במטרה להקל על כלל לקוחות המערכת הבנקאית, בהבנת השירותים הבנקאיים הבסיסיים ולפשט את מנגנון החיוב הקיים עבור פעולות עו"ש שוטפות, מקדם הפיקוח על הבנקים עדכון לשיטת החיוב בגין ביצוע פעולות תשלום שוטפות וקובע שירות חדש של "ניהול חשבון תשלום" וקביעת מחיר מפוקח מקסימלי שניתן יהיה לגבות בגין שירות זה, לרבות בגין ניהול חשבון עובר ושב. כמו כן, מקדם הפיקוח קביעת מחיר מפוקח מקסימלי שניתן לגבות בגין עמלת דמי כרטיס חיוב מיידי (דביט).
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "בימינו, ניהול חשבון תשלום והחזקת אמצעי לתשלום מהחשבון, הינם שירותים בסיסיים שיש לאפשרם לכל אזרח. סקרים שערכנו העלו שתחום העמלות, בדגש על העמלות הנגבות בגין השירותים הבסיסיים בחשבונות תשלום, הינו אחד מהגורמים הבולטים לחוסר שביעות רצון של לקוחות ואשר משפיע על אמון הציבור במערכת הבנקאית. זאת, בין היתר, בשל עודף אפשרויות בחירה וסוגי שירותים רבים, אשר גורמים לבלבול ומקשים על הלקוחות להבין מהי שיטת התשלום המיטבית עבורם. במטרה להקל על הלקוחות בתחום זה אנו מקדמים רפורמה משמעותית ומביאים אותה להתייעצות עם הציבור".
שירות "ניהול חשבון תשלום"
השירות החדש מאגד את כל השירותים הבסיסיים היומיומיים לניהול חשבון שוטף. בהתאם לשיטה החדשה, תאגיד בנקאי רשאי לגבות מלקוח (יחיד או עסק קטן), בעל חשבון תשלום פעיל, עמלת "ניהול חשבון תשלום" קבועה עבור 100 פעולות בחודש. פעולות אלו כוללות את השירותים הנפוצים, כפי שמופו על ידי הפיקוח על הבנקים ופורטו בכללים. במסגרת השיטה החדשה הורחבו כמות הפעולות וסוגי הפעולות הנכללים בשירות. כמו כן, שונתה ברירת המחדל, כך שכל הלקוחות יצורפו אוטומטית לשירות ולא יידרשו לפעולה אקטיבית מצדם.
בנוסף לקביעת שיטת התשלום האמורה, במסגרת הרפורמה יוטל פיקוח על המחירים הבאים - במסגרת שירות "ניהול חשבון תשלום", העמלה עבור 100 פעולות הראשונות תעמוד על סכום שלא יעלה על 10 ש"ח; עבור כל פעולה נוספת הכלולה בשירות זה הסכום לא יעלה על 1 ש"ח.
השיטה החדשה מחליפה את שירות המסלולים הקיים שנקבע בשנת 2014 עוד נזכיר כי בנובמבר 2022 פורסמה טיוטת התייעצות ראשונה לעדכון כללי העמלות לפי שיטת "מנגנון מסלול מיטבי"[1], אולם בעקבות הערות שהתקבלו, סקירה בינלאומית מקיפה שבוצעה וסקר ייעודי שבוצע עבור הפיקוח, הובן כי העדכון המוצע אינו מיטבי והוחלט על שינוי המודל כאמור.
דמי כרטיס חיוב מיידי
כרטיס חיוב מיידי הוא אמצעי תשלום בסיסי וחיוני, המונפק על ידי התאגיד בנקאי בו הלקוח מנהל את חשבונו. הכרטיס משמש, בין היתר, לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ולקוחות מסורבי כרטיס אשראי, עבורם כרטיס חיוב מיידי הינו הדרך היחידה לבצע עסקאות באמצעים דיגיטליים. אוכלוסיות אלו בד"כ גם לא נהנות מפטור מתשלום עמלות או הנחות אחרות בתחום זה. בנוסף, ההחזקה בכרטיס מאפשרת להקטין את מספר הביקורים בסניפים, ומקלה על ביצוע עסקאות יומיומיות חלף השימוש במזומן. בשל כך, הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 422 בנושא "פתיחת חשבון עובר ושב ביתרת זכות וניהול חשבון" מתייחסת לאמצעי תשלום זה וקובעת כי אין לסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לקוח לקבל כרטיס חיוב מיידי.
עוד נזכיר, כי במסגרת עבודת הצוות הבין-משרדי לגיבוש תכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית[2] נדון הצורך בהגברת השימוש באמצעי תשלום זה לרבות באמצעות פיקוח על מחירו.
לאור האמור, ובמטרה להגן על אוכלוסיות מוחלשות ולתרום לביסוס אמצעי תשלום בסיסי המאפשר התנהלות שוטפת, שולב ברפורמה שולב מהלך לפיקוח על מחיר דמי כרטיס זה כך שלא יעלה על מחיר של 5 ש"ח.
הסדר זה יחליף את ההסדר הקיים היום לפיו ישנו פטור מדמי כרטיס חיוב מיידי למשך שלוש שנים ובלבד שלאותו לקוח יש כרטיס אשראי במקביל והוא נותן הגנה לאוכלוסייה רחבה יותר ולתקופה ארוכה יותר.
[1] הודעה לעיתונות: רפורמה בעמלות משקי בית ועסקים קטנים: הפיקוח על הבנקים מוציא להתייעצות טיוטה ראשונה של עדכון לכללי העמלות.
[2] אתר בנק ישראל - הודעות לעיתונות: דוח צוות בין-משרדי לגיבוש תכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית