שאלות ותשובות
המבקר הפנימי משמש גם נציב לתלונות הציבור על פעילות בנק ישראל (להלן "הנציב").
תלונות על אי שביעות רצון ממעשה או ממחדל של בנק ישראל או מי מטעמו:
אם קיבלת מבנק ישראל (למשל מהיחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים, מהיחידה לפניות הציבור במערכת נתוני האשראי, ממדור מלוות המדינה וממחלקת המטבע) שירות שאינו לשביעות רצונך (למשל אי מענה, עיכוב בטיפול, יחס לא ראוי), ניתן להגיש תלונה.
התלונה תיבחן ביסודיות מול אותו גורם בבנק ישראל שבגינו הוגשה התלונה, ותשובה תישלח בתום הטיפול.
תלונות ובירורים על בנקים מסחריים וחברות לכרטיסי אשראי מטופלים על ידי היחידה לפניות הציבור שבפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בהתאם לנוהלי היחידה. אלה אינם בתחום טיפולו של הנציב.
תלונות ציבור על פעולה של לשכת אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מקור מידע המעביר מידע למערכת נתוני אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה, וכן תלונות הקשורות להפעלת מערכת נתוני אשראי ובקשות לתיקון מידע, מתבררות על ידי היחידה לפניות הציבור במערכת נתוני האשראי.
תחום האחריות של הנציב אינו כולל תלונות של עובדי קבלן, תלונות בנושא הטרדה מינית והתנכלות, וכן תלונות של מציעים/מתמודדים במכרזים/התקשרויות, בטרם הסתיימו הליכי המכרז/ההתקשרות ו/או בטרם ניתן מענה מקדים לתלונה מטעם בעלי התפקידים המופקדים על ניהול המכרז/ההתקשרות.
הנציב אינו נוהג להשיב על מכתבים שנשלחו לאחרים ומופנים גם אליו כהעתק.
בתלונות המפורטות להלן לא יתקיים בירור או יופסק הבירור, אלא אם כן נמצאה סיבה המצדיקה בירור או המשך של הבירור:
1. תלונה על פעולה שיפוטית או מעין-שיפוטית.
2. תלונה בעניין התלוי ועומד בבית משפט, או בבית דין, או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו.
3.תלונה בעניין שהוגש לחקירת משטרה, מצ"ח ורשות חוקרת אחרת, אלא אם נקבע אחרת בתיאום עם הנגיד, יו"ר המועצה המינהלית, יו"ר וועדת הביקורת ו/או עם הרשות החוקרת.
4. תלונה שבעניינה הוגשה תלונה למשרד מבקר המדינה/נציבות תלונות הציבור במשרדו.
5. תלונה שהוגשה לאחר שעבר ממועד האירוע פרק זמן העולה על 3 שנים.
6. תלונות בעניינים הנמצאים בהתדיינות בין נציגות העובדים לבין ההנהלה ו/או לבין הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.
7. תלונות קנטרניות (כגון: תלונות החוזרות על עצמן לאחר שכבר נבדקו).
8. נושא התלונה אינו מהותי.
במקרים אלו, יודיע הנציב (או עובד מטעמו) למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה, ויציין, לפי שיקול דעתו, את הנימוקים לכך.
תלונות יש להגיש בכתב. על מכתב התלונה לכלול את הפרטים הרלוונטיים, כגון: שם המתלונן (שם פרטי ושם משפחה), כנגד איזה גוף/בעל תפקיד בבנק ישראל מופנית התלונה, נושא התלונה, פירוט רכיבי התלונה, תאריכים רלוונטיים. מומלץ להקפיד על כתיבה ברורה ועניינית.
יש להשתמש בטופס הגשת התלונה, הנמצא באתר האינטרנט של בנק ישראל.
עם קבלת התלונה ולא יאוחר מעשרה ימי עבודה ממועד קבלתה, יישלח מכתב המאשר את קבלת התלונה.
התלונה תיבחן מול אותו גורם בבנק ישראל שבגינו הוגשה התלונה.
תשובה למתלונן תינתן בתוך 90 ימים ממועד המשלוח של אישור הקבלה, אלא אם כן היקפה, מורכבותה או נסיבות אחרות מחייבים טיפול ממושך יותר. במקרים דחופים, לפי שיקול דעת הנציב, תינתן תשובה מהירה יותר. מכל מקום, אם הבדיקה לא הסתיימה בתוך 90 ימים ממועד קבלתה, תישלח למתלונן תשובת ביניים.
בישראל ניתן לפדות רק תעודות של מילוות הנכללות ברשימה שבאתר האינטרנט של בנק ישראל, זאת בכפיפות לתנאים הבאים:
1. כנגד הצגת התעודות.
2. הפדיון יבוצע לבעלים הרשום בלבד, או על פי כתב העברה המאושר על ידי תאגיד בנקאי. כתב העברה מחו"ל צריך להיות מאושר על ידי אחד מאלה: בנק מסחרי, חברה לנאמנות, חברה בבורסה לניירות ערך בניו-יורק, מפעל הבונדס, קונסול ישראל ובנקים לחיסכון המפורטים בנוהל "הוראות לפדיון-בישראל של מילוות חוץ" שהופץ לתאגידים הבנקאיים.
3. פדיון מוקדם יהיה רק לגבי מילוות בונדס מההוצאה השביעית, וזאת רק במקרים שבהם התקיימה עילה מהעילות לפדיון מוקדם; הרווחות שבעילות אלו מצוינות על גבי האיגרת.
ניתן לקבל באתר מידע לצורך חישוב שווי התעודה לתשלום ומידע על התעודה - אם היא אסורה לפדיון.
למחשבון תשלום מלוות חוץ
תושב ישראל יכול לפדות פדיון מוקדם, בכל שנה קלנדרית, תעודות בשווי נקוב שעד 1,000 דולרים. תייר המבקר בישראל רשאי לפדות פדיון מוקדם בכל חודש קלנדרי שבו הוא שוהה בישראל , לצורך הוצאותיו בארץ, תעודות בשווי נקוב שעד 2,500 דולרים.
מוסד ציבורי, המוכר על פי סעיף 46 (א) לפקודת מס הכנסה, רשאי לפדות פדיון מוקדם תעודות שקיבל כתרומה, ובלבד שהן הונפקו למעלה משלוש שנים לפני הפדיון, והודעה על הפדיון המוקדם ניתנה 120 יום לפני הפדיון.
תמורת הפדיון המוקדם תשולם בשקלים חדשים בלבד.
העילות לפדיון מוקדם של הבונדס מההוצאה השביעית מפורטות בנוהל "הוראות לפדיון-בישראל של מילוות חוץ", שהופץ לתאגידים הבנקאיים.
לא. הפדיון של תעודות בונדס רגילות מתבצע באמצעות רוב הסניפים העירוניים המרכזיים של הבנקים המסחריים.
תעודות מדינת ישראל (CERTIFICATES) בשווי נקוב של 100 דולרים נפדות רק בשלושה תאגידים בנקאיים ללא עמלה - בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק איגוד. בשאר התאגידים הבנקאיים ישנה עמלה.
גובה העמלה הוא עד 1% מהסכום לתשלום, למעט תעודות מדינת ישראל (CERTIFICATES) בשווי נקוב של 100 דולרים, שהעמלה על פדיונן, בסך 2 דולרים לכל תעודה, משולמת לבנק הפודה על ידי בנק ישראל.