להלן תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השלישי של השנה:
- נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי (העסקי ומשקי הבית) וברביע השלישי של השנה היא גדלה בשיעור של כ-2.6% לרמה של כ-2.4 טריליוני ש"ח.
- יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בשיעור של כ-2.5% (כ-36 מיליארדי ש"ח) לכ-1.5 טריליונים בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו באפיק ההלוואות הבנקאיות.
- הנפקות אג"ח של המגזר העסקי בארץ הסתכמו ברביע זה בשווי של כ-26 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים; כ-57% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות.
- גם יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע זה לכ-890 מיליארדי ש"ח שילוב של עלייה ביתרת החוב לא-לדיור (כ-10 מיליארדים, 4.2%), לכ-246 מיליארדי ש"ח, כתוצאה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי ועלייה ביתרת החוב לדיור (כ-14 מיליארדים, 2.2%) שמקורה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים.
א. החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[1]
- מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר כי ברביע השלישי של שנת 2025 נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-36 מיליארדי ש"ח (2.5%), לרמה של כ-1.5 טריליונים. עם זאת, חלה ירידה קלה בקצב גידולה השנתי לכ-8.8% לעומת 9.3% ברביע הקודם.
העלייה ביתרה נבעה מגיוסי חוב נטו באפיקים הבאים – הלוואות בנקאיות, הלוואות מתושבי חוץ וכן אג"ח סחירות בארץ ובחו"ל. עלייה של כ-1.3% במדד המחירים לצרכן[2] תרמה אף היא לעלייה בשווי של החוב הצמוד-מדד; עליות אלו קוזזו בחלקן מייסוף של כ-2% בשקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו וכן מפירעונות נטו באג"ח לא-סחירות והלוואות מהגופים המוסדיים.
- שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לבנקים נותר גבוה ברביע זה אך ירד מעט לכ-15.5%, גם שיעור הגידול בחוב למלווים החוץ-בנקאים ירד, זה הרביע השלישי ברציפות, אך נותר חיובי ועמד על כ-0.4%.(איורים 1, 2).
- ברביע השלישי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-26 מיליארדי ש"ח גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-21 מיליארדים בממוצע לרביע). כ-57% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. (איור 3).
בחודש אוקטובר 2025 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-4 מיליארדי ש"ח, נמוך מממוצע הגיוסים החודשי של הרביע השלישי של השנה (כ-9 מיליארדים בממוצע חודשי), חברות מענף הנדל"ן והבינוי היוו כ-57% מהגיוסים בחודש זה.
- ברביע השלישי של השנה המרווח[3] בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות התרחב מעט לכ-0.91 נק' אחוז, עם זאת בחודשים אוקטובר-נובמבר 2025 מרווח זה הצטמצם עד לרמה של כ-0.86 נק' אחוז. (איור 4).
לוח 1: התפלגות החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי1
איור 1: אומדן לתנועות של סך החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי
איור 2: שיעורי השינוי לעומת הרביע המקביל בשנה הקודמת בחוב הבנקאי והחוץ-בנקאי של המגזר העסקי הלא-פיננסי
איור 3: הנפקות אג"ח של המגזר העסקי הלא-פיננסי במהלך הרביע, לפי ענפים
איור 4: המרווח בין אג"ח חברות צמודות (תל בונד 60) לאג"ח ממשלתיות צמודות
(ממוצע חודשי)
- החוב של משקי הבית
- ברביע השלישי של שנת 2025 יתרת החוב של משקי הבית גדלה משמעותית לרמה של כ-890 מיליארדי ש"ח – עלייה של כ-24 מיליארדים (2.7%): יתרת החוב לא-לדיור גדלה ברביע זה בשיעור גבוה של 4.2% (לעומת 0.6%- ברביע הקודם) לרמה של כ-246 מיליארדים, לאחר ירידה בה ברביע הקודם. העלייה התרכזה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי; נמשכת העלייה ביתרת החוב לדיור (כ-14 מיליארדים) בשיעור של כ-2.2% לרמה של כ-644 מיליארדים, ברובה לבנקים.
- השפעות אלו הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לדיור נותר יציב ועמד על כ-8%, ואילו שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לא-לדיור גדל לכ-5.2% לעומת שיעור גידול שנתי של כ-3.2% ברביע הקודם.(איור 5).
- העלייה בחוב לדיור היא תוצאה של המשך נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים, שהחלה בסוף שנת 2023, והן הסתכמו ברביע השלישי של השנה, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-26 מיליארדי ש"ח, גבוה מעט מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-23 מיליארדים).
בחודשים אוקטובר-נובמבר 2025 נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-9 מיליארדי ש"ח בממוצע לחודש. (איור 6).
לוח 2: יתרות החוב של משקי הבית1
איור 5: שיעורי השינוי לעומת הרביע המקביל בשנה הקודמת בחוב של משקי הבית לדיור ושלא לדיור
איור 6: סכום ההלוואות החדשות לרכישת דירת מגורים שהעמידו הבנקים לציבור (משכנתאות)
ראה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף יתרות האשראי במשק, קישור לנתוני משכנתאות, קישור לנתוני מחירים בבנקים.
[1] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.
[2] יתרות צמודות מדד מחושבות לפי מדד ידוע בעת עריכת הדוחות הכספיים, על כן שינוי במדד המחירים מתייחס לשינוי בין מדד ידוע לבין המדד בחודש שקדם לו.
[3] השינוי במרווח בין רביע לרביע מחושב כהפרש בין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הנסקר לבין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הקודם.