ההתפתחות של האשראי במט"ח

​להודעה זו בקובץ

 

 

 

במחצית השנייה של שנת 1997 נעצרה מגמת הגידול במשקל האשראי במט"ח בתיק האשראי הכולל, שהחלה בשנת 1995.

 

העצירה בגידול האשראי במט"ח חלה על רקע הצמצום בפער בין הריבית המקומית לריבית הבינלאומית במהלך השנה והעלייה בהערכת סיכון שער החליפין, מאז הרביע השני של 1997.

 

העלייה בהערכת סיכון שער החליפין, מאז הרביע השני של השנה, חלה עקב הגידול במשקל האשראי במט"ח בתיק האשראי הכולל, העלייה בתנודתיות בין שערי המטבעות, הרחבת רצועת הניוד של שער החליפין והפיחותים הגדולים במטבעות של מספר מדינות באסיה.

 

מהמחלקה המוניטארית בבנק ישראל נמסר, כי במחצית השנייה של השנה נבלמה מגמת הגידול במשקל האשראי במטבע חוץ בתיק האשראי הכולל לציבור, מגמה שהחלה ב – 1995 ואשר הואצה במחצית הראשונה של 1997.

 

מתחילת שנת 1995 ועד אמצע שנת 1997 גדל בהתמדה האשראי במטבע חוץ והצמוד לו, וחלקו בסך תיק האשראי לציבור הגיע ביוני השנה ל- 35.2%, בהשוואה ל- 25% בסוף שנת 1994. במחצית השנייה של שנת 1997 מגמה זו נעצרה, ומשקל האשראי במט"ח והצמוד לו בסך תיק האשראי התייצב ושיעורו נע סביב 35%. הגידול בחלקו של האשראי במט"ח והצמוד לו בסך תיק האשראי מתחילת 1995 ועד יוני 1997 חל במקביל לירידה במשקלו של האשראי הלא - צמוד, בעוד שחלקו של האשראי הצמוד למדד המחירים לצרכן נשאר יציב, ברמה של כ- 35% לאורך התקופה. כזכור, תיק האשראי לציבור כולל אשראי שמקורו במערכת הבנקאות המקומית ואשראי ישיר מחו"ל, ו,הוא מורכב משלושה רכיבים על פי סוגי ההצמדה: אשראי בשקלים לא - צמודים, אשראי צמוד למדד המחירים לצרכן, ואשראי נקוב במטבע חוץ וצמוד לו.

 

במחלקה המוניטארית מציינים, כי עצירת הגידול במשקל האשראי במט"ח מוסברת ע"י מספר התפתחויות. הפער בין הריבית המקומית לריבית הבינלאומית הצטמצם עקב ההפחתות בריבית שביצע בנק ישראל על מכרזי האשראי שלו לבנקים, מרמה של 15.2% בדצמבר 1996 ל-13.5% ביוני 1997, על רקע ההתפתחות של סביבת האינפלציה, ביחס לתחום היעד שנקבע ע"י הממשלה. במקביל, גדל הסיכון לגבי ההתפתחות של שער החליפין על רקע הגידול במשקלו של האשראי במט"ח בתיק האשראי הכולל, וכן מספר אירועים שחלו מ אז הרביע השני של 1997. ראשית, העלייה בתנודתיות בין המטבעות, בעיקר ביין היפני מול הדולר, תרמה מאוד לייקור עלות האשראי במונחי שקלים עבור הלווים במטבע זה והמחישה את הסיכון הכרוך בחשיפה מטבעית. שנית, הרחבת רצועת הניוד של שער החליפין בחודש יוני 1997 אשר תרמה להחלשות השכל בכ- 5% מול הסל במשך תקופה קצרה יחסית,ך הגדילה את אי הוודאות לגבי שיעור הפיחות הצפוי. התנודתיות בשער החליפין ואי - התערבותו של בנק ישראל במסחר במט"ח, מאז הרחבת הרצועה, המחישו ללווים את הסיכון לגבי שער החליפין היא האירועים הכלכליים שחלו במספר מדינות אסיה מאז יולי 1997, אשר התבטאו, בין השאר, בפיחותים גדולים של המטבעות המקומיים מול המטבעות האחרים, גם מדינות אלו התאפיינו בגידול באשראי במט"ח עקב יציבותו של שער החליפין עד ערב המשבר. אירועים עולמיים מעין אלה ממחישים את הסיכון הנובע מחשיפה מטבעית ומגדילים את הזהירות הן בקרב הלווים והן בקרב הבנקים המלווים.

