לניתוח התפתחויות בתיק הנכסים בשנת 2022 כולה ראו "תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור" בחלק א' של פרסום "מבט סטטיסטי 2022".
- ברביע הרביעי של השנה עלה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-56 מיליארדי ש"ח (1.2%), לאחר ירידה בשלושת הרביעים הראשונים של השנה. בסיכום השנה יתרת התיק ירדה בכ-3.5% והגיעה לרמה של כ-4.87 טריליוני ש"ח, זאת בניגוד למגמת העלייה בשנים האחרונות.
- העלייה בשווי התיק ברביע הרביעי נבעה בעיקר מעלייה ביתרת האג"ח הממשלתיות והמק"ם (3.9%) וביתרת ההשקעות בחו"ל (3.2%), על רקע העליות במדדי המניות בחו"ל.
- יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הרביעי בכ-40 מיליארדי ש"ח (1.8%) ועמדה בסופו על כ-2.29 טריליוני ש"ח. בסיכום שנתי היתרה ירדה בכ-107 מיליארדי ש"ח (4.5%-).
- שיעורי החשיפה של הגופים המוסדיים למט"ח ולנכסים בחו"ל עלו במהלך הרביע בכ-2 ובכ-1.7 נקודות אחוז ועמדו בסופו על וכ-16.5% כ-37.7% בהתאמה.
- היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה במהלך הרביע הרביעי בכ-5.8 מיליארדי ש"ח (1.6%) והגיע לרמה של כ-368 מיליארדי ש"ח. נרשמו צבירות נטו בעיקר בקרנות הכספיות השקליות.
-
סך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור
מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נמסר, כי ברביע הרביעי של שנת 2022 יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בכ-56 מיליארדי ש"ח (1.2%), זאת בניגוד לירידות בשלושת הרביעים הראשונים של השנה, כך שהגיעה בסופה לרמה של כ-4.87 טריליוני ש"ח (תרשים 1). בסיכום שנתי, יתרת תיק הנכסים ירדה בכ-3.5%. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-2.9 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע על כ-277 אחוזים, זאת כתוצאה משילוב של עלייה גבוהה יותר בתוצר בהשוואה לעלייה בתיק הנכסים. יחס זה חזר לרמה הממוצעת שאפיינה אותו לפני משבר הקורונה.
-
ניתוח השינויים בכלל התיק
במהלך הרביע הרביעי עלו יתרות החזקות הציבור במרבית הרכיבים בתיק, למעט מניות בארץ (7%-) ואג"ח חברות סחירות (1.6%-). בלטו העליות באג"ח ממשלתיות ומק"ם (3.9%) והשקעות בחו"ל (3.2%).
- יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה במהלך הרביע בכ-33 מיליארדי ש"ח (3.9%) ועמדה בסופו על כ-885 מיליארדים. העלייה נבעה מהעלייה במק"ם (כ-52 מיליארדי ש"ח), על רקע הגידול בהנפקות מק"ם ברביע האחרון של השנה, בעוד שחלה ירידה ביתרת האג"ח הממשלתיות הן הסחירות, בשל פירעונות נטו בשילוב עם ירידות מחירים והן הלא-סחירות.
- יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרביע בכ-29 מיליארדי ש"ח (1.5%) והגיעה לרמה של כ-2 טריליוני ש"ח, על רקע עליות הריבית.
- יתרת המניות בארץ ירדה בכ-51 מיליארדי ש"ח (7%-), זאת על רקע ירידות המחירים במדדי המניות וממימושים נטו. בסיכום שנתי יתרת המניות בארץ רשמה ירידה של כ-18% ועמדה בסוף השנה על כ-677 מיליארדי ש"ח.
- יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ ירדה בכ-6 מיליארדי ש"ח ועמדה בסופו על כ-368 מיליארדים, זאת כתוצאה מירידות מחירים ומימושים נטו (אומדן של כ-3.9 מיליארדי ש"ח).
יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרביע בכ-21 מיליארדי ש"ח (3.2%) ועמדה בסופו על כ-667 מיליארדי ש"ח, המהווים כ-14% מסך תיק הנכסים. העלייה נבעה משני הרכיבים הבאים:
- יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-13 מיליארדי ש"ח (2.7%) ועמדה בסוף הרביע על כ-483 מיליארדי ש"ח. זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים שהתקזזו ממימושים נטו (אומדן של כ-11 מיליארדי ש"ח).
- יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-8 מיליארדי ש"ח (4.6%) ועמדה בסופו על כ- 183 מיליארדי ש"ח. עלייה זו נבעה משילוב של השקעות נטו בהיקף של כ-6.5 מיליארדי ש"ח ומעליות מחירים.
כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה עלייה בשיעור הנכסים במט"ח ובשיעור הנכסים הזרים של כ-0.46 נקודות אחוז (מ-21.3% ל-21.7%) ושל כ-0.3 נקודות אחוז (מ-13.4% ל-13.7%) בהתאמה.
3. התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים[1]
- יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הרביעי בכ-40 מיליארדי ש"ח (1.8%) ועמדה בסופו על כ-2.29 טריליוני ש"ח (כ-47% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרה כללה את מרבית הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיות הוותיקות. העלייה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: אג"ח ממשלתיות ומק"מ – עלייה של כ-5 מיליארדי ש"ח (0.7%); מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-7.1 מיליארדי ש"ח (3.1%); אג"ח בחו"ל – עלייה של כ-5.5 מיליארדי ש"ח (8.7%), כתוצאה מרכישות נטו ועליות מחירים; מניות בארץ – ירידה של כ-13.9 מיליארדי ש"ח (5.9%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים בממדי המניות.
- חשיפת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים[2] לנכסים בחו"ל ולמט"ח:
ברביע הרביעי של שנת 2022 עלה שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-1.7 נקודות אחוז לכ-37.7% מסך הנכסים. זאת כתוצאה משיעור עלייה גדול יותר ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (7.3%) משיעור העלייה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים (2.5%).
עיקר העלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-16 מיליארדי דולרים) נבעה מעלייה ביתרת המניות בחו"ל (כ-4 מיליארדי דולרים) מעלייה בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-3.5 מיליארדי דולרים) ומעלייה בקרנות ההשקעה בחו"ל (כ-3 מיליארדי דולרים).
חשיפה למט"ח - במהלך הרביע הרביעי של השנה ובהמשך למגמה מתחילת השנה, המשקיעים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-4 מיליארדי דולרים; רכישות של כ-0.4 מיליארדי דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר בחוזים עתידיים ואופציות וקרנות השקעה בחו"ל) ורכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ-3.6 מיליארדי דולר; כלומר צמצום העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.
ברביע זה חלה עלייה בשיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) של המשקיעים המוסדיים בכ-2 נקודות האחוז לרמה של כ-16.5%. זאת כתוצאה מעלייה בשיעור גדול יותר ביתרת החשיפה למט"ח אחרי גידור מהעלייה בסך נכסי ההשקעה במונחים דולריים.
4. התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות
היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברביע הרביעי של השנה בכ-5.8 מיליארדי ש"ח (1.6%) ועמד בסופו על כ-368 מיליארדי ש"ח, המהווים כ-7.5% מסך תיק הנכסים של הציבור.
העלייה ברביע הרביעי נבעה מצבירות נטו בקרנות בהיקף של כ-7.2 מיליארדי ש"ח, אשר קוזזו בחלקן בעקבות ירידות המחירים בשוק ההון. עיקר הצבירות נרשמו בקרנות הכספיות השקליות בהיקף של כ-17.7 מיליארדי ש"ח, בהמשך למגמה מתחילת השנה. מנגד, נרשמו צבירות נטו שליליות בקרנות המתמחות באג"ח בארץ כללי בהיקף של כ-5.4 מיליארדי ש"ח.
למידע נוסף:
ללוחות ארוכי טווח בנושא תיק הנכסים לחץ כאן.
ללוחות ארוכי טווח בנושא נתוני חשיפה למט"ח ולזרים של המשקיעים המוסדיים לחץ כאן.
ללוחות ארוכי טווח בנושא קרנות הנאמנות לחץ כאן.
[1] ללא קרנות הנאמנות
[2] אומדנים לחשיפה של העמיתים (ולא של הגופים המוסדיים עצמם) לסיכונים שונים בתיק המנוהל עבורם ע"י המוסדיים (ללא תכניות ביטוח מבטיחות תשואה, בהן הסיכון הוא של המוסדיים). לפירוט נוסף של הגדרות, מושגים והסברים, ראו את "מדידת החשיפות של המשקיעים המוסדיים למט"ח ולנכסים זרים" בפרסום 'מבט סטטיסטי 2016'.