- מדינת ישראל מצויה במלחמה שהחלה לפני כשבועיים. למלחמה גם השלכות כלכליות שונות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. בנק ישראל נקט במספר צעדי מדיניות להתמודדות עם המצב. השווקים הפיננסיים מתפקדים וחלק ניכר מהפעילות הכלכלית נמשך כסדרה.
- הכלכלה הישראלית איתנה, יציבה ומושתתת על יסודות מוצקים –והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות. ערב המלחמה התאפיין המשק הישראלי בעודף בחשבון השוטף, יחס חוב-תוצר נמוך ויתרות מט"ח גבוהות. הפעילות הכלכלית בישראל שהתה ברמה גבוהה, למרות התמתנות בצמיחה שנרשמה בחודשים האחרונים, ושוק עבודה הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה.
- האינפלציה מתמתנת ועומדת על 3.8% בשנה האחרונה. האינפלציה עודנה נמצאת מעל היעד ומושפעת רבות מהתפתחות שער החליפין. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.
- חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית בהתאם למידע הראשוני שנצבר מתחילת המלחמה והתחזית מלווה באי-ודאות גבוהה במיוחד. בהנחה שהמלחמה תתרכז בזירה הדרומית במהלך הרבעון האחרון של השנה, התוצר יצמח ב-2.3% וב-2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה. צפוי כי הפגיעה בפעילות המשקית תביא לגידול בגרעון בתקציב הממשלה שיסתכם ב-2.3% תוצר וב-3.5% תוצר בשנים 2023 ו-2024, בהתאמה. לאור זאת, יחס החוב לתוצר בסוף שנת 2024 צפוי לעמוד על כ-65%.
- מפרוץ המלחמה חל פיחות משמעותי נוסף, בהמשך לפיחות מתחילת השנה. לאור השפעות המלחמה ולצורך ייצוב השווקים הכריז בנק ישראל על תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים ועל תכנית לביצוע עסקאות SWAP בשוק המט"ח בסכום של עד 15 מיליארדי דולרים. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל נחלש מול הדולר ב-6.3%, מול האירו ב-4% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-4.8%.
- בשוק האשראי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי אימצו מתווה רוחבי לדחיית הלוואות שגובש ע"י הפיקוח על הבנקים. המתווה נועד לסייע לאוכלוסיות ולעסקים שנפגעו ומקל על תזרים המזומנים שלהם בתקופה הקרובה.
- בעולם, האירועים הביטחוניים בישראל גרמו לעלייה במתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון אך ההשפעה על השווקים הפיננסיים הגלובליים מתונה עד כה, אם כי נרשמה השפעה על מחירי הנפט והגז הטבעי.
על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, והפעילה תכניות למכירת מט"ח ולאספקת נזילות בשוקי ההחלף והריפו. תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים יקבעו בהלימה עם תכלית זו ובהתאם להתפתחות המלחמה ולנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על-מנת להמשיך ולתמוך ביציבות השווקים ובהשגת יעדי המדיניות ובצרכי המשק.
הנתונים הכלכליים העיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 23.10.2023
עותק של נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 23.10.23
מדינת ישראל מצויה במלחמה שהחלה לפני כשבועיים לאחר שארגוני הטרור בעזה ביצעו טבח רצחני נפשע בישראל, תוך שהם מפרים כל כלל בסיסי של מוסר ואנושיות. מעבר לפגיעה בחיי אדם ולכאב הרב, למלחמה השלכות כלכליות שונות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. בנק ישראל נקט במספר צעדי מדיניות בהתאם, גם על רקע הניסיון שנצבר בתקופת הקורונה. השווקים הפיננסיים מתפקדים וחלק ניכר מהפעילות הכלכלית נמשך כסדרה. עם זאת, מידת אי-הוודאות לגבי עומק ואורך הפגיעה גדולה מאוד ותושפע ממשך הלחימה וההתפתחויות בה. הכלכלה הישראלית איתנה, יציבה ומושתתת על יסודות מוצקים – והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות.
ערב המלחמה התאפיין המשק הישראלי בעודף בחשבון השוטף, יחס חוב לתוצר נמוך ויתרות מט"ח גבוהות. הפעילות הכלכלית בישראל שהתה ברמה גבוהה, למרות התמתנות בצמיחה שנרשמה בחודשים האחרונים, ושוק עבודה הדוק בסביבת תעסוקה מלאה. האינפלציה מתמתנת אך עודנה נמצאת מעל היעד ומושפעת רבות מהתפתחות שער החליפין.
מאז החלטת המדיניות הקודמת, ירד מדד המחירים לצרכן של חודש ספטמבר 2023 ב-0.1% לאחר שעלה ב-0.5% בחודש אוגוסט. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים נותרה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 3.8% (איור 1). האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 3.6%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה עמדה האינפלציה על 3.8% (איור 2). קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, הכוללים בעיקר את שירותי הדיור וענפי השירותים ירד אך נותר גבוה ועומד על 4.6%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד תנודתי לאחרונה ועומד על 2.6% (איור 3). הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה נותרו יציבות יחסית ומצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו (איור 6). גם הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך יציבות ומצויות בתוך תחום היעד (איור 7). על רקע הירידה בביקושים ולצד מגבלות בצד ההיצע בשל המלחמה, ישנה אי-ודאות גדולה גם לגבי התפתחות האינפלציה בתקופה הקרובה. הוועדה מעריכה כי המדיניות המוניטרית הנוכחית תומכת בהתכנסות האינפלציה ליעדה. הפיחות בשקל מהווה סיכון משמעותי לקצב האינפלציה, ולהתפתחות שער החליפין בחודשים הקרובים תהיה השפעה עליה.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה בהתאם למידע הראשוני שנצבר מתחילת המלחמה. התחזית כוללת הערכה של ההתפתחויות הכלכליות בהנחה שהמלחמה תתרכז בזירה הדרומית במהלך הרבעון האחרון של השנה. התחזית מלווה באי-ודאות גבוהה במיוחד[1]; משך זמן קצר או ארוך יותר וכן התפתחויות של המלחמה לזירות נוספות יש בהן כדי לשנות את התחזית באופן מהותי. על בסיס נקודת המוצא לתחזית ערב המלחמה שבה רמת הפעילות הייתה גבוהה משהוערך בתחזית הקודמת ביולי 2023, שולבו הערכות החטיבה בנוגע לפגיעה המקרו-כלכלית של המלחמה. להערכת החטיבה התוצר יצמח בשנת 2023 ב-2.3% ובשנת 2024 בשיעור של 2.8% (איור 17). שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעלות ולעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 3.2% ו-3.6% בהתאמה. האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השלישי של 2024 צפויה לעמוד על 2.9% ובארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון האחרון של שנת 2024 היא צפויה לעמוד על 2.5%. לנוכח השפעות המלחמה צפוי כי הפגיעה בפעילות המשקית תוביל לירידה בהכנסות ממסים כשבמקביל יגדלו הוצאות הביטחון והממשלה תפעיל תכניות לסיוע אזרחי. כל אלו צפויים להתבטא בגידול בגרעון בתקציב הממשלה שיסתכם ב-2.3% תוצר וב-3.5% תוצר בשנים 2023 ו-2024, בהתאמה. לאור זאת, יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-62% וכ-65% בהתאמה.
האינדיקטורים לפעילות ערב המלחמה הצביעו על פעילות כלכלית ערה אך עם התמתנות מסוימת בצמיחה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס היה מצוי במגמת ירידה אך המשיך להצביע על הערכות חיוביות של העסקים ביחס למצבם. גביית המסים בחודש ספטמבר 2023 במונחים ריאליים הייתה נמוכה בכ-7.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. יצוא הסחורות והשירותים התייצבו בחודשים האחרונים (איור 20). יבוא הסחורות היה מצוי במגמת ירידה בחודשים האחרונים (איור 21).
שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, ובאוגוסט שיעור המשרות הפנויות נותר יציב. שיעור התעסוקה של גילאי 15+ (61.4%, בניכוי עונתיות, נתון ספטמבר) ושיעור התעסוקה בגילי העבודה העיקריים (25-64, 79.4% בניכוי עונתיות, נתון אוגוסט), גבוהים ביחס לתקופה טרם משבר הקורונה (איור 22). שיעור האבטלה בקרב גילאי 15+ נותר בספטמבר דומה לחודש הקודם ועומד על 3.2% בניכוי עונתיות. שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים ירד ל-2.7% בניכוי עונתיות (נתון אוגוסט; איור 23). השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בחודש יולי 2023 ואומדן הבזק לחודש אוגוסט עלו בקצב שנתי גבוה יחסית, אך רמת השכר הריאלי יציבה (איור 24).
היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיים בפעילות ענף הבנייה בטווח הקצר לאור המלחמה. מחירי הדירות יורדים וקצב עליית מחירי הדירות בשנים-עשר החודשים האחרונים התמתן ל-0.8% (איור 12). בחודשים יולי-אוגוסט 2023 מדד מחירי הדירות ירד ב-0.4% ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.6%. בהיקף העסקאות ובביצועי המשכנתאות האטה מגמת הירידה, אולם לא ניתן ללמוד מכך לגבי ההמשך בשל חוסר הוודאות שיוצרת המלחמה; בחודש ספטמבר ניטלו משכנתאות בסך 5.5 מיליארדי ש"ח (איור 13). העלייה בסעיף שירותי הדיור בבעלות מתוך מדד המחירים לצרכן מתמתנת ועומדת על 5.5% בשנה האחרונה. בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 3.5% בחודש ספטמבר ועבור השוכרים בחוזים החדשים נרשמה עלייה של 7.6%.
מתחילת השנה השקל נחלש לעומת מרבית המטבעות העיקריים בעולם (איור 9) תוך שהתנודתיות בשער החליפין גבוהה. מפרוץ המלחמה חל פיחות משמעותי נוסף. לאור השפעות המלחמה ולצורך ייצוב השווקים הכריז בנק ישראל ב-9.10.23 על תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים, מתוך יתרות המט"ח שעמדו על כ-200 מיליארדי דולרים, שהם כ-40 אחוזי תוצר. במסגרת התכנית, הבנק יפעל בשוק ככל שיידרש על-מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים הפיננסיים. בנוסף לתכנית ה-30 מיליארד, ובמידת הצורך, אספקת הנזילות לשוק תתבצע גם ע"י הפעלת מנגנוני עסקאות SWAP בשוק המט"ח בסכום של עד 15 מיליארדי דולרים. בנוסף, הבנק הפעיל תכנית ריפו לאג"ח ממשלתיות וקונצרניות. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל נחלש מול הדולר ב-6.3%, מול האירו ב-4% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-4.8% (איור 8).
בשוק ההון, נרשמו מאז פרוץ המלחמה ירידות שערים חדות במדדי המניות (איור 34). תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות ומרווחי איגרות החוב הקונצרניות עלו. בשוק האשראי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי אימצו מתווה רוחבי לדחיית הלוואות שגובש ע"י הפיקוח על הבנקים. המתווה נועד לסייע לאוכלוסיות שנפגעו ומקל על תזרים המזומנים שלהם בתקופה הקרובה. ערב המלחמה, מגמת האטה נרשמה באשראי הבנקאי והחוץ בנקאי בכלל מגזרי הפעילות ובכל הענפים. כמו-כן, נרשמה עלייה קלה במדדי הסיכון באשראי לעסקים בינוניים, קטנים וזעירים. סכומי גיוסי ההון של מגזר ההיי-טק בסוף הרבעון השלישי התייצבו ברמה נמוכה בהשוואה לשנים האחרונות, זאת גם על רקע המגמה העולמית (איור 26).
בעולם, האירועים הביטחוניים בישראל גרמו לעלייה במתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון אך עד כה ההשפעה על השווקים הפיננסיים הגלובליים היא מתונה, אם כי נרשמה השפעה על מחירי הנפט והגז הטבעי. תחזיות הצמיחה של קרן המטבע הבין-לאומית לשנת 2024 ירדו מעט והקרן צופה צמיחה גלובלית של 2.9% והתחזית לנפח המסחר העולמי (שירותים וסחורות) עודכנה כלפי מטה (איור 28). בארה"ב הפעילות הכלכלית בולטת לחיוב ותחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מעלה. במדדי מנהלי הרכש של המשקים המפותחים והמתעוררים לחודש ספטמבר נמשכה מגמת הירידה, ומדד המשקים המפותחים ירד לרמה המעידה על התכווצות כלכלית (איור 29). סביבת האינפלציה התמתנה בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים (איור 32), אינפלציית הליבה שהייתה "דביקה יותר", מתמתנת גם היא. בתוך כך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך והציפיות בשוק מגלמות סביבת ריבית גבוהה למשך זמן ארוך יותר מהציפיות שנרשמו לפני התקופה הנסקרת.
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-6/11/2023. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-27/11/2023.
[1] לפירוט המלא ראה קישור לתחזית המלאה שמפורסמת במקביל להודעת הוועדה.