להודעה המלאה כקובץ word, לחץ כאן
להודעה המלאה כקובץ pdf, לחץ כאן
לסקירה השנתית של התפתחויות החוב בשנת 2025 ראו 'החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי' בחלק א' של פרסום 'מבט סטטיסטי 2025'.
להלן תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי[1] ברביע הרביעי של השנה:
- נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי (העסקי ומשקי הבית) וברביע האחרון של השנה היא גדלה בשיעור של כ-2.8% לרמה של כ-2.5 טריליון ש"ח.
- יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בשיעור של כ-3.6% לכ-1.5 טריליון ש"ח בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו שהתרכזו באשראי מהבנקים ובחוב שגויס בחו"ל.
- גם יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע זה לכ-903 מיליארדי ש"ח כתוצאה מעלייה ביתרת החוב לדיור (כ-9 מיליארדים, 1.4%) שמקורה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים, ועלייה ביתרת החוב שלא-לדיור (כ-4 מיליארדים, 1.6%), לכ-250 מיליארדי ש"ח.
א. החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[2]
- מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר כי ברביע הרביעי של שנת 2025 נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-53 מיליארדי ש"ח (3.6%) לרמה של כ-1.5 טריליונים. העלייה ביתרה נבעה מגיוסי חוב נטו משמעותיים שהסתכמו בכ-65 מיליארדי ש"ח והורכבו בעיקרם מאשראי בנקאי ומחוב שגויס בחו"ל באמצעות אג"ח והלוואות. העלייה ביתרת החוב קוזזה במקצת כתוצאה מייסוף של כ-3.5% בשקל מול הדולר ומירידה של כ-0.6% במדד המחירים לצרכן[3] שהקטינו את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו וכן הצמוד-מדד;
- השפעות אלו הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי ביתרת החוב של המגזר העסקי המשיך להתרחב ברביע זה לכ-11%, מגמה שהחלה במחצית השנייה של שנת 2024, לאחר האטה בשנתיים שלפני כן. התפתחות זו השתקפה בחוב הבנקאי שקצב גידולו הואץ מהמחצית השנייה של שנת 2024 לשיעור גבוה של כ-18%. שיעור הגידול השנתי ביתרת החוב החוץ-בנקאי עמד בסוף 2025 על כ-1%, נמוך משיעור הגידול שנרשם בשנה הקודמת – 6%. (איורים 1, 2).
- ברביע הרביעי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-19 מיליארדי ש"ח, כאשר מעל למחצית מהן גויסו בחודש דצמבר. היקף זה נמוך מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-22 מיליארדים בממוצע לרביע). כ-48% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. (איור 3).
- ברביע הרביעי של השנה המרווח[4] בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם מעט לכ-0.86 נק' אחוז, הצטמצמות שנמשכה גם בחודש ינואר 2026 לכ-0.82 נק' האחוז. עם זאת, בחודש פברואר 2026 מרווח זה התרחב עד לרמה של כ-0.94 נק' אחוז. (איור 4)
ב. החוב של משקי הבית
- ברביע הרביעי של שנת 2025 יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול לרמה של כ-903 מיליארדי ש"ח – עלייה של כ-13 מיליארדים (1.5%): נמשכת העלייה ביתרת החוב לדיור (כ-9 מיליארדים) בשיעור של כ-1.4% לרמה של כ-653 מיליארדים, ברובה לבנקים; יתרת החוב לא-לדיור גדלה גם היא ברביע זה בשיעור של כ-1.6% (כ-4 מיליארדי ש"ח) לרמה של כ-250 מיליארדים.
- השפעות אלו הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לדיור נותר גבוה, עם התייצבות מסוימת במהלך השנה, ובסופה הוא עמד על כ-7%. שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב שלא-לדיור התרחב לכ-6% לאחר שהגיע לשיא שלילי בסוף שנת 2023 על רקע פרוץ המלחמה. (איור 5).
- העלייה בחוב לדיור היא תוצאה של המשך נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים והן הסתכמו ברביע הרביעי של השנה, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-26 מיליארדי ש"ח, דומה לממוצע הרבעוני של המשכנתאות החדשות שניטלו במהלך שנת 2025.
בחודשים ינואר-פברואר 2026 נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-10 מיליארדי ש"ח בממוצע לחודש, מעט גבוה מהממוצע החודשי שניטל במהלך שנת 2025 (כ-8.8 מיליארדי ש"ח). (איור 6).
[1] נתוני החוב לבנקים מבוססים על נתוני המאזניים החודשיים ולא על נתוני הדוחות הכספיים השנתיים, שכן נכון למועד כתיבת הודעה זו טרם פורסמו לציבור נתוני הדוחות ל-2025.
[2] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.
[3] יתרות צמודות מדד מחושבות לפי מדד ידוע בעת עריכת הדוחות הכספיים, על כן שינוי במדד המחירים מתייחס לשינוי בין מדד ידוע לבין המדד בחודש שקדם לו.
[4] השינוי במרווח בין רביע לרביע מחושב כהפרש בין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הנסקר לבין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הקודם.