עיקרי הניתוח
מטרתו של ניתוח זה, שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל, היא לספק מסגרת אנליטית מעשית לאפיון ההשפעות הצפויות של מלחמת "חרבות ברזל" על המחירים היחסיים במשק הישראלי תוך התמקדות במקרה בוחן חשוב: ענף המזון. בצד הביקוש אנו מנתחים את השפעות המלחמה על הרמה, הגמישות וההרכב של הביקוש למוצרים ושירותים. בצד ההיצע אנו מתייחסים להשפעות על מבנה העלויות של הפירמות (המושפע בתורו משינויים בזמינותם של חומרי גלם, סחורות ותשומת העבודה, כמו גם משינויים בטכנולוגיית היצור) וכן על כוח השוק. בענף המזון מביא ניתוח זה למסקנה כי המלחמה יוצרת לחץ מסוים לעליית המחירים לצרכן בטווח הקצר והבינוני. עדויות אמפיריות ראשוניות המבוססות על נתוני הוצאות בכרטיסי אשראי ומדד יומי חדש ומהיר למחירי המזון (ללא פירות וירקות טריים) שפותח בבנק ישראל תומכות במסקנה זו.
מבוא
המלחמה שפרצה בשביעי לאוקטובר 2023 מציבה אתגר משמעותי בפני כלכלת ישראל. תזכיר זה מתמקד באחד הממדים של אתגר זה: השפעת המלחמה על המחירים היחסיים במשק.[1] התזכיר נוקט בגישה מיקרו-כלכלית ומתמקד בענף המזון בשל חשיבותו המשקית ומשקלו המשמעותי במדד המחירים לצרכן (כ-12% מסל הצריכה).[2] עם זאת, המסגרת האנליטית המוצגת כאן ניתנת ליישום גם בענפים נוספים.
המלחמה משפיעה על תנאי הביקוש וההיצע בענפי המשק באופן משמעותי. על אף קווי דמיון מסוימים, השפעה זו שונה באורח ניכר מזו שחווה המשק במשבר הקורונה או בסבבי מבצעים צבאיים שהיו בעשור החולף. השוואה בין לאומית אף היא מאתגרת שכן קשה למצוא כלכלות שעברו בשנים האחרונות אירוע דומה שמאפייניהן הבסיסיים דומים לאלו של ישראל.
על רקע זה מוצגת כאן מסגרת אנליטית לניתוח שיטתי של השפעות המלחמה על שלושת כוחות השוק הבסיסיים שיקבעו את השינוי ברמת המחירים לצרכן: ביקוש, מבנה עלויות ועצמת התחרות. בפרק 2 להלן נציג את השפעתו הצפויה של כל גורם כזה הן באופן כללי, והן באופן ספציפי בענף המזון. כפי שנראה, בענף המזון מרבית הגורמים פועלים בכיוון של לחץ כלפי מעלה על המחירים. בפרק 3 נציג נתונים ראשוניים המצביעים על עליה משמעותית בהוצאה על מזון בתקופת המלחמה המבוססים על נתונים לגבי ההוצאות בכרטיסי אשראי על מוצרי מזון לצד מדד מהיר חדש שפותח במסגרת הניתוח, למחיר מוצרי מזון ברשתות הקמעונאיות המספקים עדות ראשונית לעלייה בביקוש ולעליית מחירים ממוצעת של כ-2% בסל המזון (ללא פירות וירקות) בשבועות שעברו מאז פרוץ המלחמה. מגמות אלו עולות בקנה אחד, לעת עתה, עם הניתוח
[1] תזכיר זה דן בשינויים ברמת המחירים כתוצאה מזעזועים לביקוש וההיצע ברמת הענף הבודד. התזכיר אינו עוסק באינפלציה במובן הרחב שלה – עליית מחירים מאקרו כלכלית מתמשכת ורוחבית.
[2] הכוונה היא לרכיב המזון במדד המחירים לצרכן, בניכוי סעיף ארוחות מחוץ לבית.