לצפייה בהודעה כקובץ לחץ כאן

בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, שבו דנו, בין היתר, בתכנית המוניטרית שהפעיל בנק ישראל להעמדת אשראי מוזל לעסקים קטנים וזעירים ובאופן השתתפות הגופים החוץ בנקאיים בה, הוצגה עמדת בנק ישראל בדיון. מטעם בנק ישראל השתתפו בדיון ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר ומימי רגב מנהלת יחידת שוק הכספים והנזילות בחטיבת השווקים.

להלן רקע ועקרונות התכנית שהפעיל בנק ישראל לתמיכה באשראי לעסקים קטנים וזעירים בזמן המלחמה כפי שהוסברו בדיון:

בניתוח שערך בנק ישראל זוהתה ירידה ביתרת האשראי לסגמנט העסקים הקטנים והזעירים. על רקע תוצאות הניתוח ובמטרה לתמוך בפעילות הסדירה של שוק האשראי ובפרט לעסקים קטנים וזעירים ולהגביר את הוודאות הפיננסית עבורם החליטה הוועדה המוניטרית לנקוט בצעד ממוקד של הלוואות מוניטריות מוזלות. במסגרת הצעד שננקט, ספק האשראי – בנקאי או חוץ-בנקאי, מעמיד בטוחה מקובלת לבנק ישראל ומקבל ממנו מימון מוזל כנגד העמדת הלוואה מוזלת לעסק קטן או זעיר. הצעד יסייע לעסק להצליח לשמור על שרידותו גם כשהמלחמה תסתיים. לאור העובדה כי מדובר בצעד מדיניות מוניטרית תחום ומוגבל אין כל רלוונטיות לסוגיות המבניות הנוספות ולגופים הנוספים שהוזכרו בדיון.

  • לפי נתונים שבידי בנק ישראל, טרם המלחמה העסקים הקטנים שתנאי חיתום האשראי שלהם היו הטובים ביותר קיבלו הלוואות בריבית של פריים פלוס 1.5%.
  • בתכנית שבנה בנק ישראל העסק הקטן והזעיר מקבל הלוואה בריבית של פריים בלבד. זוהי ריבית אטרקטיבית עבור עסק קטן וזעיר ושיפור מהותי לעומת תנאי האשראי הנוכחיים.
  • מנתונים ראשוניים אנחנו רואים שהמטרה מושגת ושספקי האשראי עושים שימוש בתכנית כדי להעמיד אשראי מוזל לעסקים קטנים וזעירים.
  • התכנית שנבנתה היא נייטראלית, כל הניתן, מבחינת התרומה או הפגיעה שלו בספקי האשראי. ספקי האשראי בתוכנית משמשים כמתווכים פיננסים שמעמידים אשראי בלבד. נדגיש, כי אין בכוונתנו לתמוך או לסייע לספק אשראי ספציפי בין בנק ובין גוף חוץ בנקאי.
  • בפרט, הצעד האמור מוגבל בהיקף הכספי; בזמן; ובתחולה (רק עבור עסקים קטנים וזעירים) ולכן אין לו שום משמעות ארוכת טווח.
  • איננו מקבלים את הטענה כי תכנית זו שנבנתה לסיוע בזמן המלחמה היא בעלת השפעה כלשהי על מצב התחרות במערכת הפיננסית.
  • נדגיש כי בנקים מרכזיים בעולם לא מעמידים הלוואות מוניטריות לגופים חוץ בנקאיים. זוהי המציאות המתקיימת בכלל המדינות המתקדמות.
  • ככל שלדעת מי מחברי הוועדה נדרש סיוע לגופים החוץ בנקאיים בתקופה זו, הסוגיה פיסקלית וניתן לתת לה מענה במסגרת מתווה ספציפי כפי שגובש לעסקים אחרים.
  • לצד זאת פעל הבנק והפעיל כלי ייחודי שיאפשר לספקי האשראי החוץ בנקאיים לקחת חלק בתכנית זו במסגרת העמדת הבטוחות הנדרשות לבנק המרכזי.
  • ניתוח בבנק ישראל שבוצע על סמך נתוני חברות כרטיסי האשראי מעלה כי התכנית מספקת את כל התנאים הנדרשים לחברות אלו לסייע ללקוחותיהם העסקים הקטנים והזעירים ולהעמיד להם הלוואה בעלות של פריים בלבד.
  • ברווחים שספקי אשראי שונים יניבו. שונות זו נכונה גם בין הבנקים השונים וגם בין החברות החוץ בנקאיות. מובן כי בקביעת מדיניות רוחבית אין כל אפשרות לתפור חליפה ייחודית עבור כל ספק אשראי בהתאם למאפיינים שלו.
  • בנק ישראל והוועדה המוניטרית בוחנים כל העת את הנתונים המתקבלים סביב הפעלת התכנית ויבוצעו התאמות לתכנית ככל שיימצא צורך מהותי וככל שאלו ישרתו ויועילו לעסקים הקטנים שבמוקד התכנית.