| התעסוקה בישראל מרחיבה בטווח הקצר את התעסוקה ומצמצמת את האבטלה בקרב פלסטינים חסרי השכלה גבוהה. |
 |
| היכולת של עובדים פלסטינים חסרי השכלה להשתכר בישראל בשכר גבוה יחסית לנהוג בשטחי הרשות הפלסטינית, עשויה להקטין את התמריץ של פלסטינים לרכוש השכלה, ובכך לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח של המשק הפלסטיני. |
|
| ניתן לרכך את ההשפעות השליליות של התעסוקה בישראל על התשואה להשכלה על ידי גביית מס מיוחד על תעסוקה זו. אולם, הפער בין הגבייה הזניחה של מס על תעסוקה פלסטינית בישראל (0.5 מיליון דולר), לבין גביית מס הכנסה ברשות (140 מיליון דולר) מצביע על תמריץ מיסויי לתעסוקה פלסטינית בישראל הפוגע הן במעסיקים פלסטיניים והן בעובדים ישראלים חסרי השכלה גבוהה. |
|
| מחקר שערך ד"ר חגי אטקס מחטיבת המחקר של בנק ישראל מביא עדויות נסיבתיות להשפעה של היתרי תעסוקה בישראל על כוח העבודה הפלסטיני בגדה המערבית בשנים 2005-8. המחקר מציג אומדן לגידול בתעסוקה של פלסטינים חסרי השכלה גבוהה העובדים בכלכלות הישראלית והפלסטינית, ואת הירידה בשיעור האבטלה בקרבם, כמו גם את השחיקה בתשואה להשכלה. ממצאים אלו מצביעים, מצד אחד, על ההשפעות החיוביות לטווח הקצר של התעסוקה בישראל, ומאידך על הפגיעה האפשרית בצבירת הון אנושי ובצמיחה ארוכת הטווח של הכלכלה הפלסטינית. |
| בחינת ההשלכות של התעסוקה הפלסטינית בישראל על כוח העבודה הפלסטיני מקבלת משנה חשיבות לאור הגידול בהיתרי התעסוקה בישראל (ללא התנחלויות) שאירעה בשנים האחרונות, כך שבבראשית שנת 2011 מספר ההיתרים עומד על כ-25 אלף, ולאור האפשרות של שינויים במצב המדיני-בטחוני העשויים להשפיע על כמות והיקף ההיתרים. |
| המחקר מבוסס על ניתוח בסיס נתונים המשלב את סקרי כוח האדם הפלסטיניים ונתונים מנהליים של היתרי העבודה בישראל. שילוב זה מאפשר לבחון באופן ישיר את הקשר בין מדיניות ההיתרים הישראלית לבין מצב כוח העבודה הפלסטיני בגדה המערבית. הממצאים מצביעים כי התעסוקה בהיתר מהווה מקור תעסוקה חשוב לתושבי נפות טול כרם, קלקיליה, סלפית, בית לחם, וחברון. יש לציין כי אוכלוסיית המחקר לא כללה את תושבי ירושלים הנכללים בנסקרים הפלסטיניים אך אינם זקוקים להיתר תעסוקה בישראל. |
| המחקר מבחין בין זכאים להיתר קרי גברים נשואים בני 30-45, לבין בלתי זכאים, קרי בני 20-29 או בלתי נשואים שלא היו יכולים לקבל היתר תעסוקה בישראל עקב הקריטריונים שנקבעו על פי שיקולים ביטחוניים. |
| המחקר מצא כי גידול של מאה היתרים בנפה לדוגמא בה יש כ 1000 זכאים (בני 30-45) וכ-1000 בלתי זכאים, היה מתואם עם: |
| גידול בתעסוקה בכלל (כ-86 זכאים) ובכלכלה הישראלית בפרט (כ-50 איש), וירידה של כ-60 זכאים במספר המובטלים. ייתכן והגידול בתעסוקה בכלל עשוי להיות תוצאה של תחלופה חלקית של מועסקים שעברו לעבוד בישראל במועסקים שהחלו לעבוד בכלכלה הפלסטינית. |
|
| מעבר לתעסוקה בכלכלה הישראלית של כ-19 זכאים שהועסקו שנה לפני כן בכלכלה הפלסטינית ושל כ-25 זכאים שהיו מובטלים שנה לפני כן. |
|
| גידול קל בתעסוקה בכלכלה הישראלית של חסרי היתר תעסוקה. ממצא זה עומד בניגוד להנחת העבודה כי עובדים בעלי היתר מחליפים עובדים חסרי היתר. |
|
| שחיקה של כ-13 אחוזים בתשואה להשכלה מכ-5.8 אחוז גידול בשכר לכל שנת לימוד לכ-5 אחוזים. |
|
| ממצאי המחקר מצביעים כי היתרי התעסוקה בישראל משפיעים על עובדים חסרי השכלה על תיכונית. אם כן, השחיקה בתשואה להשכלה הנה תוצאה של הגידול בשכר של עובדים חסרי השכלה גבוהה. ממצאים ממחקרים אמפיריים בעולם מעלים כי שחיקה בתשואה להשכלה פוגעת לעיתים קרובות ברכישת הון אנושי ובצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח. |
| מחקר שפרסם מוריס שיף, כלכלן מהבנק העולמי, בשנת 2004 הציע לרשות הפלסטינית לרכך את ההשפעות השליליות של התעסוקה בישראל על הכלכלה הפלסטינית על ידי הטלת מס נוסף על תעסוקה זו. בפועל, רוב המועסקים הפלסטיניים בישראל, ששכרם גבוה באופן ניכר מהשכר הממוצע ברשות, אינם מגיעים לסף המס הנהוג בישראל ועל כן אינם משלמים מס הכנסה. מנגד, הרשות הפלסטינית החלה בשנים האחרונות לגבות מס הכנסה מהמועסקים בכלכלה הפלסטינית. מצב זה משתקף בכך שגביית מס הכנסה ברשות הפלסטינית הסתכמה בשנת 2010 בכ-140 מיליון דולר, ואילו גביית המס מעובדי שטחים בישראל בשנה זו עמדה על כחצי מליון דולר. דה-פקטו, הסדרים אלו יוצרים לעובדים פלסטיניים תמריץ מיסויי לעבוד בישראל. תמריץ זה עלול לפגוע הן במעסיקים פלסטיניים והן בעובדים ישראליים חסרי השכלה גבוהה. |