה השבוע שתקציב הבטחון כמעט ולא חרג ממתווה ברודט. ממשלה חייבת להגן על אזרחיה, ובמידה ובמסגרת ההחלטה על סדרי העדיפויות תידרש הגדלה של תקציב הבטחון, חשוב לבצע את ההרחבה מבלי להגדיל את הגירעון, כלומר על חשבון הוצאות אחרות או תוך העלאת שיעורי המס.
מבחינת המדיניות הנדרשת אל מול האתגרים העומדים לפנינו, הרי שעלינו להמשיך לחזק את איתנות המשק ולהמנע מצעדים פופוליסטיים, שנראים פופולאריים בטווח הקצר אבל מסתכמים בעלויות גבוהות בטווח הארוך. המדיניות המוניטרית תוכל להגיב במקרה הצורך, וגם במשרד האוצר הוכנו תכניות במהלך המשבר האחרון, שניתן יהיה ליישם אותם במקרה הצורך.
בתשובה לשאלות חברי הכנסת, אמר הנגיד:
אני מבקש להזכיר שלבנק מרכזי יש תפקידים וסמכויות ברורים, שבהם הוא נושא באחריות. בנוסף, בנק ישראל הוא היועץ הכלכלי של הממשלה. אמרתי בהזדמנויות רבות שחשוב מאוד להשקיע בחינוך, ולטפל בבעיית העוני. אבל הוזמנתי לפה כדי לתת סקירה מאקרו כלכלית, ולא כדי לקבוע עבור הממשלה וחברי הכנסת את סדרי העדיפויות הכלכליים שלהם. אציין גם, שבנק ישראל התריע מאז 2009 שהמתווה של הפחתת המיסים אינו עקבי עם השגת היעדים הפיסקליים האחרים.
באשר לשאלות חברי הכנסת על "תספורות" בשוק ההון. זוהי סוגיה שנצטרך להחליט איך לטפל בה. הסדרי החוב הופכים לנפוצים מדי – ב-2008 הייתה בעיה שלא הייתה לנו מסגרת להסדרי חוב, כעת משנוצרה מסגרת כזו הדבר הופך לשכיח יחסית ויש לטפל בזה.
במשרד האוצר ישנה תכנית להתחיל להפעיל את "המודל הצ'יליאני" בפנסיה, על פיו חוסכים בגיל מבוגר עוברים למסלולי חיסכון נטולי סיכון. יישום תכנית זו תוכל לפתור את בעיית הרגישות של חוסכים מבוגרים לשינויים בשוק ההון.
לגבי התקציב הדו שנתי – אין ספק שחיוני לעשות שינויים בתקציב במידה ויש שינוי חד במצב המשק. אחד הדברים שהדאיגו אותי בעת ההחלטה על התקציב הדו שנתי היה חוסר הגמישות במידה ומתרחשים שינויים בלתי צפויים.
חברי הכנסת שאלו למה אני מתכוון כשאני מדבר על פופוליזם. אני מגדיר את הפופוליזם כצעדים שנראים פופולריים בעיני הציבור בטווח הקצר, אבל הם גורמים לנזק בטווח הארוך. זהו תפקידה של הממשלה ושל הכנסת לקבוע את סדרי העדיפויות החברתיים. בנקודה מסויימת מגיע הזמן שבו צריך לשאול מה צריך להיות גובה ההוצאה, ואיך לממן אותה. זו כבר שאלה כלכלית. לא ניתן לממן כל גידול בהוצאה, כולל הוצאה על ביטחון, על ידי הגדלת הגירעון, משום שברמה מסויימת, כפי שאמרתי, הקושי לממן את הגירעון הופך לקשה מאוד, והשווקים אינם מאפשרים זאת. אם הגירעון יגיע לרמה של 4-4.5% מהתוצר נראה עלייה חדה בריבית שהממשלה משלמת על החוב, והעלות על ההוצאות האלו תהיה גבוהה מזו שאנו מעוניינים לשלם.
המשנה לנגיד: בנק ישראל מנתח מזה מספר שנים את המגמות בהתפתחות העוני ואי השוויון בישראל. כך, למשל, הראינו שאחד הגורמים העיקריים לאי השוויון והעוני היא ההטרוגניות של האוכלוסיה, וההשתתפות הנמוכה של אוכלוסיות מסויימות בשוק העבודה. הראינו גם שמדיניות הממשלה בתחום צמצום הקצבאות והפחתת המיסים שמנעה גידול בהיקף השירותים הציבוריים הביאה להרחבת אי השוויון.