 

במחלקה המוניטארית מבהירים, כי בלימת הגידול באשראי במט"ח בשלב זה לא לוותה בהחזר אשראי בהיקף משמעותי, למרות הירידה בפער הריביות והגידול בסיכון לחשיפה מטבעית. התנהגות כזו משקפת זהירות מצד הלווים לגבי לקיחת אשראי במט"ח ואי ודאות באשר להתפתחות העתידה לבוא בתחום שער החליפין.

 

במחלקה המוניטארית מסבירים, כי השיקולים העיקריים המנחים את הציבור בהעדפתו סוג האשראי מסוים הם עלותו הצפויה והסיכון שעלות זו תשתנה. עלות האשראי הצפויה בעיני הלווה מודרת כשיעור הריבית הנומינלית הצפוי במונחי שקלים עבור סוג האשראי הרלוונטי. הסיכון ללווה נובע מהאפשרות שעלות זו תשתנה, הן בשל שינויים בריבית, אך בעיקר בשל שינויים בשער החליפין או בקצב  האינפלציה. הכדאיות בעיני הלווה לבחור בסוג אשראי מסוים גדלה ככל שעלותו צפויה להיות נמוכה יותר, וככל שהסיכון נמוך יותר, בהשוואה לסוגי האשראי האחרים.

 

העלות של האשראי במט"ח, במונחי שקלים, תלויה בריבית הבינלאומית, שאינה מושפעת מהמדיניות הכלכלית בישראל, ובשיעור הפיחות הצפוי של השקל מול סל המטבעות. מאחר והאינפלציה בישראל גבוהה מאשר בחו"ל, גם הריבית השקלית על האשראי בשקלים גבוהה לעומת הריבית הנקובה במט"ח על האשראי במט"ח. לכן, ככל שהפער בין הריבית על האשראי בשקלים לבין הריבית הבינלאומית גבוה יותר, והציפיות של הלווים לפיחות נמוכות יותר, גדלה בעיניהם הכדאיות לקחת אשראי במט"ח על פני אשראי שקלי לא - צמוד. זאת, מאחר ועלותו היחסית צפויה להיות נמוכה יותר. מנגד, כאשר גדלה אי הודאות בעיני הלווים לגבי ההתפתחות הצפויה של שער החליפין, במיוחד כאשר גדל החשש לפיחות של השקל (כלומר גדל הסיכון), קטנה הכדאיות לקחת אשראי במט"ח. במחלקה המוניטארית מציינים, כי בתקופות בהן בנק ישראל אינו מתערב במסחר במט"ח אי הוודאות לגבי ההתפתחות הצפויה של שער החליפין גדולה יחסית ולכן, הכדאיות לקחת אשראי במט"ח נמוכה. מאז יוני 1997 ועד היום - וכן במשך מספר חודשים ב -1996 – בנק ישראל אינו מתערב במסחר במט"ח.

 

  

 

 

 

הרכב  תיק האשראי לציבור )אחוזים(

 

 

                                                                                                                                

אשראי שקלי לא צמוד	למדד המחירים אשראי צמוד לצרכן	אשראי נקוב במט"ח וצמוד לו	סה"כ	התקופה
39.0	36.0	25.0	100.0	דצ' 1994
34.0	34.2	31.8	100.0	דצ' 1995
32.1	35.6	32.3	100.0	דצ' 1996
30.2	34.6	35.2	100.0	יומי 1997
30.4	34.8	34.8	100.0	אוק' 1997